צה"ל פרסם הבוקר (שני) את התחקיר המבצעי אודות הקרב באופקים ב-7 באוקטובר. התחקיר קבע באופן חד משמעי כי צה"ל כשל במשימתו להגן על העיר במתקפת הפתע של חמאס. עם זאת, התחקיר הדגיש כי אומץ הלב והחתירה למגע של השוטרים, האזרחים והחיילים הם הגורמים העיקריים לכך שמסע הרצח בעיר נבלם בשלב מוקדם.
עוד עולה מהתחקיר כי בהתקפה האכזרית על אופקים נרצחו 25 אזרחים. כוחות הביטחון והאזרחים לחמו בגבורה רבה תוך חירוף נפש, ובמהלך הלחימה נפלו 8 אנשי כוחות הביטחון ונפצעו לוחמים נוספים. כמו כן, בתחקיר נכתב כי לאופקים חדרו 15 מחבלי נוח'בה שביצעו פשעים אכזריים, וכולם חוסלו באותו יום. אלה עיקרי התחקיר.
עיקרי האירועים - דקה אחר דקה
06:29: ארגון הטרור חמאס פתח במטח אש מרצועת עזה לעבר יישובי הנגב המערבי, בהם אופקים.
06:40: כ-15 מחבלי נוח'בה של חמאס חדרו לשטח מדינת ישראל על גבי שני טנדרים, כשהגזרה כבר הייתה תחת מתקפה והגדוד המרחבי בנחיתות מספרית משמעותית.
07:01: המחבלים נסעו מזרחה דרך כביש 241 לצומת אורים.
07:06: המחבלים רצחו אזרח ב"טיילת פדויים", ולאחר מכן הגיעו לצומת רנן ונסעו דרומה לעבר הכניסה המערבית של אופקים.
07:08: בשעה זו המחבלים פרקו מכלי הרכב ברחוב בית וגן, החלו לירות לעבר תושבים ופתחו במסע רצח אכזרי.
07:10: מפקד תחנת משטרת אופקים העביר הנחיות בקשר, והמחבלים נעו צפונה בשלושה צירים לכיוון שכונת מישור הגפן.
07:13: המחבלים הבחינו באמבולנס שהוזעק לסייע ופתחו לעברו בירי, מה שגרם לאמבולנס לאבד שליטה ולרצח הנהג. בהמשך, המחבלים רצחו 10 אזרחים נוספים ברחוב הגורן והשתלטו על דרום ומזרח רחובות הגורן וכרמים, תוך המשך מסע הרצח.
07:15: שוטר, אזרח וצוער מבה"ד 1 יצרו חוליה, ונכנסו לקרב מול המחבלים ברחוב בית וגן יחד עם כמה שוטרים נוספים. דקה לאחר מכן, השוטר והאזרח מהחוליה נפלו בקרב, והצוער נפצע.
07:19: המחבלים רצחו אזרח נוסף ברחוב פרי מגדים.
07:23: כוח של לפחות 10 מחבלים התפצל, כאשר 5 מהם נעו לעבר רחוב התמר וחמישה אחרים נכנסו לבית משפחה באותו רחוב.
07:32: כוח של שוטרים ואזרחים ברחובות הגורן וכרמים חיסל רכב עם 3 מחבלים. באותה עת, שני שוטרים נפלו בקרבות מול המחבלים. במקביל, המחבלים המשיכו לרצוח אזרחים.
07:35: כוח של 3 שוטרים ואזרח חיסל חוליה של 3 מחבלים. במקביל, שוטרים בפיקוד מפקד תחנת משטרת אופקים הגיעו לבית המשפחה ברחוב התמר. כמה דקות לאחר מכן, המחבלים רצחו אזרח ולוחם שיצא מביתו להילחם.
07:40: מפקד תחנת משטרת אופקים נפגע מרימון שהושלך מבית המשפחה ברחוב התמר ופונה לבית החולים.
07:42-07:43: חוסלו שני מחבלים נוספים, אך במקביל נרצח אזרח נוסף בידי 3 מחבלים ברחוב החיטה.
08:30: קצין האג"ם של מרחב הנגב מגיע לרחוב התמר, מבין שיש מחבלים ושני בני ערובה, ומחליט להקפיא את הלחימה, לבודד את הזירה ולנהל משא ומתן.
09:10: פלוגה ראשונה מבה"ד 1 מגיעה לאזור התעשייה של אופקים. כמה דקות לאחר מכן, שוטרים מחלצים משפחה מביתה ברחוב החיטה לאחר ששלושה מחבלים חדרו ליחידת הדיור בחצר.
09:45: קרב מתפתח בין השוטרים למחבלים ברחוב החיטה, ופלוגה שנייה מבה"ד 1 מגיעה לעיר.
10:45: המחבל האחרון ברחוב החיטה חוסל.
12:45: "העברת מקל" לאירוע בני הערובה ברחוב התמר מתבצעת לימ"מ.
14:30: שתי פלוגות מבה"ד 1 עוזבות את העיר למשימות בקיבוץ כיסופים.
02:25 (8 באוקטובר): לאחר הבשלת התנאים המבצעיים, כוחות הימ"מ פורצים לבית משפחת אדרי, מחסלים את ארבעת המחבלים ומחלצים את הזוג אדרי ללא פגע.
03:30 (8 באוקטובר): במהלך סריקה זוהה וחוסל מחבל נוסף.
עיקרי המסקנות שעלו מהתחקיר
- צה"ל נכשל במשימתו להגן על העיר אופקים.
- בלימה מהירה: החתירה למגע ואומץ הלב של השוטרים, האזרחים והחיילים הם הגורמים העיקריים לבלימה של מסע הרצח בעיר בשלב מוקדם.
- בידוד שטח: ההחלטה לבודד את השטח שבו התבצרו המחבלים ולהמתין לשיפור התנאים המבצעיים הייתה טובה והוכיחה את עצמה גם בחיסול בשחרור בני הערובה ברחוב התמר ובחיסול המחבלים ברחוב החיטה.
- לוחמי הימ"מ: תהליך קבלת ההחלטות של לוחמי הימ"מ מרגע קבלת האחריות על אירוע בני הערובה היה ראוי לשבח ברמה הערכית והמקצועית. הכוחות הצליחו לחלץ את בני הערובה ללא פגע בתנאים מבצעיים קשים ביותר.
- חטיבת בה"ד 1: כוחות החטיבה הגיעו לעיר בלוחות זמנים יחסית קצרים, אך לא היו רלוונטיים לקרב, זאת מאחר שהקרב בעיר הסתיים מהר וכי תוך 40 דקות מתחילתו הושגה שליטה על הרחובות בעיר.
- הטלת המשימה על מפקד בה"ד 1 להשיב את המצב בעיר לקדמותו הייתה נכונה, זאת עקב הצפי להתפתחות הקרב בעיר ולחדירת מחבלים נוספים, שהיו יכולות להיות חמורות בהרבה.
- לחימה במרחב עירוני: הלחימה התבצעה בתוך מרחב עירוני וצפוף ללא קווי הגנה ברורים הכוללים ריבוי זירות. כמו כן, ישנו קושי בזיהוי מקורות הירי, מאחר שהיו אזרחים חמושים רבים בשטח, דבר אשר הקשה להבדיל בין כוחותינו לאויב.
- חוסר במיגון: העובדה כי בחלק גדול משכונת מישור הגפן אין מיגון ביתי, גרמה לאזרחים רבים להיות במרחב הציבורי ובקרבת המיגון הציבורי בשעת התקפת המחבלים.
תחקיר המשטרה
במקביל לתחקיר של הצבא, פורסם גם תחקיר המשטרה, ובו סגן מפקד הימ"מ, נצ"מ ל', סיפר בפעם הראשונה מאז 7 באוקטובר את סיפור הקרב וחילוץ בני הערובה מהזווית של לוחמי היחידה. נצ"מ ל' תיאר את הקרב כמורכב וחריג בעוצמתו: "זה היה אירוע ייחודי וראשון מסוגו לימ"מ מאז הקמתה ב-1974 - חילוץ בני ערובה ממבנה. למעשה, הפעם הראשונה מאז נחשון וקסמן ז"ל ב-1994".
לדבריו, הגעת הכוח לזירה התבצעה תחת אילוצים כבדים, כאשר מרבית לוחמי היחידה היו פרוסים בזירות אחרות: "התקשינו לאתר כוח זמין, ולכן נדרשנו לרדד כוחות מזירות לחימה פעילות כדי לתת מענה גם באופקים". עם ההגעה לבית של רחל ודוד, בני הערובה, הצטרפו לוחמי הימ"מ לכוחות משטרה שכבר ניהלו לחימה מהשעות המוקדמות. "מצאנו כוח שמייצב מו"מ עם המחבלים. הבנו שיש בני ערובה - אבל לא ידענו כמה", הוא סיפר.
במהלך כ-14 שעות של התמודדות, פעל הכוח לבניית תוכנית השתלטות מורכבת, תוך תמרון תחת מגבלות מבצעיות קשות ותחכום טרוריסטי גבוה: "כמות המטענים, המלכודים, טילי סטרלה - כל אלה העידו על כוונה ברורה מצד המחבלים לא להיכנע. רמת העירנות שלהם הייתה גבוהה מאוד, והם היו מתוכננים היטב".
הקרב הסתיים בפריצה מוצלחת שנמשכה שתי דקות בלבד: "הצלחנו לחלץ את רחל ודוד ללא פגיעה בהם, עם שלושה פצועים לכוחותינו - אחד מהם באורח קשה, שכבר הספיק לשוב ולהשתתף בפעולות חילוץ נוספות". נצ"מ ל' הדגיש את המורכבות הנפשית של הלחימה: "הגענו לאירוע הזה במצב צבירה מורכב מאוד - אחרי שעות של לחימה, אחרי שכבר איבדנו 6 לוחמים מהיחידה - ועוד 3 בהמשך, סך הכול 9, ועדיין המשכנו להיערך לפריצה".
את דבריו חתם בסיפורו האישי של לוחם וקצין מהכוח: "ייטב לב הלוי, זכרונו לברכה, היה מהפורצים הראשונים. לוחם ערכי, אדם מדהים. הוא נהרג 7 חודשים לאחר מכן בפעילות לסיכול חוליית מחבלים אכזרית ביהודה ושומרון. רציתי שתדעו את שמו".