ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע אתמול (חמישי) לאוגדת עזה כדי לאשר את התוכניות לכיבוש הרצועה. באותה נשימה הבהיר רה"מ: "הנחיתי להתחיל במשא ומתן לשחרור כל חטופינו". חמאס מצדו לא משוכנע במאת האחוזים שישראל תלך בכל הכוח על התוכנית המקיפה לכיבוש הרצועה, ועם זאת חושש מאוד – ומנסה להיערך לתרחיש הנורא מכל.
המתקפה הגדולה של המחבלים נגד כוחות צה"ל, לרבות הניסיון לחטוף חיילים, לא מגיעים סתם בעת הזו. דרך ניסיון הפיגוע בדרום הרצועה, ניסה ארגון הטרור לאותת לישראל שעדיין יש בידיו יכולות ושתשתיות התת-קרקע לא יצאו מכלל שימוש.
מסר הכפול של ארגון הטרור
מול ישראל נראה שחמאס מנסה לשדר עוצמה – להעביר מסר נחרץ שלפיו כיבוש עזה לא יהיה פיקניק. הלחימה תהיה עיקשת והמחיר עלול להיות כבד מאוד. עם זאת, כלפי חוץ דף המסרים שונה לגמרי. משרד הפנים של עזה, המזוהה עם חמאס, פונה במעין תחינה לעולם הערבי ומזהיר: אם ישראל תוציא את התוכנית לפועל, גורל העיר עזה יהיה זהה לגורל רפיח, ח'אן יונס וצפון הרצועה.
ישראל מצדה מתקדמת לקראת כיבוש העיר עזה עם תקיפות אינטנסיביות, בשכונות זייתון ובסברה. האינטרס העליון של ישראל כרגע הוא שכמה שיותר אזרחים ינטשו את האזור, כדי שכמה שפחות ייפגעו. אך למרות זאת, רבים מהאזרחים מסרבים לעזוב משתי סיבות עיקריות: האחת – ייאוש: העזתים לא רוצים עוד להיעקר ולברוח ממקום למקום. מבחינתם, אם נגזר עליהם למות – זה בבית.
הסיבה השנייה ואולי המעניינת יותר היא סכסוכים פנימיים: תושבי דרום הרצועה לא מקבלים יפה במיוחד את אלה שיורדים מן הצפון. בין הצדדים מתחוללים מאבקים על משאבים, בעיקר באזור המוואסי, ולכן אלה מתנכלים לבאים מהצפון. השמועה הזו הולכת ומתפשטת, וגורמת לעוד ועוד אזרחים להעדיף להישאר בצפון הרצועה ולהסתכן בכיבוש העיר עזה.