בקרוב נציין שנתיים ל-7 באוקטובר, והמאבקים על הגורם שיבדוק את המחדל שהוביל למלחמה רק גוברים עם הזמן. אתמול (שני) היה נראה שהמאבק בין מבקר המדינה מתניהו אנגלמן לבין הסנגוריה הצבאית עלה שלב. בסנגוריה הגישו הודעת עדכון דחופה לעתירתם לבג"ץ שבה הם דורשים כי אנגלמן יחדל מלחקור את כשלי הליבה, ואילו הוא בתגובה טען שכל מטרתם היא להכשיל ולשבש את הליכי הביקורת. מה קורה בינתיים? הביקורת מתמהמהת בשל חילוקי הדעות, ועדת חקירה ממלכתית לא קמה בידי הממשלה – ומי שמשלם את המחיר הוא הציבור - שלא מקבל תשובות. אז על מה הסנגוריה והמבקר מתווכחים?
שורשי המאבק בין המבקר לסנגוריה הצבאית
המבקר הודיע מיד לאחר פרוץ המלחמה כי הוא מתכוון לבדוק נושאים הקשורים למחדל. בהתחלה צה"ל התנגד לביקורת בשעת מלחמה, ואף הוגשה עתירה לבג"ץ שדרשה ממנו להפסיק את עבודת הביקורת. בג"ץ הוציא צו שמנע מהמבקר בחודשים הראשונים למלחמה לבצע את עבודת הביקורת, אך בסוף, בתיווך בג"ץ, הצבא והמבקר הגיעו להסכמות ביניהם על אופן ניהול החקירה.
השלב האחרון שעליו כבר התחיל לעבוד המבקר הוא ביקורת על נושאי הליבה הקשורים למחדל. ההסכמות בין הצבא לאנגלמן אף קיבלו תוקף של פסק דין. בין נושאי הביקורת: מהלך האירועים ב־7.10 – כולל הלילה שלפני המתקפה, עבודת הקבינט המדיני בטחוני, תפיסת הגנת הגבול ברצועת עזה ותהליכי עבודה בקהילת המודיעין. המבקר אף הודיע כי הוא מתכוון לתת הערות אישיות ואחריות אישית חמורה לבעלי תפקידים כחלק מעבודת הביקורת שלו.
הסנגוריה הצבאית, שהיא גוף עצמאי ואינה כפופה לצבא, מתנגדת להסכמות שהמבקר הגיע אליהם עם צה"ל ואף עתרה לפני חודשיים לבג"ץ בדרישה להפסיק את הליכי הביקורת שלו בנושאי הליבה של אירועי ה-7.10. לשיטת הסנגוריה – שמייצגת עשרות קצינים ומשרתים לשעבר שעלולים להיפגע מהביקורת - המבקר הוא אינו הגורם שיש לו את הכלים בחוק לבדוק אירוע בסדר גודל של מחדלי ה-7.10 ועבודתו פוגעת בהגעה לחקר האמת.
לשיטת הסנגוריה, מהרגע שאנגלמן הכריז כי הוא מתכוון בביקורת שלו לתת הערות אישיות לבעלי תפקידים בצבא – עליו גם להעניק להם זכויות דיוניות בדומה לזכויות שמוקנות בחוק למי שנחקרים במסגרת ועדת חקירה ממלכתית - כמו זכות עיון במסמכים וזכות טיעון. כך, המבקר לטענתם מפיץ טיוטות דוח שבהן הערות אישיות על אנשים, כולל הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי – מבלי שבכלל נתן להם זכות טיעון קודם לכן.
בנוסף, לשיטתם, כאשר המבקר גובה עדויות ומגבש מסקנות בנושאי הליבה הוא גורם לזיהום חמור של הליך גביית העדויות העתידי של ועדת חקירה שתקום, וכל זה בהליך לא פומבי, בניגוד לגביית עדויות בוועדת חקירה ממלכתית. הפומביות שיש בגביית עדויות בוועדת חקירה ממלכתית (כל עוד לא מדובר בנושא מסווג), מאפשרת לפי הסנגוריה לבעלי עניין שיש להם קשר לנושאים הנחקרים, להוסיף מידע על העדות או להתגונן מפניה.
בנוסף, הם מציינים כי יש חשיבות לכך שבוועדת חקירה ממלכתית כל גורם שמזומן לוועדה נחקר על כל התחומים שתחת אחריותו – ולא כפי שהמבקר פועל – כשהוא מחלק את הנושאים לקטגוריות על ידי צוותי עבודה שונים. אופן פעולה זה, לצד היעדר הפומביות, לא מאפשר לטענתם למבקר המדינה לבצע אינטגרציה של המידע ובכך פוגע בהגעה לחקר האמת.
"יש למבקר דוחות עם מציאות אלטרנטיבית, מה שכתוב זה לא קרוב אפילו למה שהיה"
גורם במערכת הביטחון ל-N12
"יש למבקר דוחות עם מציאות אלטרנטיבית", אומר ל-N12 גורם במערכת הביטחון. "מה שכתוב זה לא קרוב אפילו למה שהיה. הוא פוגע בהליך המקצועי ומונע מעצמו מידע רלוונטי. יש אירועים שלמים שבהם הוא לא דיבר עם גופים קשורים - מדרגת טוראי ועד אלוף.
איך המבקר יכול לגבש מסקנות של מאות עמודים בלי לדבר עם הגורמים הרלוונטיים? זה נראה כאילו הוא מסמן מטרה מראש ומעדיף לא לשמוע. הוא מתנהג בפועל כמו ועדת חקירה ממלכתית בלי לתת לאנשים את הזכויות שמגיעות להם במסגרת ועדה כזו, ובכך הוא מזהם את העבודה של ועדת חקירה שתקום, שלא תוכל להגיע לחקר האמת".
טענות המבקר
מבקר המדינה הודף את הטענות ועומד על כך שהצבא לא משתף פעולה ופוגע בעבודת הביקורת שלו. כך הוא חוזר וטוען כי הצבא נמנע מלמסור לו מסמכים הדרושים לחקירה, ושהוא מתקשה לקבוע פגישות עם קצינים. לשיטתו, הביקורת שמתבצעת על ידו אינה תחליף לוועדת חקירה ממלכתית וככל שהיא תקום הוא ייקבע מולה גבולות גזרה. התנהלות הסנגוריה, כפי שהוא מתאר אותה היא "ניסיון לשים מקלות בגלגלי הביקורת וניסיון לקעקע שומרי סף" שעובדים במשרד מבקר המדינה. כל מטרת פעולותיו, לדבריו, היא לבצע את תפקידו ו"לספק לאזרחי ישראל את התשובות להן הם מצפים מזה כשנתיים".
"מבקר המדינה לפי חוק יכול לבדוק כל נושא שייראה לנכון" מסביר ישי וקנין, מנכ"ל משרד מבקר המדינה, ועונה לטענות שהעלתה הסניגוריה בעתירה שלה. "ברגע שהתחילה המלחמה המבקר הבין שיש פה אירוע מאוד גדול וישר התחלנו לבצע סיורים בשטח, והבנו שגודל השעה והאירוע מחייבים את המבקר לצאת לביקורת – כולל הדרג המדיני והצבאי".
עוד הוא מפרט: "אנחנו לא רואים את עצמנו ולא מגדירים את עצמנו כמי שמחליפים ועדת חקירה ממלכתית. אבל תוצאתית – כבר שנתיים מתחילת האירוע אין ועדת חקירה ממלכתית. כך שאין אף גוף חוץ ממבקר המדינה שהוא אובייקטיבי בלתי תלוי ועצמאי שיכול להסתכל בראייה מערכתית בצורה הכי יסודית ולתת בזמן הקרוב תשובות לכל מה שקרה ב-7 באוקטובר".
וקנין מדגיש כי בדומה למה שקרה עם אסון מירון – אז המבקר העביר את חומרי הביקורת שלו לוועדה, כך יהיה גם במקרה הנוכחי, ככל שתקום ועדת חקירה ממלכתית. לגבי הביקורת על כך שהמבקר לא מעניק זכויות טיעון ועיון בדומה לוועדת חקירה ממלכתית וקנין משיב: "מדובר בזכויות שמוקנות למבוקר לאורך כל שלבי הביקורת.
"למבקר המדינה יש את היכולות, הכישורים וכל האמצעים לעשות את הבדיקה הכי יסודית, הכי עניינית, הכי מקצועית
הטיוטה של הדוח נשלחת רק למבוקרים עצמם, עדיין לא מפורסמת לציבור וחלה עדיין חובת סודיות. כל גוף מקבל בטיוטה רק את החלק הרלוונטי שלו. אין מצב שמישהו מבקש לבוא לשטוח את טענותיו בפני מבקר המדינה ולא ניתנת לו הזכות הזו. אנחנו גם נוהגים לשלוח לפני פרסום למבוקרים דוח כמעט סופי, כך שאנחנו נוהגים לפי הספר".
וקנין דוחה את הטענות לפיהן למבקר אין כלים לחקור את נושאי הליבה הקשורים ב-7.10, בניגוד לוועדת חקירה ממלכתית. "למבקר המדינה יש את היכולות, הכישורים וכל האמצעים לעשות את הבדיקה הכי יסודית, הכי עניינית, הכי מקצועית. כל גורם והכלים שלו. כך שלבוא ולהטיל, עכשיו רפש, בנו, ולבוא ולהגיד שאנחנו לא מקצועיים, זו טענה שהיא חסרת שחר, ויש הרבה גורמים שמנסים לסכל את ביקורת המדינה בעת הזו ולכסת"ח את עצמם ולטייח את האמת – כי הם מבינים בדיוק לאיזה כיוון אנחנו הולכים ומה אנחנו הולכים להגיד".
ומה הלאה?
בינתיים המשפחות השכולות קוראות לציבור להצטרף אליהן לכנס חירום ב-7.9 בדרישה לממשלה שתקים ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את שורשי המחדל. בצירוף מקרים, על הממשלה והיועמ"שית להשיב לעתירה של הסניגוריה הצבאית נגד מבקר המדינה, עד התאריך הזה. בכך, הכדור חוזר לבגץ – אם הוא ייענה לבקשת הסניגוריה, ויוציא צו ביניים שיקפיא את עבודת הביקורת של מבקר המדינה של נושאי הליבה של ה-7.10. מה שבטוח – שנתיים לתוך המלחמה וככל שהזמן עובר, כך יהיה קשה יותר להגיע לחקר האמת.