הלילה (בין שני לשלישי) הרחיב צה"ל את התקיפות בעיר עזה, כהכנה לכניסת כוחות קרקעיים. במקביל, ברשתות החברתיות שיתפו תושבים רבים את תחושותיהם מההפצצות המתמשכות ומהמציאות היום-יומית הקשה. עדויותיהם מתארות שילוב של ייאוש, חרדה, עייפות נפשית וכלכלית, וחוסר אונים לנוכח המצב.
אל-מקדאד, תושב העיר, כתב ברשתות על רצונו להפוגה קצרה: "האם תוכלו לתת לנו הפסקת אש של יומיים? רק יומיים. אנחנו רק צריכים קצת זמן לחשוב, לתת למוח ולגוף שלנו הפסקה מכל הכאוס הזה". הוא תיאר את השגרה הקשה: "רקטות, פיצוצים, התעוררות להפצצות ולצרחות. אנחנו לא יודעים איפה אנחנו, מה לעשות או לאן ללכת".

גם אחרים חזרו על תחושת אובדן השליטה. אנס ציין כי "היום השני ברציפות ההפצצות גברו בצורה חריגה ומטורפת. רובוטים מתפוצצים, האפאצ'י יורה, וחגורות אש". וג'דאן סיפר על התפנות תחת אש: "הייתה עקירה תחת הפצצות ברבריות, פינוי שלא נפסק… אנשים קבורים מתחת להריסות ואף אחד לא מצליח לחלצם. עזה מושמדת ונמחקת כולה".
ייאוש כלכלי וחוסר יכולת לברוח
מעבר לפחד מההפצצות, רבים הדגישו את המצוקה הכלכלית שמונעת מהם לעזוב את העיר. ביאן כתבה: "רואים את כל האנשים שברחו מצפון עזה לדרומה? כפול מהם עדיין נשארו בצפון… האנשים מרוששים ואין להם כסף לברוח לדרום. המלחמה שחקה אותנו לא רק נפשית, אלא גם כלכלית". נור הוסיפה: "המצב בעזה בלתי נסבל. אנשים ישנים ברחובות. יא עולם, תעשו משהו בשבילנו. תעצרו את המלחמה. אנחנו לא יכולים".

יוסף הדגיש את חוסר האונים הכלכלי: "רוב האנשים מחכים למוות רק כי אין בידיהם 2,000 שקל כדי להתפנות… די כבר, אנשים! למען אלוהים, די!". תסנים סיפרה כי זו הפעם העשרים שבה היא נעקרת: "אני, חפציי ומשפחתי מוטלים על שולי הדרך, בלי אוהל, בלי מקום… אני עייפה כל כך עד שאני רואה במוות מנוחה מכל הסבל הזה".
"עזה תימחק מהמפה כמו רפיח"
חלק מהתושבים הביעו תחושה שאין תקווה או מוצא. אחמד כתב: "עזה תימחק מהמפה כמו רפיח… מי שלא הצליח לעצור את מבצע רפיח - לא יצליח לעצור את מבצע עזה". דינה סיפרה כי לאחר שניסתה למצוא מחסה בדרום ללא הצלחה, בחרה להישאר בצפון עם משפחתה. איסלאם תיאר רגע של פינוי מהבית: "יש לך 10 דקות לפנות את ביתך… בקושי הספקתי לקחת את הטלפון שלי ולרוץ… זה הגיהנום שאנחנו חיים בו".

תאמר הוסיף כי "ההפגזות הכבדות וההרסניות על העיר עזה אינן פוסקות… מצב של בהלה ועקירה גובר בימים האחרונים עם החרפת ההפגזות". צלאח האשים את ישראל בניסיון לשבור את עמידותם: "הכיבוש ממשיך בהפצצת המגדלים והבניינים הגבוהים - רוצה להרוס את האבנים עוד לפני שהוא הורס את האנשים".
כמה עולה להתפנות מעזה?
מוחמד תיאר את חיי היום-יום כמאבק הישרדות: "בעזה לא נותרו אלא אוהלים קרועים ועקורים, רובם נשים וילדים. למה כל העוצמה המופרזת הזו?".
לצד הדברים פורסם פירוט של העלויות הנדרשות למשפחה עקורה – 1,500 שקלים לאדם, 3,000 שקלים לאוהל ואלפי שקלים נוספים למים, ריהוט ומחסה בסיסי. בסיכום, נכתב כי נדרשים יותר מ-17 אלף שקלים לפני המרות ועמלות, או למעלה מ-5,000 דולר.
