השבועות האחרונים היו קשים במיוחד ומטלטלים עבור משפחת אביגדורי, שאם המשפחה שרון וביתה נעם נחטפו לשבי חמאס. ביום שבת השתיים שוחררו והתאחדו יחד עם אביהן חן והבן עומר. "מצד אחד אני רוצה להתכונן מצד שני לא רוצה להתאכזב, אני לא מקדים את המאוחר", סיפר אביהן, לפני הידיעה שהן חוזרות הביתה.
אביגדורי תושב הוד השרון. אשתו שרון ובתו נעם בת ה-12 נסעו באותה השבת לבקר את משפחתה של שרון בבארי. שבועיים בלבד לאחר החטיפה חן, שכותב ועורך תוכניות בידור, הסכים לערוך תוכנית עם שלום אסייג בערוץ 13. "זה יותר כיף מאשר לשבת פה, לראות טלוויזיה, ללכת למטה ולדבר על חטופים ולספר את הסיפור שלי בפעם המיליון", הוא הסביר. "אני עושה משהו שאני מאמין שאני טוב בו".
"אני מאמין באמונות טפלות, נגיד החדר של נעם לא מסודר - ובקרוב אנחנו נסדר את זה, אני מאוד מקווה", סיפר. "אני מחכה שיגידו לי שהיא חוזרת, לא אקדים את המאוחר, אני נורא נזהר. לא הכנתי תיק לבית חולים, אעשה את זה ברגע שיודיעו לי. זה לדוגמא משהו סופר קונקרטי - לא אכין תיק לבן אדם שלא מגיע".
יורם אביגדורי, אביו של חן סיפר: "יש את המתח הפנימי הזה שאתה משתדל למצוא כל מיני דרכים להפיג אותו. מה שבאיזשהו מקום קצת מרגיע אותי ששרון נמצאת עם הילדה. זהו עכשיו שיבואו ונגמור את הפרשה הזאת, מספיק החיים היו חוץ מזה".
"הן לא ברשימה של ה-13 הראשונים"
ביום חמישי בשעות הצהריים קיבל חן טלפון מהקצינה שמלווה את המשפחה, שעידכנה על העסקה. "הן לא ברשימה של ה-13 הראשונים, טוב לא בניתי על זה האמת", אמר בכנות חן. "הייתה לי תחושה כבדה שהן לא ברשימה הראשונה כי יש הרבה ילדים קטנים יותר, אבל הולכים לעבור עליי עוד ארבעה ימים כאלה, אני מכין את עצמי לארבעה ימים כאלה".
בהוד השרון יש משמרת יומית למען החטופים. אביגדורי הגיע לעדכן את בנות כיתתה של נעם שהיא לא חוזרת. "בנגלה הקרובה נעם ושרון לא משתחררות. נצטרך לחכות עוד יום ואחר כך אולי עוד יום. סבלנות, אורך רוח ועצבים של ברזל שאני רואה שיש לכן. לא להתייאש לא נעצור עד שנראה אותן פה".
אז פנה אביגדורי לאחד המוחים וביקש ממנו להסתיר את תמונת אשתו: "אם אשתי רואה את התמונה הזאת היא הורגת אותי. זה נראה מרגע החטיפה. יש תמונה הרבה יותר יפה, ביקשתי מהמטה שיוציאו. אני מקווה שהיא תגיע ותכעס עליי".
"בעשר קיבלתי טלפון שאמר לי שהן חוזרות מחר"
ביום שישי אחר הצוהריים, רגע לפני השחרור הראשון של החטופים, הדס קלדרון לא נוטשת את המשמרת שלה בכניסה לקריה. ילדיה, סהר וארז, שנחטפו גם הם, אינם ברשימה הראשונה, וכמו שאר ההורים, היא באפלה מוחלטת. זה המשחק האכזרי בעולם עכשיו, מי יודע מי ישוב בקרוב ומי לא.
באותן השעות חן עדיין לא קיבל הודעה או עדכון לגבי אשתו ובתו. "מורטים לי את העצבים, אז אני מנסה כמה שיותר להילחם בזה. כי עוד אין רשימה למחר. אני גם לוקח בחשבון שגם היום יכולים להגיד לי שהן לא שם".
מספר שעות לאחר מכן הגיעה הרשימה החדשה של החטופות - הפעם שרון ונעם ברשימות. "קיבלתי טלפון בשעה עשר בערב מהאל"מית שמלווה אותנו והיא אמרה 'הן חוזרות מחר'. שאלתי אותה אם היא עובדת עליי. היא ביקשה שאודיע רק לקרובים. הלכתי לחדר, עומר בני שיחק במחשב, ראה את הפרצוף שלי וישר ניתק. התחבקנו, היה בכי מזקק כזה, מטהר".
באותו ערב תפנית אכזרית ברגע האחרון. עיכוב במסירת החטופים מידי חמאס. לאחר שבע שעות של עינוי - תמונה ראשונה. "ראינו אותן בטלוויזיה, הן הראשונות שזוהו וזה היה מדהים", אמר חן. "פתאום ראיתי אותן והן נראות בסדר, זה נראה ממש מוחשי. עכשיו נוסעים לבית החולים לפגוש אותן".
כמה דמעות של כאב הזלנו בשבעה שבועות וכמה עוד נזיל. עכשיו הגיעו סוף-סוף גם דמעות של אושר, וזה בסדר. אפילו הברזל היצוק הזה, אביגדורי, הרשה לעצמו בסתר לבכות.