לא ברור עדיין איך תסתיים המתקפה המתוכננת היטב שחיכתה לתושבי ישראל בבוקר שבת, אבל דבר אחד ברור כבר עכשיו. הפעולה הצבאית שכללה השתלטות על בסיס צה"ל, חדירה ליישובים בשטח ישראל לצד שיגור אלפי רקטות - תפסה את ישראל בהפתעה מוחלטת ומסתמנת כמחדל שמעלה שאלות קשות:
- איך קרס המכשול התת-קרקעי כקו הגנה ונפרצה הגדר?
- איך חדרו המחבלים לבסיס צה"ל וליישובים בעוטף?
- איך מבצע גדול כל כך חמק מעיני כוחות הביטחון הישראליים?
- מדוע מנהיגי ישראל לא הגיבו פומבית בשעות הראשונות של המתקפה?
בשיחות עם בכירים לשעבר בממסד הביטחוני הבוקר עולות תחושות של הלם מוחלט וכעס עצור. "זו אוזלת יד שיושבת על ריקבון עמוק מאוד", אומר ל-N12 קצין בכיר לשעבר שהעביר חלק ניכר משירותו בגזרת עזה. "אני הרי קצת מכיר את הגזרה. איפה היו המצלמות? איפה הייתה מערכת 'נץ סגול'? כל מה שצריך היה זה לעצור את הסיורים שמתרחשים כל הזמן על הגדר ולפקוד עליהם לירות. אפילו לא צריך להגיד להם. מה, אתם לא רואים חדירה? בכל אחת מהעמדות ובכל אחד מהמוצבים יש מקלע, בהאמרים יש מקלע, מה הבעיה לרוץ לקו ולירות?"
אבל יותר מכל, לדעתו הכשל המרכזי הוא כשל מודיעיני: "מבצע כזה היו מעורבים בו לפחות מאות אם לא אלפים", הוא מנתח. "האימונים למבצע כזה אני מניח שלא נעשו ברצועה אלא בחו"ל, אז איפה המוסד?"
הקצין גם מתייחס לנושא של המאבק הפנימי לקראת הבחירות להנהגה המדינית של החמאס. "יש שלושה מוקדי כוח בחמאס. יש את מה שתחת תמיכה איראנית - שזה סאלח אל-עארורי, הממונה על פעילות הזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון וסגן ראש הלשכה המדינית של חמאס. יש את מה שתחת תמיכה מצרית - שזה יחיא סנוואר, ראש ממשל חמאס ברצועת עזה. והקבוצה השלישית זו הקבוצה שהולכת עם קטר. אל-עארורי, שהצטרף לתוך ההנהגה הזאת לאחרונה, מוביל קו מאוד קיצוני והתמיכה האיראנית היא גם כספית וגם מנטלית.
אל-עארורי רותם גם את הג'יהאד האיסלאמי בתוך עזה וגם מוביל את מהלך החימוש האיראני ברצועה, בעודו יושב בלבנון. לקראת הבחירות לראשות הלשכה המדינית הוא עלול למוסס את ההנהגה העזתית המקומית של סנוואר שפועלת בגיבוי מצרים ומנסה להוביל להסדרה מול ישראל. על הפרק נמצאות כמובן ההכנות גם לקראת היום שבו אבו מאזן ייעלם ושאלת הפיוס עם הפת"ח. גם אחרים ברצועה, כמו מוחמד דף ומרוואן עיסא, מתבטאים לעתים כתומכים באיראן, כי הם מבינים את המשקל שלה. האינטרס האיראני הוא לגרור את עזה לעימות כדי לנטרל את הפסקת האש הארוכה הזו, שבחסות מצרים", הוא אומר ותוהה: "איך בישראל לא היו ערים להקצנה המטורפת של סלאח אל-עארורי מול יחיא סנוואר, משעל והנייה?"
לדבריו יש פה גם כשל פיקודי. "זה קשור להלך רוח ולאווירה כללית של התנהלות של הצבא ביחס לעזה, כמו ביחס ליו"ש. האווירה של אנחנו חזקים ולא יקרה שום דבר ולכל דבר יש לנו תשובות. אין יוזמה ברמה המקומית", הוא פוסק. "עובדה שנכנסו רחפנים. מה הייתה הבעיה לירות בהם עם מקלעים? אני באמת לא מבין איך זה קרה. המ"כ, המפקד בשטח, היה צריך לתת פקודה ופשוט לירות. בסוף, מי שהיה צריך ללחוץ על ההדק - ברמת המג"ד, המח"ט, המ"פ והמ"מ - בסוף זו גם הפאשלה שלהם. אני הבוקר הייתי בהלם".
"צה"ל מורגל בפעילות בסדר כוחות עודף וחסר פרופורציה שלעולם לא מכניס את החייל הבודד, או אפילו את הגדוד, למצב שהוא נמצא כמו במלחמה", אומר הקצין ומבסס את הערכותיו על התרבות שפשטה בצבא. "החייל הפשוט לא מוטרד, כי הוא תמיד יודע שיבוא הסיוע האווירי ויבוא עוד כוח לעזור לו, והם יהיו 20 חיילים על מחבל אחד. זו תחושה שמונעת את ההתפתחות של חוש האחריות, העצמאות והיוזמה".
לא הדליקו נורה אדומה: האירועים שקדמו למתקפה:
- 12.9 התרגיל השנתי של הזרועות הצבאיות של ארגוני הטרור בעזה, תמרון יבשתי וימי, כולל שיגור מטח רקטות לעבר הים
- 22.9 לראשונה זה שנתיים - מתפרעים הפריחו בלוני תבערה מרצועת עזה, שרפות פרצו בעוטף. הפרחת הבלונים המשיכה גם בימים שלאחר מכן, ובתגובה - צה"ל תקף עמדות ריקות
- 23.9 חמאס לוקח חסות רשמית על ההתפרעויות בגדר בגבול הרצועה
- 24.9 חמאס, הג'יהאד האיסלאמי והחזית העממית החליטו על הסלמה ביטחונית ועל חיזוק התיאום בין ארגוני הטרור הפלסטיניים
- 3.10 הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי קיימה תמרון צבאי, שבו הפעילים דימו פשיטה על טנקים צה"ליים, ירו מטח רקטות לים ועוד. התרגיל תועד ובסיומו פורסמו תמונות תעמולה
"הגענו למצב של מלחמה על הבית"
גם קצין בכיר אחר, אלוף במילואים, מסכים כי הכשל הוא ביסודו מודיעיני יותר מאשר מבצעי: "לדבר כזה מתכוננים יותר משנה. יש פה פשוט שבירה של כל שסתומי המודיעין, יחד עם הביטחון השוטף. אני אומר לך שייקחו לפחות יומיים להוציא אותם, עם הרבה חדשות קשות שנשמע בדרך. הגענו למצב של פשוט מלחמה על הבית".
הקצין מתייחס גם לתרגיל השנתי שערך חמאס לפני כשלושה שבועות שבמהלכו שוגר מטח רקטות לים ותורגלה חטיפת חיילים מתוך טנקים. "מאוד הפתיע אותי שאני שומע שהם יורים רקטות לים ומתאמנים בחי"ר ואמרתי לעצמי איך צה"ל יכול להרשות לעצמו לראות כזה תרגיל ולא להיות מעורב? והיו לנו פה כמה סימנים מעידים. אני שואל את עצמי עכשיו, ראבאק, נשאר לנו 48 שעות לגמור את כל העניין הזה של החגים. אז למה לא עוצרים יציאות? כי התרכזנו באיו"ש", אומר האלוף במיל'.
"מה שפספסנו זה את ההזדמנות לחסל בכירי חמאס וליצור הרתעה אישית על כמה אנשים שאתה רואה שהם מובילים דברים כבר לא מעט פעמים. הפחד להיכנס לעימותים זה הסיפור פה", הוא אומר ומדגיש שיש צורך "ליצור פעולות מנע מול ארגוני טרור. ארגוני טרור זה לא כמו מול מדינות. מול ארגוני טרור אם אתה נכנס להגנה, אתה תשלם מחיר בשלב מסוים. אבל צה"ל נלחם מול ארגון טרור ומתייחס לעזה כמו אל מדינה. אותו הדבר מתקיים גם בלבנון, מול חיזבאללה".
גם אלוף במיל' גיורא איילנד, ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר מתייחס לכשל המודיעיני: "זו ממש התקפת קומנדו מתוכננת היטב, זו לא חוליה של חמישה אנשים, עם מערכת ארטילרית וניסיון הגעה מהים, ממש מבצע, והמודיעין הישראלי לא ידע כלום. גם במעברים הכל קרס, זה נראה שלחצו על 'דרייב' ונסעו. ובנוסף לכל זה, כשאנחנו כבר שעות רבות אחרי, ועדיין לא הצליחו לגבור על המחבלים בשטחים הבנויים - את זה אני עוד יכול להבין - אלא שאף אחד לא מנהל את האוכלוסייה האזרחית. כך שיש פה משהו שלכאורה הוא הרבה יותר מהעניין המודיעיני".
"כשאומרים שישראל נמצאת במלחמה. זה לא המשפט שצריך להגיד", הוא ממשיך. "אני כבר 15 שנים טוען שעזה היא מדינה ואנחנו נמצאים איתה במלחמה. שמה שמתרחש היום זה פרל הארבור שלנו. כשאתה במלחמה מול מדינה אחרת, אתה לא מאכיל אותם ולא שום דבר אחר, אלא יוצר מצור על אותה מדינה ואתה לא רק תוקף, אלא מביא את המדינה הזו לחוסר תפקוד, כולל סף רעב וסף אסון הומניטרי. זה מה שקרה ליפנים כשתקפו את האמריקנים ולגרמנים כשתקפו את מי שתקפו. אסור להיזהר בעניין".
האלוף במיל' עמוס גלעד, בכיר לשעבר במשרד הביטחון ובאמ"ן חושב אחרת: "מקור הכשל הוא ההפיכה המשטרית. באופן חד-משמעי, החלשת הצבא היא תוכנית זדונית ואני מאוד מקווה שזה ייעצר בשבוע הבא. הלקח הראשון הוא שאני מצפה שיעצרו אותה. זה לא פוליטיקה, אלו עובדות. לגבי המודיעין, ברור שיש פה כשל".
שובה של הקונספציה
יעקב (מנדי) אור, אלוף במילואים, ולשעבר האחראי על הביקורת על מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה, תולה את האשם המרכזי במודיעין. "אני לא מבין איך הגענו למצב הזה שאין שום התרעה מודיעינית או היערכות גם ללא התרעה כזו. זה בלתי סביר עד כדי חרפה. מוציאים הון עתק על יכולת מודיעיניות הנחשבות מהטובות בעולם, יש יכולת לקבל את המידע ולהעריך ממנו הערכה מסוכלת. אבל חמור מכך, יש אפס הערכה טקטית".
הוא מדבר גם על כשלון המכשול התת-קרקעי והגדר: "נשענים על קונספציה שהגדר יכולה למנוע והצד השני לא יפעל בצורה שהוא מתכנן לפעול, וכששתי הערכות האלו מתקיימות זו קונספציה". אור מעלה את המילה הזכורה לרעה ממלחמת יום כיפור. גם אז אומר אור "עשו הכנות ואימונים בצד המצרי ובצד הסורי. הם היו מוכנים לתפארה ואנחנו נכנסו לקונספציה. על פניו אנחנו עכשיו שוב במצב הזה".
יוסי אמרוסי, ראש מחלקת חוקרים של השב"כ במרחב דרום במהלך צוק איתן, מנסה לשפוך אור על ההסתמכות על המכשול התת-קרקעי והגדר: "בזמנו האיום המרכזי היה איום ומנהרות, וזו לדעתי הסיבה המרכזית שמדינת ישראל יצאה למבצע 'צוק איתן'. ואכן מרבית המנהרות ההתקפיות אותרו וחוסלו. אין לי תשובה טובה לאיך הדבר הזה קרה. אבל יש פה שני דברים שצריך לברר: הכשל המודיעיני - איך לא איתרנו היערכות כזו מבעוד מועד וההיערכות המבצעית. משהו לא ברור לי, משהו לא מסתדר. זה נראה כמו כישלון נורא ואיום".
חוסר של חצי מיליון שקל בהגנה על יישובים
אלא שמלבד הכשל המודיעיני כבר ב-2022 הצביע דוח המבקר על יותר חוסר של יותר מחצי מיליון שקלים בתקצוב ההגנה על יישובי הגבול של ישראל מפני חדירת מחבלים. דוח המבקר הציג תמונה מדאיגה של מצב הביטחון ביישובים ביהודה ושומרון, בעוטף עזה ובצפון הארץ.
במסגרת מעקב שביצע משרד המבקר, בעקבות ממצאי דוח קודם מ-2017, ערך המשרד בדיקה של מוכנות היישובים באזורי העימות לחדירת מחבל. הדוח מצא כי הסכום החסר להשלמת מרכיבי הביטחון ביישובי הצפון ורצועת עזה הוא 110 מיליון שקלים, וכי 500 מיליון שקלים נדרשים להשלמת מרכיבי ביטחון ביישובי איו"ש, וזאת לפי אומדן פיקוד העורף.
לפי הדוח כ-900 אלף תושבים מתגוררים ב-399 יישובים השוכנים בסמוך לגבולות ובאזור יהודה ושומרון. נוסף על כוחות צה"ל, גם מערך ההגנה היישובי אמור לפעול בעת חדירה ליישוב עד להגעת כוחות הצבא. לצורך ההגנה על יישובי הגבול הוגדרו להם מרכיבי ביטחון הכוללים אמצעים להגנה עצמית כמו תשתיות, מבנים, מתקנים וציוד. בשנים 2017 עד 2021 הגדיל פיקוד העורף את נתח התקציב לשיקום וריענון מרכיבי הביטחון, אולם גודל התקציב עדיין קטן ממחצית התקציב הנדרש. בביקורת המעקב עלה כי יש פערי כיסוי תקשורת במרחב פיקוד דרום, "זאת למרות החשיבות הרבה של מערכת תקשורת זמינה בין כלל הכוחות האחראיים להגנה על היישובים בהתמודדות עם סכנת חדירת גורמים עוינים ליישובים".
האלוף במי"ל אור אומנם לא היה מעורב בדוח המבקר הנ"ל, אך כשהוא נשאל לדעתו על ממצאיו הוא אומר: "מוקדם לנתח, אבל נדמה שהבעיה העיקרית היא לא במרכיבי הביטחון ביישובים (שאכן הם מרכיב חשוב שעליו העיר המבקר), אלא בהערכות והמוכנות הכוללת מול המכשול וגדר הביטחון, והכוננות והמוכנות של כלל המערך הצבאי ביטחוני לאפשרות של פריצת ומעבר הגדר והכניסה ליישובים - תוכנית שידוע כי החמאס מכוון אליה כיעד אסטרטגי".
"יש שלושה מרכיבים בכל הערכות", הוא אומר: "א. ידיעה, התרעה וסיכול מוקדם טרם התקפת האויב - למניעתה. ב. סיכול ההתקפה תוך כדי התחלתה, עוד לפני המכשול ובסמוך למעבר המכשול. ג. חיסול התוקף במהירות המרבית כאשר הוא מנסה או מצליח להגיע ליישוב ומניעת הפגיעה באזרחים. דומה שכשלנו בשלושת המרכיבים".