כמו חיילי מילואים רבים, גם נמרוד פלמח הוקפץ לצבא בבוקר מתקפת הפתע של חמאס בשבת שעברה. כמפקד פלוגה במילואים בחטיבת החילוץ של פיקוד העורף הוא נקרא להתייצב בירושלים, אלא שזעקות השבר מיישובי העוטף גרמו לו לנסוע לשם על דעת עצמו. הוא הגיע לקיבוץ עלומים, שם לחם כתף אל כתף עם לוחמי יחידת שלדג שמנעו ביישוב טבח, או כמו שהגדיר זאת רס"ן ד', סגן מפקד שלדג: "אף אחד לא נהרג שם, מנענו את 'בארי 2'".
סגן מפקד היחידה סיפר כיצד בזמן ההסתערות ותחת אש הצטרף אליהם אזרח, לאחר שלקח נשק מחייל פצוע ולחם לצידם. כעת מספר פלמח בריאיון ל-N12 איך קרה שמצא את עצמו בעלומים ונאבק לצד הצוות שחיסל 27 מחבלים שתכננו לפלוש ליישוב.
"כמו כולם, התחלתי לקבל דיווחים וסרטונים על אירוע חריג מאוד שמתרחש בעוטף. משהו בבטן מתהפך לי ואני מחליט בעצמי לצאת לעוטף", משחזר נמרוד. "בן הזוג של אשתי לשעבר מתגורר בניר עוז והיה תקוע בממ"ד עם הילדים. היא אמרה לי: 'אין חיילים בניר עוז, תגיעו'".
נמרוד, בן 39 מירושלים, עבר להתגורר בנחל עוז לאחר מבצע צוק איתן וחי בעוטף במשך שלוש שנים. הוא מספר על מה שחווה בדרך לשם: "אני עובר בין מחסומים משטרתיים ופוגש מילואימניק מבוגר בטנדר אזרחי שעלה על מדים ובא. הוא אמר לי שיש טבח בבארי. הכוחות במחסום לא התייחסו אליו או לקריאות שלו, ואני החלטתי להיכנס לרכב ולנסוע איתו לכיוון הקיבוץ. אנחנו מגיעים לצומת בין בארי לעלומים ורואים תמרות עשן, גופות פזורות, שדה קרב מטורף. ואז אני קולט צוות של שלדג שהגיע לצומת ובמקביל מוצא מקלע נגב של חייל מהימ"ס".
בשלב הזה נמרוד חובר לצוות של שלדג ונכנס ללחימה מול מחבלי חמאס, שנמשכה שעות. "מאותו הרגע החלו היתקלויות עם עשרות מחבלים בקרב פנים מול פנים", הוא אומר. "לא ידענו שאנחנו בולמים מתקפה על עלומים. אחרי ההתקפה, נכנסנו לחורשה סמוכה עם פצועים וידענו שמאחורינו נותרה גופתו של לוחם שלדג, רס"ב עידו רוזנטל ז"ל. תחת אש רצנו אל הגופה והצלחנו להביא אותה, בזמן שהמחבלים שנשארו בשטח ממשיכים לזרוק עלינו רימונים".
"כשהקרב הסתיים, מיהרנו לבארי", נמרוד ממשיך. "מכאן הצטרפתי לשלדג והתנהלתי כמו לוחם לכל דבר - היה לי מכשיר קשר, נשאתי אפוד קרמי ונתנו לי נשק M16. לצערי הרב, כשנכנסנו לבארי סמוך לשעה 17:00 זה כבר היה מאוחר מדי".
תוך כדי הלחימה הנמשכת, נמרוד בוחר להוציא את הטלפון ולתעד את המראות הקשים, בהם הרגע בתחילת הקרבות כשמסוק יסעור נפגע מטיל והנחית עשרות לוחמי צנחנים תחת אש בעוטף. "אני מבין שזה רגע היסטורי, קורה כאן משהו גדול. בעבר לקחתי חלק בכיתת כוננות של קיבוץ נחל עוז. התכוננו לרגע כזה ולא דמיינתי לעצמי שזה יהיה כל כך מסיבי. אתה במלחמה על הארץ וזה סיפור קמאי".
"צה"ל לא הגיע וזה מה שקרה ליהודי, שחטו אותו"
הסיפורים על המחבלים שעברו מבית לבית ושחטו משפחות שלמות, הרסו, שרפו, בזזו ואנסו, הם בלתי נתפסים ולא אנושיים. נדמה שגם כאן בארץ מסרבים להאמין שזוועות דאעש ואוקראינה התרחשו במקום שאמור להיות בטוח ליהודים, וזו הסיבה שנמרוד בחר לתעד. "רציתי שאנשים יבינו בדיוק מה קרה שם", הוא מסביר. "שם הבנתי, זו הייתה הצצה - איך נראה עם יהודי בלי צבא. במשך שש שעות צה"ל ניסה ולא הצליח להגיע וזה מה שקרה ליהודי. לא 'רק' הרגו אותו, אלא שחטו אותו. גופות של צעירות וצעירים בתוך מיגונית שמחבלים זרקו לתוכה רימון ואז ריססו אותם".
בחייו האזרחיים פלמח משמש כמנכ"ל עמותת "ישראליז", שפועלת לשיפור התדמית של ישראל בעולם. זו, כמובן, חזית שנייה שבה מתנהל מאבק ההסברה. מאז שהחלה המתקפה בדרום ותוצאותיה האיומות נדמה כי מצבה של ישראל בזירה המדינית השתפר משמעותית וכלל את הנאום שובה הלב של ביידן, התמיכה הפומבית של מנהיגי מדינות המערב וההתגייסות הנרחבת בהוליווד.
אך המצב עשוי להתהפך בקרוב מאוד, ככל שצה"ל מגביר את התקיפות וההפצצות ברצועת עזה. "חל שינוי בעולם בעקבות הזעזוע העמוק, אבל זה שינוי זמני. התפקיד שלנו במאבק נגד הדה-לגיטימציה למדינת ישראל הוא להבהיר שחמאס הוא לא ארגון במיינסטרים כמו שרבים אחרים מנסים לעשות. ההשוואה לדאעש ברשתות היא מדויקת ואיראן היא שחקן מרכזי בתמונה. לכן, אנחנו צריכים להשתמש בפתח שניתן לנו ולהמשיך עם המסרים הבאים. להסיר את ישראל מהמשוואה ולהסביר שזה קרב ציוויליזציות בין המערב לגורמים פונדמנטליסטיים וארגוני טרור".