"עדיין לא מצליחה לכתוב בו את מה שעבר עליי": שובל קיבלה חזרה את היומן שהשאירה כשברחה מהמסיבה ברעים

בשבוע שעבר דיווחנו על יוצאי סיירת שלדג שבמשך שלושה ימים אספו מאות תיקים וחפצים אישיים מאזור המסיבה ברעים כדי לנסות להשיב אותם לבעליהם. חברי הקבוצה בכלל הגיעו לאזור המסיבה כדי לנסות לעזור באיתור נעדרים מהמסיבה, אבל משהו גרם להם לפתוח באיסוף של החפצים הרבים שראו בשטח ולהתחיל לחפש את בעליהם.

"עשינו סיבוב במקום ובהתחלה לא תכננו לקחת שום דבר, אבל אז אחד החברים הרים פתאום יומן של אחת מהבחורות שהייתה ככל הנראה במסיבה ואמר שהוא לא יכול להשאיר את היומן ככה", סיפר ג', אחד מחברי הקבוצה שנקראת "כוח אזרחי 51".  בעקבות מציאת היומן הם החליטו להתארגן לשלושה ימי איסוף של כל החפצים שבאי המסיבה השאירו מאחוריהם. 

כשחזרו הביתה הקימו חברי הקבוצה חמ"ל שמרכז את כל מה שאספו, פרסמו את התמונות ברשת והצליחו להשיב חלק מהדברים שמצאו לבעליהם. אבל את מי שכתבה את היומן שהתחיל את הכול לא הצליחו לאתר. "אנחנו לא יודעים איך קוראים לה, אולי כתוב בפנים, אבל אנחנו לא מעיזים לפתוח", סיפרו.    

לאחר פרסום הכתבה על היומן ב-N12 הגיע הרגע המרגש ביותר: שובל רוברמן, בעלת היומן יצרה איתם קשר, בעקבות תמונת היומן שפורסמה. "היומן הזה מאוד חשוב לי", מספרת שובל בהתרגשות ל-N12. "כולם יודעים כמה הכתיבה משמעותית עבורי. אני מתעדת שם את כל העולם הפנימי שלי, דברים שאמרתי וחוויות שעברתי. חלק מזה גם בשביל שובל העתידית".  שלושה ימים לאחר שיצרה שובל קשר עם הקבוצה, נסע אליה אחד מהם והחזיר לה את היומן האישי שלה שכל כך חיכתה לו.

"שני רכבים עצרו בפתאומיות והבנו שיש מחבלים"

"אני עדיין מתאוששת מהמסיבה", מספרת שובל ל-N12, "ועדיין לא מצליחה לכתוב ביומן שחזר אליי את מה שעברתי שם. הגעתי למסיבה יחד עם בן הזוג שלי שהקים שם דוכן למכירה של חפצים מהודו שאבא שלו מייבא. ניצלנו את ההזדמנות כדי לחגוג ולרקוד. כששמענו את האזעקות הספקנו לקפל את דוכן המכירה ולהעמיס את כל הציוד ברכב. בדיעבד טוב שהתעכבנו עם קיפול הדוכן, כי הראשונים שמיהרו לצאת טבחו בהם", אומרת שובל בכאב.

כששובל ובן הזוג הגיעו לכביש הראשי הם הבינו שכל הרכבים תקועים וראו שם פצועת ירי, "ככה הבנו שיש מחבלים וראינו את המשטרה פותחת בתנועה לכיוון המחבלים", היא מוסיפה, "בן הזוג שלי גונן עליי וחזרנו ביחד לרכב. על הכביש שנסענו בו היו שני רכבים שעצרו בפתאומיות. הבנו שהם רכבים של מחבלים. המשטרה הפנתה אותנו לכיוון השטח הפתוח כדי שנצליח להימלט. הספקתי לקחת איתי טלפון ובקבוק מים והתחלנו לרוץ ושמענו צרחות מאחורינו של מאות אנשים. הסתכלתי אחורה פעם אחת, למזלי לא היה לי זמן להסתכל יותר כי הייתי במנוסה. אחרת הייתי רואה את כל האנשים שלא הצליחו לצאת מזה". 

"בשטח אנשים חיפשו מה לעשות ואיך להתחבא, עלו על עצים נכנסו לבורות, חשבנו להמשיך קדימה לכיוון הנחל היבש, אבל החלטנו שזה לא יהיה חכם כי המחבלים שמעל הנחל, על הכביש, יוכלו לירות בנו בקלות. אז החלטנו להתחבא בשיח שקרוב לכביש. כל הכדורים שעפו מעלינו הגיעו לאנשים שברחו לנחל. יחד איתנו היה זוג נוסף. הבחורה נכנסה ככל הנראה להתקף חרדה ולא הפסיקה לבכות. ניסיתי להרגיע אותה, החזקתי לה את היד חזק והסברתי לה שאסור שישמעו אותנו. למזלנו היא נרגעה. סך הכול היינו בתוך השיח שעתיים וחיכנו לרגע שיבואו להציל אותנו". 

"הכדורים מעלינו לא מפסיקים לשרוק, ברמה שאפילו להתיישב לעשות פיפי לא הצלחנו", היא מתארת את מה שעבר עליהם בזמן הזה. "שמענו גם כל הזמן צעדים ולא ידענו של מי הם, אם זה חיילים או מחבלים".

"לכמה רגעים הרגשנו בטוחים עד שחזרנו הביתה"

שובל והחברים שאיתה חיכו לרגע המתאים להמשיך להתקדם, הם ניצלו כמה דקות של שקט והתחילו לצעוד לכיוון הכביש. שובל שלבשה חולצה ארוכה התעכבה מעט כדי ללבוש גופייה שאחת מהצעירות שבשיחים נתנה לה. גם ההתעכבות הזו עזרה להם להגיע לדרך מילוט. "הגענו לכביש וראינו פתאום רכב שמגיע ואחת מהבחורות שם אומרת שזה מישהו מהמשפחה שלה שבא לקחת אותה, אז עלינו איתו כולם על הרכב. ואז ראינו עוד רכב שהגיע ועלינו גם עליו. היינו בערך 20 חבר'ה ולקחו אותנו לכפר מימון. שם נכנסו למיגונית וקיבלנו הוראה מהמשטרה לא לצאת משם עד שלא מוצאים עבורנו פתרון. פתאום עוצר לידנו איזה בחור עם הרכב ואומר לנו 'תעלו כולם על הרכב שלי כולכם באים אליי הביתה למושב פטיש'. הבנתי שיש לנו מקום בטוח להיות בו. זה הרגע שחיכיתי לו כל השעות הארוכות האלה, הרגע שאני אוכל לנשום ולדעת שניצלנו. גם אז ידענו שיש מחבלים באזור, אבל לכמה רגעים הרגשנו בטוחים עד שחזרנו הביתה". 

"לא הפסקתי לחשוב על היומן שלי שהשארתי מאחור", היא אומרת. "תהיתי מה עלה בגורלו. זאת זכות ענקית שבגללי הם התחילו בכלל את האיסוף של התיקים. אלה דברים שכל כך חשובים לכל כך הרבה אנשים. ואני מודה להם שהחזירו אותו אליי".

בחמ"ל של יוצאי שלדג יש עדיין חפצים אישיים שלא הוחזרו, לחצו כאן לטופס יצירת קשר וקבלת פרטים על הציוד.