חצינו את מחסום ארז. אנחנו על רכב האמר פתוח, נכנסים לתוך רצועת עזה. עד לפני כמה שבועות היו נכנסים לכאן רק בכלי רכב משוריינים. עכשיו הדרך למחנה הפליטים ג'באליא בשליטה מלאה של צה"ל, למרות שפה ושם עוד נשמעים קולות ירי.
"הכוחות חזקים, רוח הלחימה מטורפת", מאבחן סרן שטרן מגדוד 50 של הנח"ל, הגדוד שאליו אנחנו מתלווים בביקור הזה ברצועה. "אם אנחנו מותקלים, שימו ידיים על הראש ותתפללו", הוא מוסיף כדי להזכיר איפה באמת אנחנו נמצאים.
המראות מדהימים: הכול הרוס, הלוחמים שלנו בכל מקום - אזור מלחמה. בתוך מחנה הפליטים הכוח שאליו אנחנו מתחברים עסוק עכשיו בקרב על המסגד הסמוך. יום קודם זוהתה שם חוליית אוייב שירתה מספר רב של פצצות אר-פי-ג'י וביצעה ירי מנשק קל. הלוחמים יורים לעבר המקום הזה עכשיו.
"אתה רשאי מסגד, עבור", ניתנת פקודת האש בקשר. "כאן קודקד, פגיעה במטרה, יישר כוח" - מגיע החיזוק החיובי בסופה.
"זה מרחב אזרחי שערוך כמעט מלא ללחימה", מסביר סא"ל תומר, מפקד גדוד 50. "בכל בית שאנחנו נכנסים יש תשתיות לחימה רבות. בעצם בחזית יש לנו שטח השמדה. כדי שלא לחשוף אותנו לאויב הטנק מלפנים נותן לנו מיסוך".
רשימת המטרות לא נגמרת. "יש לנו פה מידע ואינדיקציה לפיר לוגיסטי של החמאס שאנחנו עכשיו הולכים לטהר, למצוא אותו", אמר סרן יוני, מ"פ פלחוד 50. "אנחנו ננתק מפה מגע ונפוצץ את המבנים האלה. אלה לא מבנים שצריכים להישאר עומדים".
זו אולי נראית שכונה תמימה, אבל הלוחמים מבהירים שהבתים הפרטיים האלה היו מוכנים היטב ללחימה. הלוחמים כבר לא סופרים את כמות אמצעי הלחימה שמצאו כאן מתחילת המבצע. הפעם מצאנו כאן רובי קלאצ'ניקוב.
אחד הבתים המקויים הפך זמנית למוצב של הגדוד. אנחנו שותים קפה עם המג"ד בביתו של אחד מבכירי חמאס. מכאן מנהלים את הקרב.
"החוסן של הלוחמים מתחילת הלחימה הוא גבוה בכמה מונים ממה ששיערתי שיהיה ללוחמים שלי", אומר תומר המח"ט. היעד שלהם ברור. "אנחנו לא מתכוונים לזוז מטר מרצמועת עזה לפני שכל החטופים חוזרים חזרה הביתה", מבהיר סרן שטרן. "זו מטרת העל של כולנו".