4,000 קילומטרים מקיבוץ בארי, ביתה האוהב של כרמל גת, במקום שנראה אולי הכי שונה שרק אפשר מערבות הנגב, מצאה כרמל בת ה-39 בית שני. רוולסאר הוא אחד הכפרים הכי מרוחקים ומנותקים של צפון הודו: רק 360 ק"מ צפונית לדלהי, לא מרחק גדול במיוחד במושגים הודיים, אבל בדרכים הכפריות וההרריות של ההימלאיה אלו מתארכים לכדי שמונה שעות נסיעה. ושם, כך מתברר, כל אדם חמישי בעיירה מכיר את מלי (Melly), כינוי החיבה שהצמידו לה ידידיה ההודים.

הירו תאקור וכרמל גת בהודו (צילום: אלבום פרטי)
"הייתה לנו שיחה על המצב בביקור האחרון שלה". הירו עם כרמל|צילום: אלבום פרטי
הישראלית כרמל גת במהלך טיול בהודו (צילום: אלבום פרטי)
"כרמל היא סוג של ילדה, כאילו רוצה לעוף כל הזמן"|צילום: אלבום פרטי

באוקטובר הייתה אמורה כרמל גת, מרפאה בעיסוק במקצועה, להיות בראשיתה של השנה השנייה בתואר השני באוניברסיטה העברית. את הזמן עד ראשית הלימודים היא בחרה לבלות במקום האהוב עליה יותר מכול, בהודו. מקום המפלט שלה, האוויר שלה לנשימה, כמו שמגדירים זאת במשפחתה. שם כבר הפסיקו לספור את כמות הפעמים שטסה לשם.

הירו תאקור, שובהם שארמה וכרמל גת (צילום: אלבום פרטי)
"הרבה שיחות מאוד מאוד ארוכות". הירו תאקור, שובהם שארמה וכרמל גת|צילום: אלבום פרטי

 

וכך, ב-1 באוקטובר, פחות משבוע לפני שנחטפה מבית הוריה בבארי, שבה כרמל מטיול נוסף שנמשך חודשיים בהודו. בטיול הזה, כמו בכל הטיולים הקודמים, היה זה חברה הירו תאקור שליווה אותה. "הייתה לנו שיחה על המצב בביקור האחרון שלה, לפני שהיא טסה חזרה לישראל", הוא מספר.

129 חטופים בעזה: השמות, התמונות והסיפורים

"דיברנו על המצב הנוכחי של העולם. למשל, מה שקורה בין אוקראינה ורוסיה וסכסוכים רבים שקורים בעולם. אמרתי למלי 'נראה לך שבפעם הבאה נוכל להיפגש שוב או לא?' אמרתי שזמנים קשים מגיעים ואני לא יודע אם ניפגש שוב או לא. והיא אמרה 'למה אתה אומר ככה?' אלו היה המילים האחרונות שלי עם מלי לפני שהיא עזבה".

תמונה מהערב האחרון של כרמל גת בהודו, שבוע לפני חטיפתה (צילום: אלבום פרטי)
תמונה מהערב האחרון של כרמל בהודו, שבוע לפני חטיפתה|צילום: אלבום פרטי
הירו תאקור עם כרמל גת בהודו (צילום: אלבום פרטי)
"היא הפכה לאחותי הרוחנית". הירו וכרמל בטיול|צילום: אלבום פרטי

"זה היה כאילו היא אחותי הצעירה"

באותו הטיול יצאו שניהם לטרק קשה בהרים. ראשיתו של המסע המפרך הייתה במחוות ידידות בין מורה הדרך ההודי והצעירה הישראלית. "באותו היום שבו טיפסנו 6,000 מטר, זה היה יום מאוד מיוחד בהודו - חג שנקרא 'רקשה בנדהאן', שזה חג האחים והאחיות", נזכר תאקור. "בגלל שטיפסתי את ההר הייתי רחוק מהבית. באותו יום מיוחד אחיות קושרות סרט מיוחד לכף היד של האח שלהן. אבל אחותי לא הייתה איתי ולכן ביקשתי ממלי שבאותו יום תקשור את הסרט הזו לפרק כף היד שלי. ובאותו בוקר מוקדם היא הפכה לאחותי הרוחנית. וזה היה באמת מאוד מיוחד עבורי וגם עבורה. זה היה כאילו היא אחותי הצעירה".

וזו לא המזכרת הפיזית היחידה מכרמל, כפי שמתגלה במהלך השיחה המתנהלת בזום. בשלב מסוים מקרב תאקור את כף ידו הימנית למצלמה ומציג טבעת כסף גדולה ועליה עיטור כחול כהה. כרמל, הוא מספר, עונדת טבעת זהה בצבע ירוק. את הטבעות התואמות הם רכשו יחד באחד מביקוריה הרבים של גת ברוולסאר. "לי ולכרמל היו הרבה שיחות מאוד מאוד ארוכות, בעיקר בתקופת הקורונה, כשבילינו במשך שישה חודשים ביחד. בכל חלק וחלק בחיים שלי, בכל יום בחיים שלי, יש לי משהו מולי שקשור לכרמל".

כרמל גת בטיול בהודו (צילום: אלבום פרטי)
חזרה להודו שוב ושוב. כרמל גת על עץ בטיול|צילום: אלבום פרטי

"סוף סוף קצת חדשות טובות"

תאקור ושכנו שובהם שארמה - שגם הוא מיודד עם כרמל, והצטרף גם הוא לריאיון - מספרים שעל בארי היא לא הרבתה לשוחח. הם שמעו מפיה כי היא מתגוררת במקום סמוך לגבול שיש בו סכנה מסוימת, אך היא עצמה נטתה להמעיט בחשיבותה. גם בהודו, כמו במקומות רבים בעולם, הזדעזעו לנוכח זוועות שבעה באוקטובר: השניים ניסו באותו היום ליצור קשר עם כרמל, שרק שבוע קודם התארחה אצלם, מבלי להבין ממש עד כמה חברתם הייתה בלב האסון. אך היא לא הגיבה.

כעבור כמה ימים יצרו איתם קשר מישראל ועדכנו כי כרמל, גיסתה ירדן ואימה כנרת בת ה-68 נחטפו לעזה. אני הייתי זה שנאלץ לעדכן את שני ההודים החביבים שהאם כנרת לא נחטפה, כפי שחשבו, אלא נרצחה באותו היום - ומנגד שירדן שוחררה לפני כשלושה שבועות. "סוף סוף קצת חדשות טובות בכל המצב ההזוי הזה", אומר תאקור - והשניים משחררים מעט אנחות שמחה.

ירדן גת מדליקה נרות חנוכה עם משפחתה (צילום: חדשות 12)
ירדן גת מדליקה נרות חנוכה עם משפחתה לאחר שחרורה מהשבי|צילום: חדשות 12

"פה בכפר היא כמו מקומית"

"היא הייתה מדברת איתנו על ההיסטוריה של ישראל, הגיאוגרפיה, התרבות וגם על החגים שלכם וגם על המצב הפוליטי, לפעמים", אומר תאקור. "כשהיא נפרדה מאיתנו בפעם האחרונה היא אמרה שהיא תשלח תמונות מאותו היום כי באותו היום בו אירעה התקיפה היה אצלכם חג, אם אני לא טועה", אומר שארמה השכן. "אז היא אמרה שהיא תשלח תמונות ותראה לנו איך הם חוגגים את החג ואת הטקסים שעושים שם. ובאותו יום אנחנו ציפינו שהיא תשלח תמונות וגם שלחנו לה הודעות, אבל לא קיבלנו תגובה - ואז פתאום שמענו את החדשות שגם היא נעדרת".

"פה בכפר היא כמו מקומית. היא מכירה את כולם, כמו שכולם מכירים אותה", מסביר תאקור. "ברדיוס של משהו כמו שני קילומטרים, רוב האנשים מכירים את כרמל. אז עכשיו, בתקופה הזו, כולם שואלים אותי על כרמל - האם יש חדשות? האם שחררו אותה כבר? ויש אנשים שמאוד אמוציונליים בגלל זה, כמו אחותי למשל. הבן של אחותי ממש מתגעגע אל כרמל כל יום. גם הבן שלי תמיד שואל מה שלומה ולמה אין חדש לגביה".

הירו תאקור עם כרמל גת בטיול בהודו (צילום: אלבום פרטי)
"רוצה לחקור כל דבר והיא רק רוצה הרפתקאות". כרמל עם הירו|צילום: אלבום פרטי

"מהסוג שאף פעם לא מוותר"

הקשר בין תאקור לגת החל להירקם ב-2016. אז שהתה בגסטהאוס שבבעלות דודו של תאקור בעיירה אחרת באזור. השניים התיידדו עד שנהפכה לבת משפחה כמעט. ובכל הביקורים הרבים שהיו מאז תמיד הקפידה לשוב לרווסלאר, אל החבר הוותיק. 

"היא החליטה לצאת לטרק ארוך מאוד בהימאצ'ל. אמרתי לה שצריך קודם להתאמן עם מסלולים קטנים בעמק, אבל היא התעקשה", מספר תאקור על הטרק הראשון מני רבים. "היה לנו מדרון תלול מאוד כזה, בשיפוע של בערך 75 מעלות ופשוט התחלנו לטפס. בסוף היא הייתה עייפה וגמורה ולא דמיינה שזה יהיה כל כך קשה".

כרמל גת עם הירו תאקור (צילום: אלבום פרטי)
"בכל יום בחיים שלי, יש לי משהו מולי שקשור לכרמל"|צילום: אלבום פרטי

ולמה לקחה על עצמה כרמל אתגר גדול שכזה, אני שואל, ותאקור משיב: "כי כרמל היא סוג של ילדה. היא כאילו רוצה לעוף כל הזמן, רוצה לחקור כל דבר והיא רק רוצה הרפתקאות. אני חושב שהיא רוצה לחקור בכל פעם דברים חדשים". החבר שארמה מאשר גם הוא: "היא אדם מאוד שמח ומהסוג שאף פעם לא מוותר". השניים משוכנעים שהעקשנות והאופי הקשוח יסייעו לה גם במקום הנורא, היכן שזה לא יהיה, שבו היא מוחזקת כעת.

הזכרונות מהחודשים הארוכים של כרמל בהודו

הקשר המיוחד בין תאקור לגת התהדק במיוחד במהלך תקופת הקורונה. בסוף 2019 הגיעה שוב כרמל לטייל בהודו, ושם נקלעה לסערה המושלמת שפקדה את העולם. במשפחתה מספרים שהפצירו בה לשוב ארצה, אך היא התעקשה להישאר שם. כך מצאה את עצמה מבלה קרוב לחצי שנה ברוולסאר.

כרמל גת עם הירו תאקור בטיול בהודו (צילום: אלבום פרטי)
הקשר המיוחד בין תאקור לגת התהדק במיוחד במהלך תקופת הקורונה|צילום: אלבום פרטי

"הצעתי לה כמה מקומות בדרום הודו לטייל בהם, אבל בדיוק באותו הזמן החמיר המצב של המגפה הלך ועלה הרעיון של סגר בהודו", מספר תאקור. "אמרתי לה שאם זה יתאפשר, שתבוא לצפון במקרה של סגר והיא החליטה פשוט לבוא אליי. היא הייתה בבידוד למשך 14 ימים בעצת הרופאים. אז היא בילתה 14 ימים בגסטהאוס של הדוד וניצלה את הזמן לעשות קורס יוגה באינטרנט".

"היו הרבה הגבלות על התנועה, אפילו לזרים, וגם בהודו כל כמה ימים היו כמה תקנות חדשות על זרים והכול היה מאוד לא עקבי ומבלבל", הוא נזכר. "לאזור השוק של העיירה אסור הייתה להתקרב והייתה דרך מעקף מבית ההארחה שהיא התאכסנה בו אלינו דרך היער. כך כל יום כרמל הגיעה מבית ההארחה ואנחנו אני, האחיין שלי, הבן שלי והכלב שלנו היינו הולכים עם כרמל למקום שקט מחוץ לעיר". 

הירו תאקור וכרמל גת, ומאחוריהם שובהם שארמה (צילום: אלבום פרטי)
"היא הייתה כל כך מאושרת ואמרה שהיא לא רוצה לחזור לישראל". הירו, כרמל ושובהם מאחוריהם|צילום: אלבום פרטי

תאקור ממשיך לתאר בהתלהבות את התקופה היפה שבילה עם כרמל באותה חצי שנה יחד. הסיפורים שלו נשמעים כמו סרט חלומי, שכל כך לא מתכתב עם המקום והסיטואציה שבה גת נמצאת עכשיו. יחד, הוא נזכר, הם היו מבלים בשדות ליד הכפר עם אוכל, שתייה וקצת מוסיקה לנשמה: "אלו היו כמו מסיבות קטנות. אתה יודע, יש לנו אתרים מאוד יפים מסביב לכפר שלי, בטווח של 25 קילומטרים יש הרבה מקומות יפים. יש לי אופניים טובים והיינו יוצאים לטייל באזור על האופניים".

"בכל פעם היינו מתכננים לאן נלך הפעם, אמרנו שנמצא מקום עם איזה נוף יפה. מול הבית שלי יש תצפית של 360 מעלות של ההימלאיה. ביקרנו כל כך הרבה פעמים במקומות רבים בזמן הקורונה, ובכל פעם הצטרפו אנשים אחרים מהכפר. היא הייתה כל כך מאושרת ואמרה שהיא לא רוצה לחזור לישראל".

כרמל גת במהלך טיול בהודו (צילום: אלבום פרטי)
את הזמן עד ראשית הלימודים היא בחרה לבלות במקום האהוב עליה יותר מכול, בהודו - וחזרה שבוע לפני החטיפה|צילום: אלבום פרטי

"הם כולם חייבים לחזור בשלום"

"רוב האנשים בהודו אוהבים את ישראל", אומר תאקור לקראת סיום. "אנחנו מבינים אלו את אלו, זה בגלל שהודו גם התמודדה עם מצבים קריטיים פעמים רבות, כמו שישראל מתמודדת משנת 1948. אנחנו מתמודדים עם מצבים כאלו בסכסוך בין הודו ופקיסטן ועם סין. אז אנחנו יכולים להבין את התחושה של עם ישראל". חבל הימצ'אל פארדש, מקום משכנם של דרמסלה, מנאלי, קאסול ושאר עיירות החביבות על המטייל הישראלי, ושבו ממוקמת גם רוולסאר, אולי שלו וקסום - אבל המחוז גובל בחבל קשמיר שנתון כבר עשרות שנים לסכסוך עקוב דמים עם פקיסטן הסמוכה.

"אנחנו יודעים רק מה שהתקשורת אומרת לנו", אומר גם שארמה על המצב בעזה. "מספרים לנו שהכוחות הישראלים פועלים בעזה והם עושים כך וכך ומצילים אנשים, ומספרים על הקרבות המתרחשים כל יום ועל זה שהרבה אנשים שם נודדים למצרים. כולם יודעים על כרמל שהדבר הזה קרה וכולם (בעיירה) מאוד עצובים שהדבר הזה קרה ככה". "אנחנו רק מקווים שהכול יהיה טוב עם ישראל. עכשיו זה מספיק", מסכם תאקור. "כן. מי שנשאר שם עכשיו, כולם חייבים לחזור בשלום", מצטרף גם שארמה.

הירו תאקור, שובהם שארמה וכרמל גת עם חבר נוסף בהודו (צילום: אלבום פרטי)
כרמל חיפשה בכל פעם נופים ואתרים יפים בהודו. עם הירו, שובהם וחבר מקומי נוסף|צילום: אלבום פרטי

לפניות לכתב: yoghevk@n12.tv