משפחתו של רס"ל במיל' בן זוסמן מירושלים, שהיה בן 22 בנופלו, קמה אתמול (ראשון) מהשבעה. אמו חשפה את הצוואה שהשאיר אחריו בנה, ובו ביקש מקרוביו שלא לשקוע בעצב על מותו ולעשות שבעה של כיף וחברים. "שיהיה אוכל, בשרי כמובן, בירות, שתייה מתוקה, גרעינים, תה וכמובן כמובן עוגיות של אימא", ביקש במכתב שהשאיר אצל חבר קרוב.
אני כותב לכם את ההודעה הזו בדרך לבסיס. אם אתם קוראים את זה כנראה שקרה לי משהו. כמו שאתם מכירים אותי, כנראה אין מאושר ממני כרגע. לא סתם הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב. אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל
צוואתו של רס"ל במיל' בן זוסמן
בן לחם במחלקת הסיור של גדוד 601 בחיל ההנדסה הקרבית ונפל בקרב בצפון הרצועה שתיעוד ממנו פורסם ע"י דובר צה"ל. אמו שרית סיפרה לחדשות 12 שמכתבו של בן מאוד ריגש אותה ואת משפחתה - אך לא הפתיע אותה. "אני מכירה את הראש שלו, כולנו הכרנו. אבל לקרוא את זה ממנו אלינו מאוד ריגש וחיזק אותנו".
גם אם יקרה לי משהו, אני לא מרשה לכם לשקוע בעצב. הייתה לי הזכות להגשים את החלום והייעוד שלי ותהיו בטוחים שאני מסתכל עליכם מלמעלה ומחייך חיוך ענק. כנראה שאשב ליד סבא ונשלים קצת פערים, כל אחד יספר על החוויות שלו ומה השתנה בין מלחמה למלחמה. אולי גם נדבר קצת פוליטיקה, נשאל אותו מה דעתו
צוואתו של רס"ל במיל' בן זוסמן
שרית סיפרה על הקשר הקרוב עם בנה, שבין השאר הוביל לכך שלא גילתה מחבריו ומאחיו לנשק במהלך השבעה אף פרט שהפתיע אותה. "לכל אורך הטירונות הוא היה מתקשר אלינו בכל שעת ט"ש והיה מספר לנו מה היה, וכל גם בשאר השירות", סיפרה האם השכולה. "את החברים שלו הכרנו בשמות ובכינויי החיבה. ולא היו פה גילויים מדהימים, אבל כמו גרעין פופקורן הם קצת גדלו בכל פעם כשמישהו סיפר לנו סיפור שהכרנו מנקודת המבט שלו".
אם חס וחלילה אתם יושבים שבעה, תהפכו אותה לשבוע של חברים, משפחה וכיף. שיהיה אוכל, בשרי כמובן, בירות, שתייה מתוקה, גרעינים, תה וכמובן כמובן עוגיות של אימא. תעשו צחוקים, תשמעו סיפורים, תפגשו את כל שאר החברים שלי שעוד לא ראיתם. וואלה? מקנא בכם. הייתי רוצה לשבת שם לראות את כולם
צוואתו של רס"ל במיל' בן זוסמן
שרית התייחסה גם לבקשה הכמעט בלתי אפשרית של בן שלא לשקוע בעצב. "אני חדשה בתפקיד הזה ואני לא יכולה לצאת בהצהרות", סייגה, "אבל אני יכולה לספר על מה שהיה עד עכשיו. העצב הוא תהומי ועמוק, געגוע שחי תמיד, היו רגעים שהתפרקנו אבל היו גם רגעים מאוד מאוד טובים ומשמחים. לי ולבן היה הומור מטומטם והיו לנו פה חברים של בן שעשו לנו שמח, וזה חלק מהאישיות של בן".
עוד נקודה חשובה מאוד מאוד. אם חלילה אפול בשבי, חי או מת. אני לא מוכן שחייל או אזרח אחד יפגעו בגלל איזו עסקה לשחרורי. אני לא מרשה לכם לא לנהל קמפיין או מאבק או משהו כזה. לא מוכן שישוחררו מחבלים תמורתי. בשום דרך, צורה או עסקה. אל תפרו את המילים שלי בבקשה
צוואתו של רס"ל במיל' בן זוסמן
האם השכולה סיפרה שצוואתו של בנה היא הדוגמה המושלמת לשמחת החיים של בן והציווי לחיים שלו. "בשבעה ציינו את החיים שלו - ופחות את המוות שלו" אמרה שרית. "אם חיילינו ייצאו לקרב ונשקע כולנו בעצב, אז לשם מה הם נלחמים? אנחנו נלחמים על החיים, בניגוד לאויבים השפלים שלנו, אנחנו נלחמים בשביל לחיות. מה זה החיים אם לא צחוק ובירה וגרעינים וחברים ועוגיות של אימא - רק שזו קצת חוצפה קטנה שלו, כי איך הוא חשב שבשבעה אני אתחיל פה לאפות עוגיות. חוץ מזה אני לא כועסת עליו".
אני אגיד את זה שוב, יצאתי מהבית בלי שבכלל זומנתי למילואים. אני מלא גאווה ותחושת שליחות ותמיד אמרתי שאם אצטרך למות הלוואי וזה יהיה בהגנה על אחרים ועל המדינה. ירושלים, הפקדתי שומרים, שיום יגיע ואהיה אחד מהם
צוואתו של רס"ל במיל' בן זוסמן
בתום הריאיון ביקשה שרית להזכיר לצופים, לקוראים ולמאזינים - וגם לעצמה: "תקשורת וקשר עם האנשים שסובבים אותנו, בצורה נקייה ואוהבת ועין טובה, בסוף תעשה יותר טוב לכולנו. אם רוצים חיים טובים יותר - צריך לעמול על הקשר הזה".