חמש דקות נסיעה מקיבוץ נחל עוז, והגענו ללב שכונת סג'עייה - שרק לפני שבועות בודדים נחשבה לאחד ממעוזי חמאס הגדולים, והיום הפכה לעיי חורבות: אנחנו נכנסים לסגע'ייה שעות לאחר שמפקד גדוד סג'עייה החדש חוסל, שבוע בלבד לאחר שהחליף את קודמו, וסימני הקרבות והחיסולים ניכרים כאן.
נכנסתי לסג'עייה עם לוחמי שריון בחטיבה 188 שנלחמים על טיהור השכונה כבר שבועיים. הפעם האחרונה שעברו פה חיילים הייתה לפני 9 שנים במבצע "צוק איתן": הרחוב הראשי, שהיה בעבר שוקק חיים, כיום הרוס לגמרי. השכונה הזו נחשבה לאגוז קשה לפיצוח, וכעת מכל כיוון זועקים ההרס והחורבן: צה"ל שיטח את השטח לפני שנכנס לתמרון הקרקעי, שעדיין מתקיים.
כוחות צה"ל נכנסים לכאן לפני שבועיים - שריון, גולני וצנחנים. הם ידעו שהם נכנסים לאחד המעוזים הקשים ביותר, נתקלו בחוליות ובקרבות פנים מול פנים. זו לחימה מורכבת ובעיקר צפופה, עם תנועה מבית לבית.
"מותקלים כאן בלי סוף"
"זה ציר שממנו יצאו מחבלי הנוח'בה וירדו לשטח", מסביר אל"מ אור וולוז'ינסקי, מח"ט 188. "זה היה מעוז מבוצר של חמאס שעכשיו, כמו שאתם יכולים לראות, השתלטנו על השטח ואנחנו מעמיקים עוד ועוד את ההישג פה".
"הקרב פה היה קרב קשה, עם עשרות חוליות RPG שיצאו מהעמדות", הוא מוסיף. וסגן דרור קאשי מסביר: "אנחנו מותקלים כאן בלי סוף. היו פה בלילה הראשון בערך 20 התקלות של RPG, היה קשה מאוד להתקדם".
קולות הירי נשמעים במרחב כל הזמן ומסוק קרב נע מעלינו, ככל הנראה במשימת חיפוי לאחד הגדודים שזיהה איום. הלוחמים עוברים מבית לבית, מחפשים אמצעי לחימה וסורקים את השטח כדי לחפש פירי מנהרות.
רס"ן אור אשר מתאר כיצד הכוח פעל כשמצא את הפיר: "הם מלכדו אותו עם חבלה, כשכוחות מאבטחים, ופיצצו אותו כדי שלא ייצא משם אף אחד. אפשר להיות בטוחים שלא ייצא משם אף אחד עכשיו. יש כאן עשרות, אולי מאות פירים, במרחב ואנחנו מטפלים ביסודיות בכל אחד מהם שאנחנו מוצאים".
"לא נשאיר אף מחבל ואף איום"
הלוחמים מדברים על תחושת השליחות שמלווה אותם בלחימה בתא השטח המורכב. "אני סומך על עצמי, יודע למה באתי לפה, יודע על מה אני נלחם", אומר רס"ל גדי נתן מפלס"ר 188. "זה בשביל המשפחה שלי, בשביל החברים, בשביל הארץ והאומה כולה. וזו הקרבה ואני מוכן להקריב את זה".
"אני מוכן להקריב את עצמי בשביל השאר, בשביל שלכולם יהיה טוב", הוא מוסיף. "יכול להיות שזה לא יקרה אבל אני מגיע בנחישות בעוצמה רבה לכל משימה כדי להשלים אותה כי האזרחים בבית סומכים עליי". מתן, עומר, פז ועמית, ארבעה לוחמים עם מורל גבוה, מצהירים: "אנחנו לא רואים בעיניים, באנו לכתוש אותם, לתת בראש. באים לסיים את העבודה. לא להשאיר מחבל ואף איום מאחור".
ההיתקלות במרחק קצר והחיסול מהאוויר
כשברקע ניכר ההרס הרב בשכונה שפעם חמאס שלט בה ביד רמה, סגן אריאל מספר: "אנחנו בעצם נלחמנו עם הגדודים שלנו ממש כאן ברחובות האלה של סג'עייה. הותקלנו בסימטאות ולכן ההרס בתוך הסימטאות, היה צורך להרחיק את האיום מתוך הציר המרכזי ולשלוט בו".
והוא מוסיף: "הקרב הראשוני כאן היה עוצמתי מאוד, עם ירי RPG על הטנקים והחי"ר, חטפנו ירי מכל הכיוונים, ומאז אנחנו דוחקים את האויב צפונה ודרומה. אנחנו רק הולכים ומטהרים את השכונה ואנחנו ממשיכים להיתקל, הם עדיין פה בתוך התת-קרקע".
דקות לאחר השיחה, קיבלנו עדות חיה לכך שמחבלים עדיין נמצאים בשכונה: גדוד 890 נקלע להיתקלות כמה מאות מטרים מאיתנו: הגדוד איתר כמה מחבלים במהלך הפשיטות שלו. בזכות שיתוף הפעולה עם חיל האוויר, החולייה הזו חוסלה. הלחימה נמשכת כל העת, עם הדי פיצוצים ויריות במרחב של השכונה.
"רואה מכאן את הבית ומגן עליו"
בשבת השחורה ב-7 באוקטובר יצאו מחבלי הנוח'בה של חמאס מהשכונה הזו לפשיטה על קיבוץ נחל עוז וקיבוצים נוספים בעוטף. במהלך הלחימה בסג'עייה מצאנו גם כמה לוחמים שמגנים על הבית. "אני תושב קיבוץ מפלסים, אפשר ממש לראות 700 מטר מפה את נחל עוז וזה נותן ממש את תחושת השליחות הזאת שאני מגן על הבית", מספר דניאל הרשקוביץ מפלס"ר 7. "אני רואה את הבית מכאן כל היום, ולחשוב על האנשים שאיבדנו בדרך והמשפחות היקרות שאנחנו מחכים שהיקרים שלהם ישובו אליהם - אני חושב שזה נותן ערך עליון".
אחרי הד"שים מהלוחמים לעורף, אנחנו נכנסים לאכזרית ויוצאים מסג'עייה, עד הפעם הבאה. צה"ל קרוב מאוד לכיבוש השכונה, שצפוי בימים הקרובים: חמאס ספג כאן מכה קשה ביכולות השליטה, ואיבד את שני המג"דים של סג'עייה אחד אחרי השני בהפרש של שבוע. ולצד זאת יש מחירים כבדים ללחימה - מחירים שהכוחות מודעים אליהם כאשר הם שועטים קדימה כדי למגר את האיום.
