ההבטחות שנמוגו: "לא תהיה קטיושה מעזה, אשקלון - לא בחזית" | עזה כמוות - הפרק הראשון
2005
"נגמרה ההתנתקות – בחזרה למציאות: שורה של תקריות אש ביממה האחרונה מצפון ועד דרום", הכריזה יונית לוי ב"מהדורה המרכזית" ב-2005. ירי הרקטות התחדש: "יותר מ-30 קסאמים ב-24 שעות, כבר אי אפשר לסבול את המצב הזה", אמר אז ראש עיריית שדרות אלי מויאל.
וכך, ימים אחדים אחרי שהחייל הישראלי האחרון יצא מעזה וההתנתקות הושלמה, צה"ל כבר נאלץ לחזור. "לראשונה אחרי 30 שנה ירו היום תותחים של צה"ל לרצועה", דיווח אז ניר דבורי. "טנקים ונגמ"שים נפרסו בגבול הרצועה, ממתינים לפקודה". מבצע "גשם ראשון" קראו לזה, ואחריו יגיעו גשמים רבים של רקטות, מבצעים ודם.
2006
"בניגוד לכל התחזיות והחישובים, גם שלנו, לבושתם של כל הסוקרים במקום המדינה הפלסטינית קמה כעת מעין מדינה איסלאמית", הכריז אהוד יערי באולפן. חצי שנה אחרי שישראל התנתקה מהרצועה, חמאס נבחר ברוב סוחף בבחירות ברשות הפלסטינית. סינוואר היה אז בכיר אסירי חמאס: בריאיון מהכלא בעברית הודה שבתור ישראל "הייתי נבהל" אם היה שומע על ניצחון חמאס.
אבו מאזן הטיל אז על איסמאעיל הנייה את הקמת הממשלה, אבל החיכוכים בין פתח לחמאס נמשכים, עד שחמאס משתלט צבאית על הרצועה. קציני הביטחון המסכל ואנשיהם תועדו נכנעים אחרי קרב, ועזה החלה להתנתק מרמאללה.
חטיפת גלעד שליט באותה השנה חידדה שוב שעל הגדר צריך להיות ערניים, אסור למצמץ. היא גם הוסיפה ממד חדש של טרור – לא רק טילים באוויר ופיגועים על הקרקע, אלא גם מתחת לאדמה במנהרות.
2009-2008
שנתיים אחרי כן, יוצאת ישראל לתמרון גדול בעזה, ראשון מאז ההתנתקות - מבצע "עופרת יצוקה". יונית לוי דיווחה אז משדרות ואמרה: "רצועת עזה לא ראתה תקיפה אווירית כל כך מסיבית, גם לא במלחמת ששת הימים. מהלך הפתיחה של ישראל הפתיע את חמאס, אלפי חיילים בתוך הרצועה".
ראש הממשלה באותם ימים, אהוד אולמרט, מסביר כיום: "הייתה אפשרות לחסל את חמאס אז, אני רציתי להרחיב את פעולת עופרת יצוקה אבל הייתה התנגדות חד-משמעית. דובר איתי על מאות רבות של חללים בחודשים ארוכים של לחימה, כשאני שבועיים לפני בחירות שאני בהן חדל להיות ראש ממשלה. הטעות שאני חושב שבדיעבד אני בהחלט נושא בה היא שבראשית 2009 לא כפיתי את המשך המלחמה".
שר הביטחון אז, אהוד ברק, משיב: "גם אני וגם הרמטכ"ל אשכנזי, אני חושב שבניגוד ליואב גלנט שאולי חשב אחרת, חשבנו שמיטוט חמאס היה כותרת אפשרית – אבל מעשית, היות ואף אחד לא התכוון לחזור לשם מחדש, השאלה שהייתה מונחת על השולחן: סליחה, נניח שכובשים את עזה, זה באמת היה יותר קל אז מאשר היום, למי מעבירים את זה? כי הרי אם אתה לא מעביר את זה לאף אחד, יש לך את חמאס מחדש".
ההזדמנות ההיא פוספסה. גם אחריה ממשלות קמו והתחלפו אבל המדיניות מול עזה כמו לעולם עומדת, כשרק השם משתנה: "חץ דרומי", "גשמי קיץ", "צלול כיין", "מכת ברק", "שמיים כחולים", "גשם ראשון", "חורף חם", "עופרת יצוקה", "הד חוזר", "צוק איתן", "עמוד ענן", "גן סגור", "שומר חומות", "מגן וחץ". המילים חזרו וגם ההבטחות על הרתעה ישראלית, מכה קשה לחמאס ו"אז מה אם הם ירו על אשקלון?"
הקסאם הפך לגראד, הטווח – מצמוד גדר למרכז, עם אזעקות אמת בתל אביב. תקציבי המיגון נותרו קמוצים עד שהתושבים פנו לבג"ץ שיחייב את הממשלה למגן אותם. אולמרט אמר אז: "לא בית משפט יחליט איפה נמגן וכמה נמגן, זה בלתי נסבל ובלתי מתקבל על הדעת. הממשלה תחליט ותיקח אחריות. ואם הממשלה תיכשל, יחליפו אותה". והיה גם את הפיתוח הטכנולוגי המדהים של "כיפת ברזל", שביצעה יירוט ראשון ב-2001 - פיתוח שאִפשר למדינה שלמה לחיות בהדחקה.
ב-13 מתוך 18 השנים שחלפו מההתנתקות עמד בראש הממשלה בנימין נתניהו. סיסמת הבחירות שלו כבר מ-2006 התמקדה ביריב: "חזק מול החמאס". והוא הסביר אז: "אנחנו תגמלנו מדיניות רעה, וקיבלנו את הרעים בענק. לא אנחנו, זה היה אולמרט". בתשדירים של הליכוד מתחו ביקורת על כספים שעברו לחמאס בזמן ממשלת אולמרט: "נחשו מה יעשה חמאס עם הכסף?". אולמרט, מנגד, משיב היום: "אני מעולם לא הבטחתי שאהרוס את חמאס. לא אני דפקתי על החזה בשידורי בחירות ואמרתי שאהרוס את חמאס, עשה את זה מישהו אחר – ולא רק שהוא לא הרס אותו, הוא בנה אותו".
ב-2009 זה כבר לא רק "חזק מול החמאס" – ההבטחה חודדה שוב ושוב ושוב: "רק דבר אחד יסיר את האיום, וזה למוטט את שלטון החמאס" בכלל הקמפיינרים של הליכוד כנראה חשבו שהחשש מחמאס עובד טוב בקלפי, ובהמשך גם שלפו את החשש מדאעש ואת הסיסמה "השמאל ייכנע לטרור". אחרי כל ההבטחות נתניהו נבחר, אבל ישראל המשיכה לחיות מסבב לסבב. כדי למנוע את התחמשות חמאס, מוטל מצור על עזה – וגם משט המרמרה נעצר בדרך לישראל.
2011
בתום חמש שנים בשבי, הקמפיין שסחף מדינה שלמה הביא לשחרורו של שליט – בעסקה שעליה חותם ראש הממשלה נתניהו. המפתח: 1,027 תמורת אחד. "לא רציתי שגורלו יהיה כגורלו של רון ארד", הסביר. אחד מהמשוחררים בעסקה: יחיא סינוואר. עם המוטיבציה שלו הוא עוד יהפוך למנהיג חמאס, ולימים – מפקד מעשה הטבח והחטיפה ההמוני שהכה בישראל.
2014
"שלושת הנערים נחטפים, נעלמים, בעצם אנחנו לא יודעים מה עלה בגורלם", מסביר יוסי כהן, אז ראש המל"ל וכיום ראש המוסד לשעבר. "אנחנו מעבירים מסרים לרצועת עזה – אל תיכנסו למערכה, אין לנו עניין כרגע לייצר מערכה נוספת מולכם ברצועה. הם לא מקשיבים לנו, אם אינני טועה עדיין איסמעיל הנייה ברצועה ולאו דווקא סינוואר. ח'אלד משעל נמצא בדוחא, מחרחר משם ריב והמשך מלחמה, וזה נגמר ב'צוק איתן'".
ברגע הזה חמאס בעצם מספק את ההזדמנות לממש את ההבטחה ההיא – ולמוטט אותו. "ב-2014, אתה שואל על מיטוט חמאס – כל המערכת לא רצתה בכלל לטפל במנהרות", מדגיש ראש הממשלה לשעבר בנט, אז שר החינוך. "אני מביא את זה לקבינט ואומר 'חברים, יש 30 מנהרות תקיפה כרגע. אם אחננו לא נצא לפעולה יזומה, הם יעשו לנו פיגוע יום הכיפורים, ככה קראתי לזה'. בקושי הצלחתי להביא את הקבינט להסכים לזה, בטח ובטח מי בכלל היה מוכן להסתכל על מיטוט כל חמאס וכיבוש כל עזה?"
כהן מרחיב: "יש דעות מגוונות. אני הייתי בין הדוגלים להתמקד בניסיון להימנע מסבבים של אלימות תוך שאנחנו מנסים – בכישלון מהדהד מבחינתי – לבוא ולטעון שאם האוכלוסייה האזרחית תצמח ותפרח, ההנהגה הטרוריסטית של הארגון תשאף לפחות מעשי אלימות".
המצגת שמסבירה במה כרוך כיבוש עזה נחשפת ב"מהדורה המרכזית" ב-2014: "טיהור הרצועה צפוי להימשך חמש שנים, מאות הרוגים לצה"ל במהלך ההשתלטות ואחריה, חיילים חטופים או גופות בידי חמאס", נאמר. ובנט נזכר: "צה"ל מציג לנו תרחיש ובאיזושהי צורה התרחיש הזה דולף לתקשורת".
מי מדליף?
בנט: "היה מי שלא רצה שאנחנו נלך למיטוט כל החמאס, ויכול להיות שמי שלא רצה טרח להדליף את זה".
כהן: "יוצאת המערכה הזאת, מופסקת אחרי 51 ימים – ומכאן ואילך האם נמשכים הדיונים האלה? זאת הסוגיה המעניינת. אתה אומר חווינו את 'צוק איתן' – מה עכשיו? האם ניתן לדבר הזה להמשיך להתקיים או שמא נשנה את המדיניות? התוצאה – עיניך הרואות – כשאני ראש המל"ל וגם בלעדיי, על המשך קיום יחסים מורכבים, כואבים עם רצועת עזה ולא למוטט אותה, לא צריך לנחש".
ב-2014 נחטפו הדר גולדין ז"ל ואורון שאול ז"ל. מאז המבצע ההוא ועד 7 באוקטובר תימנע ישראל, כבמשך עשור, מכניסה קרקעית לרצועה. נתניהו אמר בתום המלחמה: "כראש ממשלת ישראל אני נושא באחריות העליונה לביטחון אזרחי ישראל, וזה מה שהנחה אותי. היעד היה לפגוע קשה בחמאס ובארגוני הטרור, ותוך כדי הפגיעה הזו – להביא לשקט ממושך לכל אזרחי ישראל".
2017
"בימים האלה הולכת ונשלמת הקמת המכשול בגבול עזה, גדר בגובה 6 מטרים, קיר בטון בעומק האדמה – מענה למנהרות", דווח במהדורה המרכזית. נטען אז שהגדר הגבוהה מקשה מאוד על כל חדירה מעל הקרקע.
הקמת מכשול התת-קרקע הייתה לקח של צוק איתן – 64 קילומטר של גדר ומצלמות חכמות, בעלות של 3 מיליארד שקלים. ישראל צמצמה את הסד"כ וסמכה על הטכנולוגים, לימים ייכנס חמאס דרך השער.
2018
חמאס מביא עשרות אלפים לעימותים על הגדר, ומפתח שיטה חדשה: טרור עממי כביכול. שורה של הצקות כאילו-קטנות שגורמות נזק כבד. כך הוא מעמיד את ישראל במבחן – מה סף התגובה שלנו? "כמאה ימים של ביקורת פוליטית חריפה, הסלמה והפסקת אש - זה הפסיפס שהוביל את ראש הממשלה נתניהו לבקר לראשונה בדרום מאז החל טרור העפיפונים. היעד שנבחר – שדרות, לא בתמונה – קיבוצים ושטחים שרופים וחרוכים", דיווח אז ירון אברהם במהדורה.
נתניהו הצהיר, כשראשי המועצות לידו: "כדאי שיקשיבו לי, במיוחד בצד השני. שיקשיבו לי – אין דבר כזה מבחינתנו הפסקת אש שמחריגה את עפיפוני האש ובלוני האש, אין דבר כזה". ויאיר לפיד עקץ: "אם אתה יודע לעצור את טרור העפיפונים, איפה היית עד עכשיו? ואם אתה לא יודע לעצור את טרור העפיפונים, למה אתה מדבר ועם מי בדיוק עשית הפסקת אש?"
ואז ישראל משנה טקטיקה: העברת מיליונים במזומן לחמאס במזוודות, בתקווה לקנות שקט. "הלוואי ואתבדה אבל אני לא רואה בדברים האלה משהו שהוא בבחינת בשורה חדשה", סיכם רוני דניאל ז"ל. כהן מציין: "הזרמת הכסף היא חלק מהאסטרטגיה, עד הדקה האחרונה, אולי יום חמישי שלפני 7.10, ב-5.10 – כמה עובדים עזתים נכנסים לעבוד בעוטף ישראל? כמה משאיות של מזון, סיוע הומניטרי נכנסות? כמה דלק נכנס. כמה חשמל ישראל מספקת? כמה מים סיפקנו? כמה תרופות וציוד הומניטרי? כמה מלט?"
וכל אלו שגיאה?
"בדיעבד כן. הטעות הייתה שהאמנו בדבר הזה, בהסדרה האפשרית של הגעה לסוג של הבנות יותר נכונות מול ארגון כמו חמאס. אני חושב שכאן אנחנו טעינו. כשאתה חוזר מהיסודות של חמאס, אין בראשם כרגע – וגם לא אז – שום דבר אחר אלא לגרום להיעלמותה והשמדתה של מדינת ישראל והישות הציונית".
כשנתניהו נשאל אז על העברת מזוודות הכסף, השיב: "אני פועל בכל דרך כדי לנסות ולהחזיר את השקט לתושבי עזה, או יותר נכון לתושבי עוטף עזה, וגם למנוע קריסה הומניטרית בעזה. אמור להיות פיקוח מסוים על הכסף, אני מקווה שגם המנגנון הזה ישתפר ואני עושה כל מה שאני יכול להימנע ממלחמה מיותרת. כרגע אנחנו מדברים על השלב הראשון – קודם כל רגיעה ואחר כך לראות את האפשרות של מה שקרוי ההסדרה". וכשדפנה ליאל שאלה אם הכסף הקטרי מסייע להרגעת הרוחות, השיב: "אני חושב שברגע זה זה הצעד הנכון".
שר הביטחון אביגדור ליברמן לא התרשם – והתפטר: "אנחנו קונים שקט לטווח קצר במחיר פגיעה קשה בביטחון לאומי לטווח ארוך", האשים. גם בנט תקף: "מי שנכנע לפרוטקשן יביא עלינו מלחמה", וגנץ הסכים: "זה פרוטקשן". בציר הזה גם יעבור הפתק שנחשף בידיעות אחרונות: סינוואר, מנהיג החמאס, כתב בכתב ידו לנתניהו – "קח סיכון מחושב", עדות לאינטימיות של המגעים.
הייתה תפיסה ישראלית, אפשר להגיד את השם בנימין נתניהו, של בידול בין עזה לגדה, מתוך תפיסה שזה באמת מעכב את הלחץ להקמת מדינה פלסטינית
כהן: "יכול להיות. אני יודע שמי שדוגל בקיומה של מדינה פלסטינית או בפתרון שתי המדינות חייב יהיה להגיע מתישהו למצב שבו יש רשות אחת, אתה לא יכול לדבר עם שתי רשויות. מי שאיננו שואף לפתרון שתי המדינות בוודאי ירצה כנראה לדאוג לכך ששתי הישויות האלה לא תדבר אחת עם השנייה".
בנט: "אני רואה שמדברים על זה הרבה – מעולם אני לא זוכר שנתניהו אומר 'כדי שלא תהיה את הרשות הפלסטינית, נחזק את חמאס'. יכול להיות שזה במשתמע, זה לא היה הדבר הזה".
והיה גם מי שניסח את הרציונל בישירות, בכנות של טירונים, כח"כ טרי בספסלים האחוריים של קואליציית הימין. "תחשבו על זה לרגע - הרשות הפלסטינית היא נטל וחמאס הוא נכס", הצהיר חה"כ בצלאל סמוטריץ' בריאיון לערוץ הכנסת. "הוא ארגון טרור, אף אחד לא יכיר בו, אף אחד לא ייתן לו מעמד. בהינתן שהמגרש המרכזי שבו אנחנו משחקים עכשיו הוא הדה-לגיטימציה הבין-לאומית, שם אבו מאזן מפיל לנו חללים משמעותיים וחמאס בנקודה הזו לפי דעתי יהיה נכס".
2022-2019
מתוך אותה תפיסה, ישראל מבחינה בין חמאס – הריבון ברצועה – לג'יהאד האיסלאמי, למשל בחיסול בכיר הג'יהאד בהא אבו אל-עטא במבצע "חגורה שחורה". התעוזה החמאסית הגיעה לשיא חדש בשעה 18:00 בערב יום ירושלים ב-2021 – ירי לאזור ירושלים, אזעקות שהפסיקו את צעדת הדגלים, אות הפתיחה ל"שומר החומות". חמאס גם הצליח אז להבעיר את הערים המעורבות. רגע אחרי כן - חילופי שלטון בישראל.
ובנט מודה: "גם אני כשאני נהיה ראש הממשלה אני לא משנה את המדיניות הזו בצורה דרמטית. אני הפסקתי את מזוודות המזומן האלה, כן נכנסו סחורות. עוד לפני תקופתי נכנסו פועלים, אני הרחבתי את כניסת הפועלים – התפיסה הייתה מקל וגזר. בגדול, אמרתי, תוקפים על כל בלון, ומצד שני אם יש לנו שקט אני ארחיב את זה. בדיעבד התפיסה כאילו מערכת רציונלית עובדת על סינוואר היא שגיאה – מתברר שהוא מעדיף לפגוע ולהרוס בתל אביב ובירושלים יותר משהוא רוצה לבנות את עזה".
כהן: "זה משום האינסטינקט הישראלי לתקווה, להסדרה, לשלום, להגעה להבנות. הזזנו ארגוני טרור, נגיד את הפתח, לארגונים שבסופו של דבר מכירים בקיומנו. יכול להיות שבעבר אותה תפיסת עולם רצתה להיות נוכחת גם בינינו לבין חמאס עצמו".
גם בקדנציה הקצרה של לפיד נשמר אותו הקו – מבצע נגד הג'יהאד, כשחמאס נשאר "יבש". כך היה במבצע "עלות השחר". נתניהו תקף אז: "באנו לכאן הערב כדי לומר לממשלה החלשה והמסוכנת הזאת רק דבר אחד – לכו הביתה! לכו הביתה, כי אתם חלשים. יש כלל פשוט – כשהטרור מריח חולשה, הוא מרים ראש וכשהוא נתקל בעוצמה הוא מרכין ראש".
נתניהו מצליח לחזור לשלטון בסוף 2022, המדיניות מול עזה לא משתנה. במבצע "מגן וחץ" חוסלו בכירים של הג'יהאד. נתניהו נשאל אם ארגוני טרור מסתכלים ומתנהגים אחרת: "אני חושב שהם קלטו שישראל העלתה הילוך, ככה הייתי מגדיר את זה, העלתה הילוך משמעותי במשוואת ההרתעה". על סינוואר ודומיו אמר: "אני חושב שהם מתעוררים בלילה במחשבות נוגות". אבל כולנו באמת זוכרים מה העסיק אותנו בשנה האחרונה, וכשישראל נקרעה מבפנים עזה לא המתינה.
נסתכל קדימה על עזה. עכשיו לכולם ברור שצריך למוטט את חמאס, ומה אחרי?
ברק: "לישראל אסור לחזור ולשלוט בעזה, זה מאיים על עתיד הפרויקט הציוני כולו. אחרי שישראל מרסקת ומאיינת את היכולות של חמאס – כוח בין-ערבי או בין-לאומי נכנס לעזה לתקופה מוגבלת, מביאים בחזרה את הרשות".
אולמרט: "שום רשות לא תבוא לעזה על גבי הכידונים הישראלים. לכן אין מנוס לעשות ברצועת עזה את מה שעשינו בדרום לבנון - להביא כוח התערבות בין-לאומי. ואחרי שהכוח הבין-לאומי יפעל שם שנה-שנה וחצי, אז יש סיכוי שיהיה אפשר להביא את הרשות הפלסטינית".
ומה מבטיח לך שלא נראה שוב חמאס?
"שום דבר לא מבטיח לי".
בנט: "אני מתנגד להכנסת הרשות הפלסטינית. בפעם האחרונה שמסרנו את עזה למישהו זה היה לאבו מאזן, לרשות הפלסטינית. אנחנו נצטרך חופש פעולה ישראלי כמו שיש ביהודה ושומרון עד להודעה חדשה. אני לא אמרתי עכשיו לספח את עזה ולהקים התיישבות בלב עזה, על זה אני לא מדבר. אנחנו צריכים לשמור על עזה מפורזת לצמיתות".
כהן: "אנחנו צריכים להגיע לניצחון מלא שאין אחריו סימני שאלה. אני לא מציע לחזור ולנהל את רצועת עזה – צריכה לקום סוג של הנהגה אחרת, אלטרנטיבית, בתוך הרצועה. אולי הרשות הפלסטינית, אולי הנהגה אזרחית אחרת".
אתה לא שולל רשות פלסטינית.
"אני לא. כאן אנחנו נימצא באתגר – האם הם יהיו אי פעם ברצועת עזה מסוגלים לקחת אחריות על עצמם כשלא צריך להטיל עליהם את האחריות לביטחוננו?"
אומרים שהתפכחנו, שהקונספציות קרסו, הפעם באמת. אבל ההיסטוריה, ראינו, היא חוזרת על עצמה. ועזה גם היא לא משתנה. השאלה היא אם אנחנו נהיה אותו הדבר.