"זה מנהרות שהן מבוטנות, שהן בעומקים מסוימים, מרושתות, כמעט על פני כל הרצועה", אומר תא"ל במיל' אמיר אביבי, מפקד ביה"ס להנדסה קרבית וסגן מפקד אוגדת עזה לשעבר על מנהרות עזה. לפי ההערכות יש למעלה מאלף קילומטרים של מנהרות - עיר שלמה של עזה תחתית. "חלק מהמנהרות שיש היום בתוך עזה הן עם בונקרים, עם חדרים, עם חדרי שינה, מפקדות", הוא מוסיף.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר ש"השמדנו אין-ספור מפקדות, מנהרות" ושר הביטחון יואב גלנט אמר: "צה"ל החל להשתמש גם בשיטות חדשות לחיסול של מנהרות".
כוחות צה"ל ממשיכים להתקדם בעזה תוך השמדת פירים ומנהרות ובסוף השבוע תקפו בבית החולים שיפא, שם מסתתרים מאות מחבלים במפקדה תת-קרקעית. כדי לקבל מושג כמה עמוק אפשר לחפור מנהרות ובאיזה סדר גודל של חדרים ומרחבים ביקרנו במנהרה סודית במרכז הארץ. כאן כוחות צה"ל מתאמנים ללוחמה בתנאי תת-קרקע, עשרות מטרים מתחת לאדמה, קילומטרים על גבי קילומטרים. האוויר דליל. השהות כאן לאורך זמן היא קשה.
הרבה מדרגות.
תא"ל אביבי: "כן, הרבה מדרגות למטה".
ככה נראית מנהרה בעזה?
"קצת פחות מדוגם, אבל בגדול כן. יש חלקים מסוימים שממש נראים ככה, עם הכבלים, עם מערכות הגנרציה שמאפשרות נשימה בעומק, עם הרבה פיתולים וחדרים, ובונקרים. זה מערך שלם. ממש עיר מתחת לקרקע, שבנו אותה במשך כמעט עשרים שנה".
"חפרו עם מאוורר כמו חולדות"
ליאור לוטן, בכיר בשב"כ לשעבר: "הם היו לוקחים מאוורר, מאוורר ביתי, משאירים רק את הלהבים. היו יורדים אנשים, כמו חולדות, מתחילים עם כבל חשמלי לחפור. לא המפלצת הסינית שחפרה פה בתל אביב את הרכבת התחתית. דרך אגב, אם היינו מביאים את החמאס לחפור, הרכבת מזמן הייתה עובדת".
"יש מנהרות שהבריחו בהן רכבים שלמים", אומר תא"ל אביבי. "משאיות, טילים בגודל של חדר. זה מדהים לראות שאותם 3,000 רוצחים, כן? שחצו ב-7 באוקטובר, רק מה שהם השאירו בשטח היה מעל אלף טילי אר-פי-ג'י. זה כמויות בלתי נתפסות. עכשיו, כל זה נכנס מ-14 הקילומטר האלה ממנהרות ההברחה שמחברות בין מצרים לעזה. זה משהו שכשתיגמר כל הלחימה הזאת, נצטרך לקחת אותו בחשבון, איך שומרים על הגבול הזה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שהיקף כזה של אמצעי לחימה ייכנס לרצועה".
חלק מרכזי בהשגת ההצלחה בלחימה תלוי בשאלת המנהרות, אך ככל שמעמיק המבצע, מתברר שכל מה שידע המודיעין על מערך המנהרות, לא מתקרב למה שהתגלה בפועל בשטח. עוד קונספציה שקרסה ברמת ההיקף והתחכום בבניית תשתיות של מערך תת-קרקע משודרג שנבנה בהשקעה של למעלה ממיליארד דולר.
צה"ל נכנס עם מפת המטרו וגילה שזה הרבה יותר ממה שהיה לו ביד.
תא:ל אביבי: "תראי, אנחנו הכרנו שכל המקום הזה מבוצר, אבל בסוף אין כמו מראה עיניים. כשאתה בסוף למגיע לנקודה ופתאום ממש נחשף וחוקר את המנהרות והזיגים, ואיך הם בדיוק בנויים, ואיזה חדרים יש בפנים. יש דברים אתה לא יכול לדעת אותם עד שאתה לא נוגע בזה".
"הדי-9 לוקח הכול, עוצמה מטורפת"
"זה היה הבית שלנו בחודש האחרון. כנראה גם בהמשך. יאללה, יוצאים לדרך", אומר רס"ל ליאב, לוחם פלוגת צמ"ה, חטיבה צפונית שנוהג בדחפור די-9. דחפורי הדי-9 ולוחמי ההנדסה שמפעילים אותם נמצאים בחזית הכוחות הקרקעיים בעזה.
"הכביש שאנחנו נוסעים עליו כרגע, אני לא אפרט עליו, אבל זה הציר שמוביל בעצם לעזה. פה אנחנו נכנסים לגדר. הדי-9 פשוט מוריד את הכף, לוקח הכול. עוצמה מטורפת. להיות ברעש הזה, בחושך, 36 שעות, 48, בלי להתרענן, בלי כלום. תדמייני את זה. מטורף".
הראשונים בכוח.
"ראשונים כל הזמן".
הם הראשונים לפתוח את הציר שבו נעים הכוחות, שוללים הימצאות של מטענים וחושפים פירי מנהרות. "אתה לא תראה את הפיר של המנהרה. צריך לעבוד כדי לראות אותו", אומר רס"ל ליאב. "אז אנחנו מגלחים גם בתים, מגלחים את הפרדסים ברמות, והמנהרות נמצאות שם, הפירים נמצאים באזור הזה, אנחנו מחשפים. כמובן עושים סיבוב מסביב, מנטרלים מטענים, מנטרלים הכול. עוד פעם, זה הכלי שאמור לספוג את הפיצוץ".
מורכב שם, כל הסיפור התת-קרקעי.
סג"מ ניב, מ"מ צמ"ה, חטיבה צפונית: "זה כל הסיפור של המלחמה הזאת בעיניי, ופה אנחנו לוקחים את החלק המרכזי. בלי הכוחות האלה, לכי תמצאי עכשיו מנהרות בעזה, כשהכול בנייה ערבית או שדות ענקיים, כשאת לא רואה כלום גם ככה".
סרן ג'וליאן, מ"פ צמ"ה, חטיבה צפונית: "אנחנו מכסים מה שצריך ואיפה שצריך, וכל השאר עושים את העבודה שלהם".
רס"ל ליאב: "המח"טים, וכולם פשוט רבים עלינו. כי כל אחד רוצה את הדי-9 שילך לפניו, יוביל את הכוח".
ממה שאתה מבין, מה המורכבות של כמות המנהרות בעזה?
"באמת מדובר בעיר תחתית. ויש המון המון פירים, אתה מחשף בתים, ואתה רואה את זה ובתוך חדרי ילדים, ורואים את זה ממש בכל מקום, זה לא סתם, הלחימה היא מאוד-מאוד מורכבת, מאוד-מאוד קשה, ופה, לדעתי, אנחנו באים הכי הרבה לידי ביטוי, כי להיכנס עכשיו לתוך בית אם הוא ממולכד - אנחנו כעיקרון שוללים את כל הסכנות האלה, ושכל מה שיהיה קדימה, פשוט יתפוצץ על הכף".
"היתרון הכי גדול בעצם שיש לנו את הדבר הזה, את הכף הענקית הזאת שלוקחת איתה כל מה שבא בדרך".
והכף הזו חטפה.
"הכף הזאת חטפה, כמעט ואין לנו די-9 שלא ספג ירי, שלא ספג משהו".
נ"ט?
"גם. חטפנו נ"טים. מאוד מפחיד".
מה קורה בלב באותם רגעים?
"ללא ספק תחושה של פחד, זה כן מפחיד. מי שיגיד שהוא לא מפחד, זה לחלוטין שקר".
"האויב נערך להתבסס בתת-קרקע למשך חודשים"
אחרי שהם חושפים את פתחי המנהרות, מתאפשר לחקור את האזורים שבתוכם לפני פעולה אפשרית. כאן נכנסים לתמונה כוחות יבשה מומחים, בהם הקומנדו ויהל"ם.
סרן ס', מפקד ביהל"ם: "האויב נערך להתבסס בתת-קרקע למשך חודשים. חלל צר, מלא בבטון, חשוך. הרבה אבק. בסוף אתה יודע לפעול שם, כי לשם אנחנו מוכוונים".
האמצעים הטכנולוגיים שיש ברשותכם, ממה שאתה יכול להגיד כמובן, מאפשרים הגעה לחטופים במידה והם משמשים כמו קו הגנה למחבלים שנמצאים בתוך המנהרות?
"יש לנו גם את האמצעים הטכנולוגיים לכך. עם כל הכבוד לאמצעים הטכנולוגיים, אני חושב שהניסיון והידע של הלוחמים, זה הדבר שמכריע. אנחנו בסוף ממצים את החקר, לפני שאנחנו עושים איזושהי פעולה שיכולה להרוס את התוואי. אנחנו חוקרים כמה שיותר, לפני שאנחנו הורסים משהו, ובעצם ערוכים גם להחזיר את החטופים כחלק מהמשימות בתת-קרקע".
"כשיש חטופים זה המקום לסכן את הלוחמים"
"יש יכולת להכניס מצלמות, יש יכולת להכניס רובוטים", מסביר תא"ל במיל' אמיר אביבי, מפקד ביה"ס להנדסה קרבית. "יש את יחידת עוקץ שיודעת להכניס כלבים. במצבים יותר מתקדמים לוחמים גם יודעים להיכנס ולסרוק. צה"ל פיתח מגוון מאוד רחב של שיטות, והוא יתאים לכל מקרה את השיטה שמתאימה לו".
תא"ל במיל' פרופ' יעקב נגל, ראש המל"ל לשעבר: "במקומות שבהם יהיה מודיעין מדויק על חטופים, זה המקום שבו הייתי בהחלט מסכן את הלוחמים, בדיוק בשביל זה נבנה צה"ל".
תא"ל אביבי: "יש לצה"ל יחידת מו"ם מטכ"לית, יחידת משא ומתן מטכ"לית שהמומחיות שלה היא לנהל משא ומתן. ראינו את זה, דרך אגב, ממש בשבת, ב-7 באוקטובר".
באופקים ובחדר האוכל בבארי.
"נכון, בדיוק".
אבל הם ממש יכולים להיכנס למנהרה ולהתחיל בתנאים האלה לנהל איזשהו שיח של משא ומתן עם מחבלים, כשהחטופים מבידיהם?
"כן, כמו שלצורך העניין יש חטוף בבית, מנהלים משא ומתן, כשאומרים להם: 'חבר'ה, זהו, זה נגמר. אנחנו שולטים עכשיו על כל הכניסות. אתם בתוך המנהרה, אין לכם לאן ללכת. אנחנו עכשיו בשליטה. תיכנעו'.
"ההישג מהאוויר הוא מאוד מוגבל"
לישראל היו מספר הזדמנויות בעבר להתמודד עם חומרת הבעיה. ב-2021, מבצע שומר החומות, הייתה תוכנית פעולה, 160 כלי טיס במשך 23 דקות הפציצו את המטרו במבצע שכונה "מכת ברק".
"יותר ממאה קילומטר של המערכת הזאת", אמר אז ראש הממשלה נתניהו במסיבת עיתונאים. "הוכחנו שהיא חדירה, פגיעה, מחוררת. בעצם הוכחנו שהיא מלכודת מוות למחבלים".
אך לאחר המבצע התברר שמחבלי חמאס יצאו מתוך המנהרות רגע לפני, ובסוף נהרגו בודדים בלבד. תראו את האווילות המודיעינית הזאת, של מדינה שמתהללת במודיעין המעולה שלה. התוואי שנהרס בהפצצה שוקם במהרה, ואף התרחב בתנופת בנייה שנרשמה מאז בעולם תת-הקרקע.
"כל המבצעים האלה התנהלו מהאוויר. מהאוויר ההישג שאפשר להביא הוא מאוד-מאוד-מאוד מוגבל. מי שחושב שעם פצצה מהאוויר אפשר ממש להשמיד מנהרות, משמידים קטע קטן, ואז הם באים ומתקנים אותו", אומר תא"ל אביבי.
כדי להשמיד את עזה תחתית, אומרים המומחים, צריך לפעול בשטח במשך זמן רב, חודשים, אולי שנה, ואולי, אומרים חלקם, המפקדים כבר הספיקו בכלל לברוח מהרצועה בעזרת המנהרות.
ליאור לוטן, בכיר בשב"כ לשעבר: "כדי להגיע למטרת המלחמה, כפי שהוגדרה, הכרעת החמאס, סילוק החמאס, טיהור החמאס, זה לא שבועות, זה גם לא חודשים. אתה צריך להגיע כמעט לכל בונקר תת-קרקעי, זה סיפור שייקח הרבה-הרבה מאוד זמן".
"זה פעולה הנדסית מאוד-מאוד מורכבת", מוסיף תא"ל אביבי, "וצריך לזכור שלצד זה אנחנו צריכים גם לאתר את כל המחבלים וגם את ההנהגה שלהם, וגם לאתר את החטופים. יש פה פעולה שהיא מאוד-מאוד ארוכה, וזה משהו שאתה צריך לעשות תיאום ציפיות עם הציבור".
אנחנו שואלים את סרן ס', המפקד ביהל"ם כמה מסוכן שם. "להגיד את האמת, אפילו בסוף כתבתי מכתב", הוא מודה. "אבל בסוף אני מניח שלא נצטרך להשתמש בו, כי ננצח. זאת הדרך היחידה.
צוות הצילום בכתבה: אלי בוקר, רוני מרדכי, שמעון פריימן ואיקו טבשי.