משרד האוצר הציג היום (שני) מתווה פיצויים חדש לעובדים ועסקים שנפגעו מהמערכה מול איראן. המתווה הוא כמעט זהה לזה שהופעל אחרי טבח 7 באוקטובר, אך כולל שני שינויים מרכזיים: הקלות משמעותיות בחל"ת (חופשה ללא תשלום) ופיצוי חדש לעסקים גדולים שלא נכללו במתווה הקודם.

המתווה החדש יחול בדיעבד מתחילת הלחימה הנוכחת ב-13 ביוני, כפי שנקבע בהסכמה בין נשיאות המגזר העסקי, ההסתדרות ומשרד האוצר. להערכת אגף התקציבים באוצר, עלות המתווה נאמדת ב-5-3 מיליארד שקל. יחד עם עלות הפיצויים על נזק לרכוש שמוערך בסכום דומה מדובר כבר בעלות פיצויים מצטברת של כ-10 מיליארד שקל מתחילת המערכה מול איראן.

איך ישתנו כללי החל"ת לעובדים?

העובדים יזכו להקלות דרמטיות בכללי החל"ת. עד כה, עובד שרצה לקבל דמי אבטלה היה צריך להיות בחופשה ללא תשלום לפחות 30 יום רצופים. כעת, די בחל"ת של 14 יום בלבד מ-14 ביוני ועד סוף החודש כדי לזכות בתשלום. הכלל של הרציפות - שדרש 30 יום רצופים - לא יחול במקרה הזה. כמו כן, לא ינוכו ימי חופשה צבורים מתקופת האבטלה, ותקופת האכשרה הנדרשת תתקצר לשישה חודשי עבודה מתוך 18 החודשים האחרונים.

עם זאת, בביטוח לאומי מציינים כי מימוש כל אותן הקלות בתנאי החל"ת עדיין נדרש לעבור בחקיקה לפני שאפשר יהיה להוציאן לפועל. עד שדבר זה יקרה תנאי החל"ת יישארו על כנם כפי שהיו עד כה.

כמה כסף יקבלו העובדים בחל"ת?

העובדים יקבלו 70% מהשכר שלהם מהביטוח הלאומי. בנוסף לכך, הם לא יצטרכו לחכות חמישה ימים לפני שמתחילים לקבל דמי אבטלה - התשלום יתחיל מיד. 

איך העובדים יקבלו את הכסף?

המעסיקים ידווחו לביטוח הלאומי על העובדים שלא הגיעו לעבוד בתקופה הרלוונטית, והביטוח הלאומי ישלם ישירות לעובדים. העובד לא צריך לפנות בעצמו לביטוח הלאומי.

נזק כתוצאה מהנפילה באזור נס ציונה  (צילום: לפי סעיף 27 א')
נזק לעסקים מפגיעת הטילים האיראניים|צילום: לפי סעיף 27 א'

איזה עסקים זכאים לפיצוי?

עסקים יוכלו לקבל מענק המשכיות עסקית בהתאם לנזק שנגרם להם. התנאים הבסיסיים הם מחזור שנתי בין 12,000 שקל ל-400 מיליון שקל וירידה של לפחות 25% במחזור החודשי, או 12.5% בדיווח דו-חודשי. העסקים צריכים להגיש הוצאות ולקבל עליהן החזר, כולל הוצאות שכוללות שכר עובדים.

כמה כסף יקבלו עסקים קטנים?

עסקים עם מחזור שנתי של עד 300 אלף שקל יקבלו סכומים קבועים לפי טבלה. לדוגמה, עסק עם מחזור של עד 50 אלף שקל יקבל 1,750 שקל בכל רמות הפגיעה. עסק עם מחזור של 107-150 אלף שקל יקבל בין 2,650 שקל לפגיעה קלה (ירידה של 25%-40% במחזור) ועד 7,950 שקל אם המחזור שלו ירד ב-40%-50% ומעלה. עסק עם מחזור של 250-300 אלף שקל יוכל לקבל בין 4,675 שקל לפגיעה קלה ועד 14,025 שקל לפגיעה קשה.

פגיעה ישירה ברמת גן (צילום: Reuters)
נזק לבנייני משרדים מפגיעת טיל איראני|צילום: Reuters

איך מחושב הפיצוי לעסקים גדולים?

עסקים עם מחזור שנתי של מעל 300 אלף שקל יקבלו מענק שמחושב לפי נוסחה מורכבת יותר. החישוב מבוסס על הוצאות השכר והוצאות קבועות של העסק. העסק יקבל 75% מהוצאות השכר כפול גובה הפגיעה במחזור, בתוספת אחוז קבוע מהמחזור השנתי - בין 7% לפגיעה קלה (25%-40% במחזור חד-חודשי או 12.5%-20% בדו-חודשי) ועד 22% לפגיעה קשה (40%-50% במחזור חד-חודשי או 80%-100% בדו-חודשי). התקרה המקסימלית היא 1.2 מיליון שקל.

מה עם עסקים שנפגעו פיזית?

עסקים שנפגעו פיזית במהלך הלחימה - למשל שהמחשבים או המכונות שלהם נפגעו מהתקפות או טילים - זכאים לפיצוי נפרד. המדובר על עסקים באזורים קריטיים שנפגעו ולא יכולים להמשיך את הפעילות שלהם. הפיצוי אמור לכסות את אובדן הרווח בתקופת השיפוץ ועד לחזרה לפעילות מלאה.

פגיעה ישירה ברמת גן (צילום: Reuters)
נזק מפגיעת טילים איראניים|צילום: Reuters

האם הפעם חברות גדולות יפוצו?

כן, וזה אחד השינויים המרכזיים במתווה החדש. הוקצו 60 מיליון שקל לפיצוי חברות עם מחזור של מעל 400 מיליון שקל. חברות אלה לא היו זכאיות לפיצוי במתווה שהופעל אחרי 7 באוקטובר. עדיין לא ברור איך בדיוק יחולק הכסף הזה - הקריטריונים המדויקים טרם נקבעו.

מה עם העצמאים?

העצמאים יזכו למתווה דומה לזה שקיבלו בתחילת המלחמה ב-7 באוקטובר, אם כי הפרטים המדויקים לא פורטו במסמכים שפורסמו.

איזה פרטים עדיין פתוחים?

למרות שהמתווה הוכרז, נותרו מספר שאלות פתוחות. לגבי עסקים שנפגעו באופן ישיר מהלחימה, נקבע שיקבלו פיצוי נוסף, אך הפרטים המדויקים של המנגנון הזה עדיין לא נקבעו. לגבי החברות הגדולות, הממשלה שומרת לעצמה את הזכות להחליט בהמשך על הקריטריונים והאופן בו יוקצה התקציב של 60 מיליון השקל, מכיוון שהפגיעה בחברות אלה עשויה להתבהר רק לאחר זמן.

נקודה נוספת עוסקת בשחיקה שיצרה האינפלציה למענקים. גובה המענקים בתוכנית החדשה זהה לאלו ששולם בתחילת מלחמת 7 באוקטובר, אך האינפלציה שדהרה מאז שחקה את הסכומים. ראש אגף התקציבים באוצר יוגב גרדוס התייחס לסוגייה ואמר ששאלת ההצמדה למדד תידון בוועדת הכספים והיא זו שתכריע בסוגיה.