מתקן העשרת האורניום התת-קרקעי בפורדו שארה"ב תקפה הלילה (בין שבת לראשון) נחשב ל"קלף" המיוחד של תוכנית הגרעין של איראן. במשך שנים הוא נחשב לאתגר הגדול ביותר מבחינת מערכת הביטחון הישראלית והתוכניות לפגוע צבאית בפרויקט הגרעין האיראני. לאורך שנים הבהירו בישראל ובעולם כי תקיפה ישראלית בלבד לא תוכל לגרום לנזק של ממש למתקן המבוצר בפורדו - עד שארה"ב עשתה היסטוריה ונכנסה למערכה.
המתקן הנסתר מתחת להר
מתקן פורדו, הממוקם ליד העיר הקדושה קום באיראן, הוא לא מתקן רגיל. זהו מתחם תת-קרקעי מסיבי שנחפר עמוק מתחת לפני השטח - כ-80 עד 90 מטר מתחת לאדמה. העומק הזה הפך אותו עד היום למעין מבצר בלתי חדיר מפני כל פצצה שיש בארסנל של חיל האוויר הישראלי.
תמונות מהלוויין גילו רק את קצה הקרחון: חמש מנהרות חודרות לתוך קבוצת הרים מבודדת, מבנה תמיכה גדול ומתחם ביטחוני רחב. כל השאר - נסתר מתחת לאדמה.
"הגודל והמבנה של המתקן הזה לא עולה בקנה אחד עם תוכנית גרעין אזרחית", אמר נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה בשנת 2009, כשחשף את קיומו של המתקן לעולם יחד עם נשיא צרפת וראש ממשלת בריטניה.
השפעת המבצע של המוסד
בניית המתקן החלה כבר בתחילת שנות ה-2000, כחלק ממה שמומחים מכנים "תוכנית קבוצת הנשק" של איראן באותה תקופה. הרעיון היה פשוט: לייצר אורניום ברמת צבאית במתקן הזה, תוך שימוש באורניום לרמת העשרה נמוכה מתוכנית הגרעין האזרחית.
בשנת 2018 התקבלה תמונה מפורטת יותר של המתקן, כשראש הממשלה נתניהו חשף מסמכים שגנבו סוכני המוסד מארכיון הגרעין האיראני. בין המסמכים היו תוכניות מפורטות של פורדו והוכחות ברורות למטרתו האמיתית: לייצר אורניום ברמת נשק עבור פצצה גרעינית אחת או שתיים בשנה.
הבעיה הדחופה
מה שהפך את פורדו למסוכן במיוחד זה שאיראן החלה להעשיר שם אורניום ברמה של 60%. זו רמת העשרה שאין לה שום הצדקה אזרחית - והיא משמשת רק כשלב בדרך לקפוץ במהירות לאורניום ברמת העשרה של 90% כדי לפתח נשק גרעיני.
"ברגע שאתה ב-60%, אתה יכול להפוך את זה לאורניום ברמת נשק מאוד מהר", הסביר ל-CNN דיוויד אלברייט, מומחה גרעין מהמכון הבין-לאומי למדע וביטחון בוושינגטון.
בהסכם הגרעין בין איראן למעצמות שנחתם בשנת 2015 (JCPOA) נקבע כי היא חייבת להשבית לחלוטין את הפעילות במתקן הגרעין בפורדו. בשנת 2019, כשנה לאחר שטראמפ עזב את ההסכם, הודיע נשיא איראן חסן רוחאני על חידוש פעילות העשרת האורניום במקום. מאז,
על פי דיווחים, צילומים והערכות, איראן הגדילה והרחיבה מאוד את מתקן הגרעין ואת יכולת וקצב העשרת האורניום שלו. יחד עם מתקן הגרעין בנתנז הוא מהווה את השלב הקריטי של איראן לנשק גרעיני באמצעות העשרת אורניום. בכל תרחיש שבו איראן תבחר להתחיל באופן אקטיבי לפתח נשק גרעיני – יהיה עליה להעשיר את האורניום שבידיה ברמה של 60% לרמה של 90%, ולכן מתקני העשרת האורניום עדיין חשובים מאוד מבחינתה.
אתגר הפגיעה במתקן
זה היה האתגר הגדול ביותר מבחינתה של ישראל. פורדו מוגן כל כך עמוק מתחת לאדמה, שאפילו הפצצות החודרות-בונקרים הגדולות ביותר של ישראל לא יכולות להגיע אליו. גם פצצה אמריקנית אחת, GBU-57, הכי חזקה שיש, מגיעה רק לעומק של כ-60 מטר – מה שלא מספיק כדי לפגוע במתקן שנמצא 90 מטר מתחת לפני השטח.
שגריר ישראל בארה"ב, יחיאל לייטר, אמר זאת בפירוש לאחרונה: "כדי להשמיד את פורדו באמצעות פצצה מהאוויר, המדינה היחידה בעולם שיש לה את הפצצה הזו היא ארצות הברית. וזו החלטה שארצות הברית צריכה לקבל".
הנשק הייחודי ושובר השוויון
הפצצה שלייטר התכוון אליה היא ה-GBU-57, הידועה גם בשם Massive Ordnance Penetrator, או בקיצור MOP. זו "מפלצת" במשקל כ-13.6 טונה, העשויה מסגסוגת פלדה בצפיפות גבוהה, שמיועד במיוחד לצלול לעומק של כ-60 מטרים בסלע והר לפני שהיא מתפוצצת.
"זה באמת מה שהיא תוכננה עבורו", אמר לוול סטריט ג'ורנל מארק קנסיאן, לשעבר איש פנטגון שעבד על פרויקט הפצצה. לארה"ב יש כ-20 פצצות כאלה, והן יכולות להיות משוגרות רק מהמפציץ החמקן B-2 שאינו מצוי ברשותה של ישראל, ולכן יש חשיבות דרמטית להצטרפותה של ארה"ב למלחמה.
מומחים העריכו כי יידרשו כמה פגיעות חוזרות באותה הנקודה כדי שיהיה סיכוי טוב לחדור למתקן המבוצר. עד עתה, צה"ל לא תקף במתקן הגרעין בפורדו, והתרכז בעיקר במתקן הגרעין בנתנז. הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית העריכה שנגרם נזק כבד בנתנז, כולל למתקן ההעשרה התת-קרקעי.