מערכת "ברק" יירטה היום (שישי) לראשונה כטב"ם מאיראן שחצה לשטח מדינת ישראל, אחרי שנפרסה על הקרקע במקומות שונים ברחבי הארץ.
המערכת, תוצרת התעשייה האווירית, פותחה במטרה להגן מפני איומים אוויריים, והניסיון המבצעי שנעשה בה היה רק על ספינות חיל הים שעליהן היא פרוסה.
עד כה, יירטה מערכת "ברק" כ-30 כטב"מים מספינות שייטת 3 שעליהן היא נמצאת. מהיום היא החלה להשתתף במאמץ ליירוט איומים שמגיעים מאיראן - גם מהיבשה.
בעזרת הסיוע שלה, המערכת החדשנית מסייעת ביירוט הכטב"מים, אך במקרה הצורך היא תשמש גם ככלי ליירוט טילי שיוט. אחד מהיתרונות במערכת זו הוא המענה אונליין שנותנים המהנדסים במערכות הביטחוניות, שמשדרגים את המערכות ומסייעים בהקלה על העומס שנוצר על מערכות ההגנה האווירית האחרות.
המערכות שמבצעות את הרוב הגדול של היירוטים מאז תחילת המלחמה עם איראן הן חץ 2 וחץ 3 הישראליות, שמיועדות ליירט טילים בטווח ארוך, כך הסביר ל-N12 תת-אלוף במילואים רן כוכב, ששירת כמפקדו הקודם של מערך ההגנה האווירית. הוא הוסיף שלצידן מסתייעת ישראל גם במערכת THAAD האמריקנית, וגם במערכת היירוט SM-3 שנישאת על גבי ספינות אמריקניות בים התיכון.
אם הטילים חוצים את שתי שכבות ההגנה העליונות, הם עשויים לפגוש את מערכת קלע דוד, שפועלת בטווח של עד 300 קילומטרים. מערכות הנשק הזו, שנקראת גם "שרביט קסמים" מצוידת במכ"מים מתקדמים, בטיל מיירט בעל יכולות תמרון וביכולות מסווגות נוספות.
מערכת כיפת ברזל נועדה ליירט טילים ורקטות בטווח קצר, עד 70 קילומטרים, והשימוש בה נעשה בעיקר אל מול חיזבאללה וחמאס. כיפת ברזל עושה שימוש בטיל קטן, פשוט וזול וייעודו המרכזי ליירט רקטות (וכך גם שמו – טמי"ר – טיל מיירט רקטות). כוכב הסביר שבמערכה מול איראן, השימוש העיקרי של מערכת כיפת ברזל הוא בטיפול בשברי יירוט גדולים ובהמשך הגנה כנגד כטב"מים ואמצעים מעופפים למיניהם.