באיראן הבהירו הבוקר (ראשון) שהמשטר יגיב בעוצמה לתקיפה האמריקנית במתקני הגרעין בפורדו, בנתנז ובאספהאן. בפני האיראניים עומדות כמה אופציות שונות לתגובה, מפתיחה במתקפות רחבות נגד בסיסים וספינות אמריקניות, דרך מיקוש מצר הורמוז ועד פרישה מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני.
דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אמר בשיחה עם N12 שהתרחיש הסביר ביותר לתגובה איראנית צפוי לשלב בין שני הצעדים הבאים, או רק אחד מהם: תקיפה מצומצמת על מטרות צבאיות אמריקניות במזרח התיכון, ופרישה מההסכם למניעת הפצת נשק גרעיני. "לאיראנים יש דילמה מאוד גדולה - אם ואיך להגיב", אומר סיטרינוביץ, ומזהיר מהסלמה שעלולה לצאת מכלל שליטה.
חבר ועדת החוץ והביטחון בפרלמנט של איראן אמר היום לסוכנות הידיעות תסנים כי צפוי להתכנס דיון חריג של הוועדה כדי לדון בצעדי התגובה. הוא הבהיר כי קיים מגוון של אפשרויות על הפרק, והעלה את האפשרות לעזיבת האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני וסגירת מצרי הורמוז.
צעדי התגובה של איראן שעל הפרק
תגובה איראנית "מוכלת": בתרחיש זה, אותו מגדיר סיטרינוביץ כסביר ביותר, יתקפו האיראנים בסיס אמריקני במזרח התיכון, והם עשויים להודיע על כך מראש כדי למנוע אבדות בנפש והסלמה חריפה. "בתרחיש הזה הם גם מראים שהם מגיבים וגם מנסים למנוע הסלמה", מסביר החוקר. מדובר בתגובה דומה לזו שנקטו האיראניים לאחר חיסול מפקד כוח קודס קאסם סולימאני על ידי ממשל טראמפ בינואר 2020, שבמסגרתה שיגרו האיראניים כ-12 טילים בליסטיים נגד בסיס עין אל-אסד של הכוחות האמריקניים בעיראק, תוך מתן אזהרה מראש. לא היו הרוגים במתקפה.
נשיא ארה"ב טראמפ בחדר המצב בבית הלבן במהלך התקיפות באיראן|צילום: The White House פרישה מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני: צעד סביר שבו עשויה איראן לנקוט הוא לפרוש מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני שעליה היא חתומה. צעד זה הוא אומנם לא צבאי, אך הוא עשוי להיות בעל השלכות של ממש בטווח הארוך ולאותת על הנחישות של איראן להמשיך ולהתקדם לעבר נשק גרעיני. במסגרת מהלך שכזה, איראן מפסיקה לאלתר את כל שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית ועוצרת מיד את כל הליך הפיקוח על תוכנית הגרעין שלה.
תקיפה רחבה כלפי מטרות אמריקניות: בתרחיש הזה יחליטו האיראניים על תגובה קשה ורחבה יותר נגד ארה"ב, ויבצעו תקיפות רחבות נגד הבסיסים האמריקניים במפרץ הפרסי ונגד נושאות המטוסים ואוניות המלחמה האמריקניות שבאזור. מדובר בצעד שעשוי להוביל להסלמה חריפה בלחימה ובתגובה אמריקנית.
סגירת מצר הורמוז: סגירת המעבר הימי בהורמוז בין האוקיינוס ההודי למפרץ הפרסי הוא אחד הצעדים הדרסטיים שאיראן עלולה לבצע, וכבר איימה לעשות זאת. סיטרינוביץ מגדיר את הצעד כ"צעד שובר שוויון", ומוסיף שמדובר ב"צעד עם השפעות נרחבות על העולם, שיפעיל לחץ כלכלי עצום" על הקהילה הבין-לאומית. המעבר הימי בהורמוז משמש נקודת מפתח באספקת האנרגיה הגלובלית. סיטרינוביץ מעריך שאיראן תיזהר עם הצעד הזה, מאחר שהוא פוגע גם באיראן עצמה, ויכריח את האמריקנים להגיב. על פי כמה פרסומים בתקשורת בישראל, התקיפה של צה"ל אתמול נגד מטרות של חיל הים האיראני בבסיס בנדר עבאס נועדה לשלוח מסר אזהרה מפני תרחיש כזה.
פיגועי טרור: צעד נוסף שעל הפרק מבחינתה של איראן הוא ביצוע פיגועים כלפי שגרירויות אמריקניות בעולם, או בשטח ארה"ב עצמה. בעבר ניסו האיראנים להוציא לפועל פיגועים כאלה בשטח ארצות הברית, ולפי הערכת המודיעין האמריקנית הם אף עבדו על תוכנית להתנקש בנשיא טראמפ ובבכירי ממשל נוספים. עם זאת, אופציה זו עומדת בפני מכשולים מבצעיים לא פשוטים. על רקע הזעם על טראמפ ומה שנראה בשלב זה כמו סוף המהלך המדיני בין הצדדים, לא תהיה זו הפתעה אם באיראן ינסו באופן סמוי לנסות מחדש לפגוע בחייהם של טראמפ ובכירים אמריקנים נוספים.
הגברת פעילות השלוחות האיראניות: המתקפה האמריקנית תחזיר בסבירות גבוהה את החות'ים ללחימה נגד ארצות הברית, וארגון הטרור מתימן צפוי לחזור ולתקוף ספינות אמריקניות בים סוף, כך מעריך סיטרינוביץ. זמן קצר לאחר התקיפה כבר מיהרו החות'ים להכריז שיעמדו לצד איראן. לפני חודש וחצי הגיעו האמריקנים והחות'ים להסכם הפסקת אש לאחר שבועות של הפצצות אמריקניות באזור. להערכת סיטרינוביץ גם המיליציות הפרו-איראניות בעיראק עשויות להצטרף למערכה.
טילי שיוט שמשמשים את החות'ים בתימן|צילום: רויטרס הסלמת הפעולות נגד ישראל: צעד צפוי נוסף הוא החרפת התקיפות נגד ישראל, וניסיון לגבות מחיר מישראל בעקבות ההתערבות האמריקנית. לצעד כזה עשוי להיות מחיר נמוך יחסית מבחינתה של איראן, שכן היא כבר כעת מצויה בעימות נרחב מול ישראל.
תקיפת מתקני נפט: כלי נוסף בארסנל האיראני הוא תקיפת מתקני נפט של באזור המפרץ. מדובר בצעד בעייתי עבור טהראן כי הוא ייפגע בקשריה עם מדינות האזור שעימן היא פועלת בשנים האחרונות לחזק את היחסים, כמו סעודיה ואיחוד האמירויות, ועשוי להוביל לתקיפת מאגרי הנפט שלה. ב-14 בספטמבר 2019 תקפו איראן ושלוחיה את מתקני הנפט בסעודיה, אך הערכה שכעת איראן פגיעה בהרבה. למהלך כזה עלולה להיות השפעה מיוחדת על טראמפ, שרגיש במיוחד לתנודות כלכליות ולעלייה במחירי הנפט.
שיקום מתקני הנפט בסעודיה כניעה וחזרה לשולחן המשא ומתן: האופציה הכי פחות סבירה להערכת סיטרינוביץ היא כניעה איראנית, שמשמעותה ויתור על העשרת האורניום וקבלת מגבלות על מערך הטילים הבליסטיים, וחזרה למשא ומתן תחת אש. בדינמיקה שבין מתקפה נגדה מבחוץ ומה שעלול להתפרש כהשפלה וכניעה מבית, ספק גדול אם ח'אמנאי ומשטרו יעז להסתכן בתמונת תבוסה מול העם האיראני.
שר החוץ האיראני עראקצ'י איים הבוקר ש"איראן שומרת לעצמה את כל האפשרויות על מנת להגן על ריבונות, על האינטרסים שלה", ובטלוויזיה האיראנית הקרינו מפת בסיסים אמריקניים ברחבי המזרח התיכון, ובצידה נאמר באופן חד: "טראמפ, אתה התחלת ואנחנו נסיים". עוד הוסיפו בשידור האיראני אזהרה חריפה: כל אזרח או חייל אמריקני, מוגדר מעתה מטרה לגיטימית.
בכלי התקשורת באיראן פורסמו כבר מפות המציגות לכאורה את פריסת כוחות צבא ארה"ב באזור כקריאה למתקפה צבאית נרחבת. חוסין שריעתמדרי, מקורבו ושופרו של ח'אמנאי, קרא לצאת למתקפה ולסגור את מצר הורמוז.
לצד קולות המלחמה ההולכים ומתגברים באיראן, הסיטואציה מבחינתה אינה נוחה בלשון המעטה, והיא נמצאת כעת בנקודת חולשה שייתכן שלא הייתה בה מעולם. האפשרות להנחית על ארה"ב כעת מכה כואבת מקבלת משנה תוקף על רקע איומיו של טראמפ להתנקש בחייו של מנהיג איראן ח'אמנאי. כך או כך, עד שח'אמנאי עצמו, שנמצא בבונקר סודי מחשש לפגיעה בחייו, לא ישמיע את קולו ולא יתייחס במפורש לתקיפה - קשה לנבא את מהלכיה הבאים של איראן.