עשרות אלפי צווי 8 יישלחו בימים הקרובים למשרתי מילואים, שרבים מהם כבר סיימו לאחרונה סבבים ממושכים בעזה ובלבנון. המהלך, שנקבע בדיונים בין הדרג המדיני לצבאי, נועד להקדים את גיוס כוחות המילואים כהכנה למבצע "מרכבות גדעון ב'" לכיבוש עזה. הצווים ימומשו באופן מדורג החל מספטמבר, אך עבור מילואימניקים רבים זה לא משנה את תחושת התסכול נוכח הנטל הכבד.
"בפעם הרביעית מתחילת המלחמה קוראים לנו למילואים. עזה, לבנון, מטולה ועכשיו שוב עזה", אומר רס"ל (מיל') ניר יששכר, מפקד בצוות לוחמים בחטיבה 55, שנקרא שוב לשירות לאחר שסגר כבר 260 ימי מילואים מתחילת המלחמה. "אנחנו נגיע שוב, כי זו המדינה שלנו והחטופים הם האחים שלנו. אבל בזמן שאנחנו חיילי המילואים, האחוז שמשרת את כולם, נדרשים לעזוב הכול – בכנסת שוב רק בוחנים איך לא לגייס חרדים".
יששכר, בן 37, נשוי ואב לשתי בנות, השתתף ב-7 באוקטובר בקרב על כפר עזה, ובהמשך לחם בח'אן יונס, שם איבד את חברו למחלקה רס"ל (במיל') ניצן שסלר ז"ל. בקרב נוסף בלבנון שבו השתתף נהרגו חברו לפלוגה רס"ם (במיל') ידידיה בלוך ז"ל ורס"ל גיא בן-הרוש ז"ל מיחידת עוקץ. בחייו האזרחיים הוא מנהל שותפויות בחברת הכשרות להיי-טק ובשנתיים האחרונות חבר בהנהגת תנועת "הרבעון הרביעי".
לצד המחויבות העמוקה למרות השחיקה, הוא תוקף את הממשלה על הימנעותה מגיוס חרדים ועל העומס שמוטל על אותו גרעין קטן של משרתי מילואים: "זה זמן טוב לפעול לגיוס של 12,000 הלוחמים שצה"ל הצהיר שחסרים לו, ובינתיים לשנות את העיוות הנוכחי. רק מי שמשרת צריך לקבל, והרבה יותר. מי שלא משרת את המדינה, לא ראוי גם לקבל ממנה".
"אנחנו נתפסים כפתרון הכי קל"
גם רס"ר (מיל') צמח דוד שלוס, לוחם חי"ר, נשוי ואב לשניים, זומן שוב למילואים. על צווי הגיוס ששוב נשלחים כעת גילה לראשונה מתדרוכי דובר צה"ל לתקשורת, עוד לפני הגעת הזימון מהצבא. "קשה לקבל הודעה כזאת. זה סבב שישי כבר מאז 7 באוקטובר", הוא משתף. "בפושים כבר הבנתי שזה הולך להגיע, ולהיות ארוך".
שלוס מותח ביקורת חריפה על התארכות השירות ועל העדפת גיוס המילואימניקים על פני הרחבת בסיס הגיוס. "זה נתפס נורמלי לקרוא לנו למאה ימים, זה נתפס דבר סביר", הוא אומר. "אם אתם מוציאים מישהו מהבית שלו למאה ימים – לא כשיש עכשיו טבח, אלא אחרי שנה וחצי – זה בעצם אומר שהמצב ממש כאוטי".
לדבריו, "יש הרבה מאוד צעדים אחרים שאפשר לעשות. אתה יכול לשלול תקציבים לחרדים שלא מתגייסים ואתה יכול להביא צבא שכיר מחו"ל – לא אכפת לי איך. אבל אנחנו נתפסים כפתרון המובן מאליו, ולי זה כואב מאוד, הדרך שבה משתמשים באנשים שנתנו כל כך הרבה".
"לא ברור לאן הולכים במלחמה הזאת"
חוסר הבהירות לגבי מטרות המלחמה רק מוסיף לקושי: "לא כזה ברור לאן הולכים במלחמה הזו. מה שקשה לי זה שאני שומע את הנציגים שלנו בשלטון מטילים ספק בעצמם במבצע. לי זה הזוי כמילואימניק, שאני אלך למקום שמי ששולח אותי אליו – אומר בקולו שהוא לא נותן אמון במבצע".
גם סרן (מיל') רני שרייר, לוחם חי"ר וחבר "הרבעון הרביעי", קיבל צו 8 והדגיש כי למרות התסכול – הוא וחייליו יתייצבו: "את המילואים הקודמים בלבנון סיימנו בתחילת מרץ ומיד הפכנו את שעון החול לקראת הסבב הבא. דיבורים על אחרי החגים הופכים כבר בעוד כמה ימים לצו 8".
לדבריו, "ההגעה שלנו למילואים לא מוטלת בספק וברור לנו שאנחנו מתייצבים למען המטרות החשובות ביותר – השבת החטופים והכרעת החמאס. הבהירות התודעתית הזו שלנו לצערנו מספקת למנהיגות הפוליטית שלנו מחסה מפני צו השעה – להביא לגיוס כ-10,000 לוחמים שחסרים לצה"ל".
"מאכזב את הילד בכל פעם מחדש"
לצד המחיר האישי הכבד שמשלמים אותם המשרתים – גם בני המשפחות שלהם מתמודדים עם קשיים ומורכבויות בניהול שגרת החיים. "מה שכואב זה באמת לראות איך אתה נפרד מהמשפחה שלך ומהילדים", מתאר שלוס. "אתה כל פעם מחדש מגביר את האמון ואז מחליש אותו. אתה עוד פעם שובר להם את הלב ואתה עוד פעם יוצא".
על המורכבות בגידול הילדים בזמן הזה, הוא מספר כי "יש לי ילד שנולד במלחמה ושבוע אחרי הלידה חזרתי לעזה. הוא עוד לא בן שנתיים ותמיד אני מאכזב אותו מחדש. זה נורא קשה". הוא מתאר גם את הנזק לקריירה: "אתה בא להתקדם וכל פעם נעצר. זה בלתי נסבל. אשתי מכלכלת את הצעדים שלה לאור מציאות של חוסר ודאות מתמשכת, היא אף פעם לא יודעת למה להיערך".
"עובדים באטרף על חוק השתמטות"
רס"ל (מיל') יונתן שלו, לוחם ביחידת מגלן וממקימי תנועת "כתף אל כתף", מצטרף לדברים ופונה למקבלי ההחלטות: "שוב ושוב סוחטים את הלימון הזה שנקרא מערך המילואים. היו לכם שנתיים לגייס ולהכשיר עשרות אלפי חרדים כשירים ללחימה, ובחרתם שלא לעשות את זה".
"במקביל הם עובדים באטרף על קידום חוק השתמטות על מלא שתפור לפי המידות של הרבנים החרדים", הוא ממשיך. "מאיפה יש לכם את החוצפה, שלא לדבר על המצפון, לקרוא לנו שוב?".
לדברי שרייר, "המציאות הזו שבה נמנעים מהחלטות ערכיות שיביאו להצטרפות הציבור החרדי אל האלונקה היא עיוות ערכי שיש לפעול לתיקונו ללא לאות".
למרות כל הקשיים, גם שלוס מבהיר שימשיך להגיע למילואים: "אני לא מרגיש שיש לנו פריווילגיה לוותר על הביטחון במדינה, אין לנו פריווילגיה לסרב". עם זאת, הוא מוסיף: "זה שהמדינה גורמת לי לבחור בין תושבי ניר עוז לבין הילדים שלי, זו חרפה – בטח כשאתה יכול להתאמץ ולגייס עוד אנשים. זה נורא עצוב שאנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי במקום האנשים שנבחרו לזה".