במקביל לשמחה על חזרת החטופים, יש לציין כי מדובר רק בשלב הראשון בתוכנית השלום של הנשיא טראמפ. תוכנית זו כוללת בהמשך גם את ההבטחה לפרק את חמאס מנשקו. עם זאת, ישנם כמה סימני שאלה לגבי המשך הדרך - כך סיפרנו ביום חמישי ב"מהדורה המרכזית".
המיליציות העזתיות
השאלה הטקטית המיידית שעולה בנוגע ליום שאחרי ברצועה, היא האם חמאס מתכוון להתנפל על שבע המיליציות המשפחתיות החמולתיות שפועלות נגדו - בחסות ובגיבוי כזה או אחר של צה"ל. חלקן נמצאות בשטחים שנשארים בשליטת צה"ל, חלקן לא.
כוח הייצוב הבין-לאומי
שאלה גדולה אחרת עוסקת בכוח הייצוב הבין-לאומי שאמור, לפי מתווה טראמפ, לקחת לידיו את האחריות הביטחונית על הרצועה. איך יקימו אותו, ומי - אלה עדיין לא ברורים. מה שכן ידוע כרגע, זה שהמהלך יתבצע בפיקוח של פיקוד המרכז האמריקני, "סנטקום" - אם כי ללא חיילים ואנשי ביטחון אמריקנים על הקרקע.
עוד באותו עניין: מי מהמדינות הערביות תשלח צוותים לכוח הייצוב הבין-לאומי? המצרים, למשל, אמרו לחדשות 12 שהם לא יעשו זאת. איחוד האמירויות הביטחה עוד לפני שנה לשלוח גדוד לרצועת עזה עבור מטרה זו, אך האם היא תעמוד בהבטחה? הדבר אינו ברור גם באשר לסעודים, למרוקאים ולמדינות ערב אחרות. עם זאת, אינדונזיה צפויה לקחת חלק באירוע, אולם אנשיה לא יהיו "חוט השדרה" של הכוח, אלא רק נספח. באשר למדינות אירופה, גם כן טרם ברור מי יצטרף.
המנהלת הזמנית לניהול הרצועה - ופירוק חמאס מנשקו
בעניין הקמת המנהלת הזמנית לניהול רצועת עזה בפיקוח מלמעלה של טוני בלייר: מי ישב שם? איך זה יתנהל? איך זה יתקבל על ידי האוכלוסייה?
בהקשר זה ישנה התפתחות - שדווקא מעוררת דאגה מסוימת. המצרים מנסים לארגן בימים הקרובים דו-שיח או רב-שיח של המחנות הפלסטיניים השונים, כולל חמאס והרשות הפלסטינית, כדי להגיע לנוסחה משותפת שתבהיר מי צריך להיות במנהלת המעבר הזו וכיצד לפעול. משמעות הדבר היא שהדברים עדיין אינם מוסכמים - ונתונים להכרעות עתידיות.
לבסוף, השאלה המרכזית היא פירוק ארגון הטרור חמאס מנשקו. מי יעשה זאת? מתי? איך זה יקרה? ואיך זה ישפיע על המשך הנסיגה של צה"ל לאחור?
כל הדברים הללו עודם פתוחים. התוכנית של טוני בלייר, שהיא הבסיס למתווה הזה, הינה תוכנית מאוד מפורטת - אך תמיד יש מרחק גדול בין המילים על הנייר לבין היכולת לבצע את הדברים הלכה למעשה.