שנה לאחר שנעים קאסם ירש את מקומו של נסראללה, נראה שחיזבאללה בוחר לפעול מתחת לרדאר. מומחים ששוחחו היום (שלישי) עם N12, הצביעו על כך שבזמן שחיל האוויר ממשיך לבצע תקיפות בלבנון, ארגון הטרור מנצל את השקט היחסי לשיקום כוחו, לבנייה מחודשת של תשתיות ולהזרמת אמל"ח.
בצה"ל נערכים לאפשרות שחיזבאללה יבחר להגיב על התקיפות בסוריה מדגישים כי המדיניות הנוכחית היא לשמור על הביטחון ולא על השקט, כאשר התקיפות והחיסולים נמשכים באופן קבוע לפי הצורך.
פרופ' אייל זיסר, מומחה ללבנון מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, אמר ל-N12: "בלבנון לא קרה שום דבר מאז נובמבר 2024 כשנכנסה לתוקף הפסקת האש. מי שחשב שחיזבאללה יסכים להתפרק מנשקו - טעה ולמי חשב שהכוחות במדינת לבנון בהשפעת המלחמה הרימו ראש והיו מסוגלים לעשות זאת, התברר שלא".
פרופ' זיסר ציין כי "חיזבאללה בוחש ויש לו עדיין יכולות ותמיכה בקרב בני העדה השיעית ואין להם אלטרנטיבה, אז הם תומכים בחיזבאללה".
לדבריו, ארגון הטרור קיבל החלטה אסטרטגית "להוריד את הראש ולספוג מכות שמנחיתים עליו כדי להחזיק מעמד ולא להיגרר למלחמה הרסנית. זה טוב שאנחנו שומרים על יד חופשית ועל פעולה ואם משהו יהיה דרמטי נפעל, אבל תקיפה כזו או אחרת לא משנה מהותית כי חיזבאללה מחזיק ביכולות", הדגיש פרופ' זיסר. "סביר להניח שבבוא הימים, יגיע הרגע שחיזבאללה ירגיש שהוא יכול להרים את הראש, אבל כרגע הוא בוחר להשתקם בשקט".
אורנה מזרחי, מומחית ללבנון, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) אמרה ל-N12: "בהתחלה בחיזבאללה היו מבולבלים וחלשים, וזה אפשר להנהגה הלבנונית לעשות כל מיני דברים. בינתיים נראה שאת ההחלטה בנושא פירוק הנשק לא מצליחים לממש כל כך ולוח הזמנים שלה התארך מדי והשאלה היא עד כמה יוכלו לבצע אותה? בינתיים חיזבאללה מעלה הילוך בנושא השיקום ומכיל את פעילות צה"ל".
"בחיזבאללה מבליגים כדי לישות את זה מתחת לרדאר ולבצע כל מה שיכולים כדי לחזור למה שהיה אחרי 2006", הוסיפה סא"ל במילואים מזרחי. "מבחינת צה"ל יש פעילות צבאית שנועדה למנוע את השיקום וגם קצב התקיפות עולה".
בהתייחסה לפעולות השיקום של חיזבאללה, מזרחי הבהירה כי "האיראנים מאוד מעורבים ועושים הכול כדי לעזור להם להשתקם ולהבריח אמצעים". היא סבורה כי "ההערכה היא שנבנו צירים חלופיים, שכן נתפסו כמה הברחות בגבול הסורי ואם נתפסו יש הרבה יותר שלא נתפסו. למשטר הסורי של א-שרע אין שליטה מוחלטת על כל סוריה ויש עשרות מסלולים שחיזבאללה ידע לנצל. אין לי ספק שהם מנסים כל הזמן וחלק עובר וחלק לא".
לפי דוח שפרסם היום טל בארי, מנהל המחקר במרכז עלמא לחקר אתגרי הביטחון בזירת הצפון, חיזבאללה מאיץ תהליכים הקשורים בליבת השיקום שלו: יכולת ייצור עצמי ותיקון של נשק (יכולת ייצור המונית בנשק הפשוט ויכולת בוטיק בנשק המתקדם והמדויק), הברחות נשק וכסף, תוך יצירת נתיבי הברחה חלופיים, גיוס והכשרות, רענןן תוכניות אופרטיביות, כשירות התקפית ותשתיות אזרחיות שהן בסיס וכיסוי לשיקום הצבאי.
בארי הצביע על כך שחיזבאללה "מאיץ את שיקומו במיוחד באזור שמצפון לליטאני, במרכז הכובד הגיאוגרפי החדש שלו, גזרת יחידת בדר, שהפכה למרכז הכובד של היערכות חזבאללה במרחב חזית הדרום בהיבטי הפעלת האש, הגנה ואחסנת אמל"ח. לפני המלחמה מרכז הכובד היה מדרום לליטאני בגזרת יחידות נצר ועזיז. כתוצאה מהמלחמה, בשל הפגיעה הקשה מאוד ביחידות אלו, מרכז הכובד עבר מצפון לליטאני - לגזרת יחידת בדר".
בדוח נכתב כי בשל "תשתיתו הגדולה שנהרסה בדרום לבנון, אנחנו מעריכים כי חיזבאללה שם דגש על חשאיות. להערכתנו, עדיין קיימת עוד תשתית גדולה של 'ארץ המנהרות': מנהרות טקטיות (אזוריות), ותשתיות תת-קרקע ומנהרות אסטרטגיות שלא נפגעו, בדגש על אזור שלא בוצע בו תמרון קרקעי בידי צה"ל באזור שמדרום לליטאני, מצפון לליטאני ועד צידון (אזור יחידת בדר) ובאזור הבקאע שהוא אזור העורף הלוגיסטי - מבצעי של חיזבאללה”.
בארי ציין בדוח כי "מאמצי השיקום של חיזבאללה מתרכזים בשרידות ובמעבר לפעילות חשאית יותר, שימור, תיקון וייצור אמל"ח, הברחות, תהליכים ארגוניים, ריענון תוכניות אופרטיביות צבאיות, הכשרות ואימונים".
לדבריו, למרות קריסת המסדרון היבשתי דרך סוריה, חיזבאללה ממשיך לנסות ולהבריח נשק קל ובינוני מסוריה ללבנון מדי שבוע - שכולל בין היתר: עשרות ומאות טילים נגד טנקים מתקדמים מסוג קורנט ורקטות גראד. הוא ציין כי "חלקו נתפס בידי כוחות הביטחון הסורים, אבל על כל הברחה שנתפסת, יש כמה הברחות שמצליחות".
התקיפות של ישראל בלבנון מאז תחילת הפסקת האש
- עד כה ישראל ביצעה 613 תקיפות בלבנון במהלך הפסקת האש.
- 47.5% מהתקיפות מדרום לנהר הליטאני - אזור שהכיל לפני המלחמה אלפי מטרות תשתית נייחות של חיזבאללה, כולל תת-קרקע.
- 37.5% מהתקיפות מצפון לליטאני - מרכז הכובד האופרטיבי כיום, אזור יחידת בדר.
- כ-13% מהתקיפות בבקעת לבנון - עומק אסטרטגי אופרטיבי ולוגיסטי שבו פרוסים בין היתר מערכי אימון, מערכי ייצור נשק ומערכים אסטרטגיים, כמו הטילים והכטבמי"ם, חלקם בתת-קרקע.