על רקע התפטרותה של הפרקליטה הצבאית הראשית יפעת תומר-ירושלמי מתפקידה, בצל פרשת ההדלפה והשקר לבג"ץ, שר הביטחון ישראל כ"ץ יצטרך לבחור מחליף ולמנות פצ"ר חדש. הוא ייפגש בצוהרי היום (ראשון) עם הרמטכ"ל אייל זמיר כדי לדון במועמדים, והשניים סיכמו כי הפצ"ר הבא יהיה "מישהו חיצוני".
בשלב זה לשר כ"ץ אין מועמדים לתפקיד, והוא רוצה לראות מי יהיו המועמדים שלו לתפקיד. כחלק מההסכמות בין השניים, האיוש הבא כאמור יהיה של גורם חיצוני, וגם לא של מישהו מתוך המערכת בעבר, כך שרז נזרי, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, וששמו עלה כמועמד אפשרי לתפקיד, לא יהיה מועמד.

הבוקר נודע כי בכירים במערכת הביטחון פנו כבר ביוני 2024 לפרקליטות הצבאית כדי להבין היכן עומדת הבדיקה (שהתבררה כפיקטיבית) בנוגע למדליף הסרטון משדה תימן, וכי בתגובה נענו שמכיוון שמדובר במעשה פלילי, אין אפשרות לערב גורמים נוספים.
בנוסף, סגן הפצ"רית שטען כי נעשתה בדיקה מעמיקה של ההדלפה, לא תשאל אף קצין בפרקליטות הצבאית לגבי ההדלפה, כך שמועלית השאלה אם שיקר לכנסת ולבג"ץ. כחלק מתיאור מהלך הבדיקה, נכתב כי הבדיקה "הייתה מעמיקה", וכי במסגרתה "בוצעו באופן גלוי וסמוי פעולות חקירה רבות, והתקיימו כמה ישיבות שבהן נבחנו ממצאי הבדיקה". הפצ"רית שהודתה בהדלפה צפויה להיחקר בימים הקרובים באזהרה, ובנוסף צפויים להיחקר גם סגנה ובכירים נוספים.
אמש שיגר שר המשפטים יריב לוין מכתב ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה ובו הודיע לה כי היא מנועה מלעסוק בפרשת הדלפת הסרטון. לטענת לוין, לבהרב-מיארה מעורבות אישית בענייני החקירה, ויש הסתברות גבוהה שעדותה תידרש בפרשה. למעשה שר המשפטים אסר על היועמ"שית לעסוק בעבירות שיבוש החקירה ובדיון המשפטי בסוגיה, ובמינוי ממלא מקום או מחליף לפרקליטה הצבאית הראשית תומר-ירושלמי.

לדברי פרופ' אדם שנער, מומחה למשפט חוקתי מאוניברסיטת רייכמן, לשר לוין אין את הסמכות לקבוע כי בהרב-מיארה מנועה מלעסוק בנושא. "הוא לא יכול לאסור עליה לעשות זאת. לוין מסתמך במכתבו על סעיף בחוק שמאפשר לשר האחראי להחליף עובד אחד בעובד אחר בהיוועצות עם נציב שירות המדינה כאשר העובד מנוע בעניין ספציפי, אבל כדי שההליך בכלל יתחיל, העובד צריך להיות מנוע. ליריב לוין אין סמכות לקבוע ניגוד עניינים".
בשגרה, הגורם שקובע כי מצוי ניגוד עניינים הוא היועצת המשפטית לממשלה, אך מכיוון שכאן הטענה היא כלפי ניגוד עניינים של היועמ"שית עצמה, המקרה מורכב יותר. "מכיוון שהמניעות נטענת כלפי היועמ"שית, מה שצריך לעשות כדי להפעיל את הסעיף שלוין מדבר עליו זה לפנות לבג"ץ. רק אחרי שנקבע שיש מניעות הוא יכול להפעיל את הסעיף. לכן 'דרך המלך' היא שלוין עצמו יעתור לבג"ץ נגד היועמ"שית".

ומה הסיכוי שייקבע שבהרב-מיארה מנועה? פרופ' שנער מסביר: "הטענה היא שבהרב-מיארה הייתה מעורבת בהליך ושהיא גיבתה את הפצ"רית כשאמרה שהיא סומכת את ידיה עליה. אם הייתה טענה שהיועמ"שית עצמה מעורבת בהדלפה או מעורבת בהסתרתה, אז ברור שהיא תיחשב למנועה. יכול להיות שהייתה ליועמ"שית בעיה בשיקול הדעת המקצועי - אבל זה לא מייצר ניגוד עניינים. ניגוד עניינים נוצר כשהאינטרס שלך כרוך באינטרס של אחר".