ההקלטות של סגן אלוף תומר גרינברג, מפקד גדוד 13 של גולני, נחשפו אתמול (שלישי) לראשונה במהדורה המרכזית של חדשות 12, לציון שנתיים לטבח 7 באוקטובר. בהקלטות נשמע גרינברג מוביל את לוחמיו בקרבות הקשים בעוטף מול המוני מחבלים, מתאם בין הכוחות, מפקד בשטח - ומסרב לסגת גם לאחר שהגדוד שלו ספג אבדות כבדות. כחודשיים לאחר מכן הוא נפל בקרב בצפון הרצועה. האזינו.
ב-7 וב-8 באוקטובר, אחרי שגדוד 13 ספג אבדות כבדות מאוד, גרינברג נטל חלק מרכזי בניהול הקרבות לשחרור היישובים בעוטף שנכבשו, יחד עם פלוגת שריון שפעלה בגזרתם באזור נחל עוז. מדובר בלחימה דרמטית והרואית מול מאות ואף אלפי מחבלים שחדרו לישראל.
"קדימה, אתם החומה"
ברגעים הראשונים לאחר חדירת המחבלים נשמע גרינברג בקשר כשהוא מורה לכוחותיו להיערך. "אנחנו לא רוצים שהם יעברו אתכם. האם קיבלתם? עבור". זמן קצר לאחר מכן הוא מקבל דיווח כי הכוחות בשטח השמידו רכב ובו שני מחבלים סמוך לגדר, וגם אזהרה: "עושה רושם שיש פה לא מעט מטרות". גרינברג מורה לפקודו מיד: "תירה! תירה!".
לאחר שהוא מקבל דיווח נוסף על חיסול מחבל עם אר-פי-ג'י, הוא משבח את הלוחמים: "כל התחנות של 53 – עבודה יפה מאוד. אנחנו מבינים שיש ניסיון התקפה עוד פעם של האויב. קדימה, אתם החומה. עבור. אתם החומה. עבור. אשרו קבלה".
בהמשך הוא מחדד ללוחמים: "כל המחבלים צריכים למות. תהרוג אותם על הגדר – עוד יותר טוב, ככה הם ילמדו שהם לא צריכים לחזור", ומתריע על רכב נוסף עם מחבלים שמתקרב.
"הם רוצים להוריד אותנו מהקו – אני מסרב לזה"
בהקלטות נוספות הוא נשמע מדווח כי כוח בפיקודו נכנס למוצב נחל עוז, ומסביר את גודל האבדות שספג הגדוד. "הגדוד שלי עם יותר מ-50 הרוגים. אני לא יודע אם אתם מכירים את זה. אנחנו בלחימה משבת בשש בבוקר. אנחנו כרגע עדיין עם צפי לחטוף", הוא אומר.
כבר ביממה הראשונה ללחימה, הוא מספר ברשת הקשר לכוחות כי גדוד 13, שתחת פיקודו, הוא זה עם מספר הנפגעים הגבוה ביותר בצה"ל. עם זאת, הוא מדגיש כמה הוא נחוש להמשיך בלחימה ולהיכנס לתמרון הקרקעי ברצועת עזה.
"הם רוצים להוריד אותנו מהקו - אני מסרב לזה", הוא מדגיש. "אנחנו עושים הכול כדי להישאר בקו ומהקו לצאת להתקפה. הרי ברור לנו שהולך להיות תמרון בפנים. אנחנו מסרבים לעזוב את הקו, רוצים להישאר כאן ומתוך כאן לצאת קדימה".
גם ב-8 באוקטובר הוא המשיך לפקד על הלחימה, והוביל את הגדוד חזרה למוצב נחל עוז כדי לכבוש אותו מחדש. הגדוד, שכבר ספג עשרות הרוגים ופצועים, נשאר בקו וניהל קרבות רצופים במשך יממה שלמה כמעט ללא הפסקה, תוך שיתוף פעולה עם כוחות השריון.
"למעלה היו עסוקים בהאשמות, תומר נלחם"
לאחר פרסום ההקלטות סיפרה אשירה גרינברג, אלמנתו של תומר, שגם הנחתה באותו ערב את הטקס הלאומי לציון שנתיים לטבח, על הרגעים שנחשפו לציבור. לדבריה, הדבר הבולט בהקלטות הוא שיתוף הפעולה יחד עם כוחות השריון בשטח ויצר שיתוף פעולה אמיתי בזמן שהפיקוד הבכיר התקשה לחבר בין הכוחות.
"תומר הוא גולנצ'יק, ובסוף הוא נלחם פה עם טנקיסטים. יש פה שיתוף פעולה, אחדות, ערבות הדדית. מה שלמעלה לא הצליחו לחבר. כל אחד למעלה היה עסוק בהאשמות – מי לא התעורר בזמן, מי תפקד. תומר לקח את מה שהיה ונלחם. ובאותו הזמן הוא ידע לפרגן ולתת בראש למי שצריך", סיפרה.
לדבריה, גם לאחר האבדות הקשות הוא לא היסס. למרות שנהרגו 42 חיילים ועוד רבים נפצעו, ובגולני בכלל מעל 70, תומר המשיך להוביל את הגדוד. "הוא אמר - שלא יהיה לכם ספק, אנחנו עדיין נהיה הגדוד שמוביל את התמרון", אמר. אשירה מספרת שגם ביום שלאחר מכן, כשחזר עם אנשיו לכבוש מחדש את מוצב נחל עוז, לא היה לו ספק שהוא זה שצריך להוביל.
"איך אפשר לזכור כשלא שכחנו?"
בסיום התייחסה אשירה לטקס הלאומי לציון שנתיים לטבח 7 באוקטובר ולמלחמת חרבות ברזל שהנחתה, והסבירה כי הקושי הגדול מבחינתה הוא לקיים טקס זיכרון בזמן שהאירועים עצמם עדיין נמשכים. "הכי קשה זה הרעיון שעושים ערב זיכרון כשאנחנו באירוע מתמשך", אמרה.
"איך אפשר לזכור כשבעצם לא שכחנו? הבתים השרופים עוד עומדים, יש שורדי שבי בתהליך שיקום וחטופים שעדיין בעזה. חיילים אמרו לי שהם יצפו בטקס מתוך עזה", הוסיפה. "זה מה שהכי קשה לי – שאנחנו כל כך קרובים לעסקה, כל כך קרובים לסיום המלחמה, וכבר מדברים על טקס זיכרון. אבל לשכוח את מה שהיה בשבעה באוקטובר – אי אפשר. לא את המבלים, לא את כיתות הכוננות, לא את האזרחים, לא את החיילים ולא את השוטרים. אנחנו בעיקר צריכים לזכור איך כולנו התגייסנו - ושבסוף נצא מזה".