בעזה דווח הבוקר (רביעי) כי הצלב האדום נכנס שוב לשכונת סג'עייה בליווי כלים כבדים מצריים, על מנת לאתר חטופים חללים נוספים. זהו היום הרביעי ברציפות שברצועה מדווחים על חיפושים באזור. למרות השבתו אמש של חלל צה"ל איתי חן, קצב החזרת החטופים החללים נותר אטי מה שמעורר תסכול בישראל. ההתנהלות הזו היא משחק התשה מכוון, כך מבינים בירושלים, כאשר ארגון טרור מבקש למרוט את עצבי הישראלים, למשוך זמן ולשדר שליטה. במקביל, העימותים מעבר לקו הצהוב נמשכים.
דובר צה"ל עדכן כי 2 מחבלים שחצו את הקו הצהוב ואיימו על הכוחות חוסלו. בהודעת הצבא נאמר: "בשני אירועים שונים במרכז רצועת עזה מוקדם יותר היום, כוחות צה"ל זיהו שני מחבלים שחצו את הקו הצהוב, והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים במרכז רצועת עזה באופן שהיווה עליהם איום מידי. מיד לאחר הזיהוי, הכוחות חיסלו את המחבלים במטרה להסיר את האיום".
כל יום נוסף של חיפושים בעומק סג'עייה, אשר מתבצעים בליווי מחבלי הזרוע הצבאית של חמאס ובמעורבות הצלב האדום, רק מדגיש עד כמה חמאס שומר את הקלפים קרוב לחזה - ומשתמש בגופות כקלף מיקוח. במקביל, בחמאס עוקבים בדאגה אחר הזירה הצפונית וחוששים שעזה תהפוך למודל לבנון.
מאז הפסקת האש חיסלה ישראל יותר מ-320 מחבלי חיזבאללה בלבנון. בעזה חוששים מהמציאות הזו בדיוק: ישראל ממשיכה לפעול צבאית גם אחרי שהוחלט על הפסקת הלחימה, וחיסולים ממוקדים הופכים לשגרה.
בחמאס מבינים שהאירועים בצפון הם תקדים מסוכן עבורם, והוכחה לכך שישראל רואה בהפסקת אש הזדמנות לנהל את העניינים בקצב שלה. מבחינתם המשמעות היא שגם בעזה התקיפות יימשכו, תוך מעקב אחר פעילים וחיסולם.
מנגנוני הביטחון של חמאס מזהירים בימים האחרונים כי "מה שאחרי הפסקת האש מסוכן יותר מההפסקה עצמה". בארגון הטרור חוששים כי ישראל מנצלת את השקט היחסי כדי לשקם את יכולותיה המודיעיניות ולהצליח לחדור אל המרקם החברתי בעזה. בהנחיות הפנימיות שהופצו קראו בחמאס להקפיד על זהירות מוגברת בשיחות, בשימוש ביישומונים ובהתנהלות במרחב הציבורי.
בכיר חמאס מוסא אבו מרזוק אמר הלילה בריאיון לאל-ג'זירה: "למה בעצם הם רוצים שנתפרק מהנשק? הם אומרים שזה כדי למנוע חזרה על 7 באוקטובר, כדי להגן על ההתנחלויות בעוטף עזה, כדי לשמור על ביטחון האזור. אבל אם המטרה שלהם היא יציבות אמיתית - זה לא יגיע מפירוק חמאס מנשקו. חמאס הוא הכוח השולט ברצועה.
"אם תפרק את הכוח הזה, מי ימלא את החלל? יקומו קבוצות אחרות, חמושות יותר, כמו שקרה בעיראק אחרי שפורק הצבא שלה. במקום שקט - יהיה כאוס. פירוק הנשק לא יביא ביטחון למתנחלים ולא שלום לאזור. הוא יביא אנרכיה וחוסר יציבות".
אבו מרזוק גם טען כי "אם תביא כוח חיצוני שיבוא לשלוט, לפרק את הנשק ולשלוט בשטח - אז זה לא ריק, זה פשוט כוח אחר שיחליף את חמאס. ולכוח הזה תהיה מדיניות משלו. לכן, גם התפיסה שלנו וגם דעת הציבור הפלסטיני צריכות להיות חלק מהשיח הזה. אנחנו אומרים בבירור: הכוח הזה צריך להיות פלסטיני, והניהול שלו צריך להיות פלסטיני, כדי שלא תהיה התנגדות או מלחמת אזרחים נגד כוחות שייכנסו מבחוץ, שאנשים יראו בהם כיבוש חדש".
אבו מרזוק הדגיש: "אנחנו מתנגדים לפירוק מוחלט של הנשק. פירוז מוחלט לא יביא ביטחון, אלא כאוס. אבל אנחנו פתוחים לדון בכל מה שנוגע להסדרים ביטחוניים שיובילו ליציבות. לדוגמה, אם ידובר על אזור חיץ של 500 או 600 מטר, ואם יוקם כוח בין-לאומי שיפקח על כך - אין לנו בעיה לדבר על זה. אבל אם אתה אומר - 'נפרק את כל הנשק', זה לא יביא כלום חוץ מהתפוררות".
כשנשאל אם הם פתוחים לדיון לגבי נשק התקפי, כמו רקטות ארוכות טווח שמגיעות לתל אביב, אבו מרזוק השיב: "אני לא רוצה לענות על שאלות כאלה ישירות. הכול צריך להיות במסגרת דיון. המטרה של הדיון צריכה להיות שמירה על האינטרסים של כל הצדדים - שלנו, של המתווכות, של הצד הישראלי, של הרשות ושל העם הפלסטיני".
לגבי ניהול הרצועה תחת הרשות הפלסטינית אמר אבו מרזוק: "זה כבר נידון בקהיר ואנחנו הסכמנו. אמרנו שהוועדה האדמיניסטרטיבית תהיה תחת סמכות הרשות. אין לנו בעיה. שהרשות תיקח את המעברים, את המוסדות, את הניהול האזרחי. אין לנו בעיה שהפלסטינים ינהלו את עצמם. הבעיה היא התנגדות ישראלית. גם לרשות יש תנאים, ואנחנו אומרים - בואו נדבר עליהם. לא דרך התקשורת, לא דרך סיסמאות, אלא בדיאלוג אמיתי. אנחנו לא מתנגדים לשום דבר שיסייע לעם שלנו".