בסוף החודש תציין ישראל שנה להפסקת האש עם חיזבאללה, שעליה נאלץ לחתום ארגון הטרור לאחר שקיבל מכה קשה במלחמה. עם זאת, המצב בשטח מלמד שהשקט בגבול הצפוני שברירי מתמיד. בשבועות האחרונים גוברות התקיפות של חיל האוויר בלבנון, בעוד הארגון מגביר את מאמציו להשתקם, לבנות מחדש את מערכי הנשק שלו ולחדש את כוחו האבוד. בישראל מחליטים בימים אלו להמשיך ולתקוף - ומכינים מהלכים קיצוניים. בתוך כך עולה הבנה חד משמעית: אנו נמצאים בנקודת זמן קריטית לעיצוב המציאות בגבול הצפון.
לאור ההתחממות בשטח, המדיניות של ישראל כרגע מול ארגון הטרור חיזבאללה היא הגברת האש. בישראל רואים את ניסיונות השיקום של הארגון, ומול זה ישראל בוחרת במדיניות אגרסיבית: כל עוד המצב נמשך ישראל תוקפת - גם אם זה יביא להסלמה.
לפי גורמים במערכת הביטחון ובצה"ל, ישראל מכינה מהלכים חסרי פרופורציה - אם יידרש להשתמש בהם. מאוד מקווים לא להגיע לזה אבל גם לא מוכנים לחזור למשוואות מול חיזבאללה. לכן, ייתכן ואנו נמצאים בנקודה בזמן שיש הזדמנות לעשות שינוי דרמטי בעזרת מהלכים צבאיים ודיפלומטיים: להגיע להסכם תחת המטריה האמריקנית - או לחזור ללחימה.
בפיקוד הצפון מקיימים בימים אלו שיח מאוד אינטנסיבי ואף יום יומי עם התושבים וראשי היישובים באזור הפיקוד במרחב הגבול הצפוני כדי לנסות להרגיע ולמתן את הרוחות. כרגע אין שינוי בהנחיות אבל יש להיערך ולעקוב כיצד האירועים בגזרה הצפונית מתפתחים.
מתכונן למלחמה הבאה: כך חיזבאללה מתעצם
- דוח של טל בארי, מנהל המחקר במרכז עלמא לחקר אתגרי הביטחון בצפון, מתאר את מנגנון השיקום שמוביל חיזבאללה מאז סיום הלחימה: הארגון מאיץ תהליכים הנוגעים בליבת כוחו הצבאי – יכולת ייצור ותיקון של אמצעי לחימה, הברחות נשק וכסף, הקמת נתיבי הברחה חלופיים, גיוס והכשרות לוחמים חדשים, ריענון תוכניות אופרטיביות ושיקום תשתיות אזרחיות שמשמשות ככיסוי לתשתיות צבאיות.
- לפי הדוח, חיזבאללה מצליח לשלב בין ייצור המוני של נשק פשוט – כדוגמת רקטות קצרות טווח ונשק קל – לבין ייצור "בוטיק" של נשק מדויק ומתקדם, הכולל טילים נגד טנקים ואמצעים אלקטרוניים מתקדמים. בכך הוא מבסס תעשייה מקומית שמאפשרת לו עצמאות מסוימת, גם תחת מעקב הדוק ותקיפות ישראליות חוזרות.
- עוד עולה מהדוח כי הארגון ממקד את מאמצי השיקום שלו במרחב שמצפון לנהר הליטאני, באזור המכונה גזרת יחידת בדר, שהפכה למרכז הכובד החדש של הארגון. שם מתרכזים כיום אתרי האחסון, מערכי האש והתשתיות ההגנתיות. עד למלחמה מוקד הפעילות היה מדרום לליטאני – בגזרות יחידות נצר ועזיז – אך הפגיעה הקשה בהן אילצה את חיזבאללה להעביר את מרכזו צפונה.
- במרכז עלמא מעריכים כי נותרה בלבנון תשתית גדולה של "ארץ המנהרות" – מערכת של מנהרות טקטיות ותת-קרקעיות אסטרטגיות שלא נפגעו במלחמה, בעיקר באזורים שבהם צה"ל לא ביצע תמרון קרקעי: מדרום לליטאני ועד צידון, ובאזור הבקאע – שמשמש כעורף לוגיסטי-מבצעי.
- למרות קריסת המסדרון היבשתי דרך סוריה, נכתב בדוח כי ההברחות נמשכות מדי שבוע. בין אמצעי הלחימה שמוברחים מסוריה ללבנון: עשרות ומאות טילים נגד טנקים מדגם קורנט, רקטות גראד ונשק קל ובינוני. חלק מהמשלוחים נתפסים על ידי כוחות הביטחון הסוריים – אך לפי הדוח, "על כל הברחה שנתפסת, יש כמה שמצליחות".
- גורמי מודיעין ערביים שהובאו בדיווח של וול סטריט ג׳ורנל טוענים כי חיזבאללה עבר למבנה מבוזר וגמיש יותר, המזכיר את שיטת הפעולה שלו בשנות ה-80. לדבריהם, "למרות הפגיעה הקשה שספג, חיזבאללה לא נכנע. הוא מגייס לוחמים חדשים, משקם את עצמו ופועל במבנה שמעניק לו עמידות גבוהה יותר מול תקיפות אוויריות".
- משרד האוצר האמריקני חשף היום אתמול כי איראן העבירה לחיזבאללה יותר ממיליארד דולר מאז חודש ינואר 2025, בעיקר באמצעות חברות להמרת כספים בלבנון. בתגובה, ארה"ב הטילה סנקציות על שלושה פעילים המעורבים בהעברות הכספים.
>> מה נותר מתוכנית הבלהות שחיזבאללה הכין לישראל | מגזין N12
מאחורי הקלעים
- במערכת הביטחון גוברת ההבנה שחיזבאללה מתכונן לעימות נוסף – וגם ישראל מתארגנת בהתאם. הסכם הפסקת האש שנחתם בנובמבר 2024 קבע כי צבא לבנון יהיה הכוח החמוש היחיד שיפעל בדרום המדינה, אך בפועל פעילי הארגון שבו לשטח – וישראל רואה בכך הפרה חמורה של ההבנות.
- בימים האחרונים מתקיימים בירושלים דיונים אינטנסיביים בין הדרג הצבאי לדרג המדיני סביב השאלה כיצד להגיב. אמש התכנס הקבינט המדיני-ביטחוני לדיון ממושך על ההתעצמות המחודשת של חיזבאללה. בכירי מערכת הביטחון הציגו בפני ראש הממשלה והשרים כמה תרחישים – בהם גם צעדים רחבים בהרבה מהתקיפות הנקודתיות שמבוצעות כיום.
- המסר שישראל מבקשת להעביר ברור: אם לבנון וצבאה לא יבלמו את פעילות חיזבאללה – ישראל תעשה זאת בעצמה. לצד התקיפות, מועבר המסר גם בערוצים דיפלומטיים. גורם ביטחוני אמר ל-N12: "אנחנו מאבדים סבלנות מול חיזבאללה, וניסיונות שלהם להשתקם לא יעברו בשקט. אם נידרש – נרחיב את הפעילות".
גם הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, שלח מסר תקיף במהלך טקס סיום קורס קצינים:
"גם לאחר שנתיים של לחימה, לא נצרנו את האש. לא נשוב להכיל אף הפרה שתסכן את ביטחון ישראל, באף זירה. לא נגלה סבלנות מול אף איום שיתגלה. נאמין לאויב שמצהיר על כוונתו לפגוע בנו – ונשמיד אותו. לא תהיה הכלה כששלומם של אזרחי ישראל מאוים. זהו עיקרון שעליו אני מתכוון לעמוד"
תגובת ישראל: תקיפות ממוקדות, התעצמות נמשכת
- בחודש האחרון הגביר חיל האוויר את התקיפות בדרום לבנון – גם נגד פעילי הארגון וגם נגד תשתיותיו. התקיפות מאיטות את קצב ההתעצמות, אך לפי גורמים ביטחוניים, בנק המטרות הולך ומצטמצם. לפי ההערכות, חיזבאללה ממשיך לצבור טילים, רקטות, אמצעים ארטילריים וציוד לחימה נוסף – בקצב שמאתגר את יכולת הסיכול.
- צה"ל הודיע כי תקף אתמול תשתיות צבאיות של חיזבאללה בארבעה כפרים בדרום לבנון – טיבה, טיר דבא, עיתא אל-ג'בל וזוטר אל-שרקיה – בתגובה לניסיונות ארגון הטרור לשקם את פעילותו. בנוסף הותקפה חוליית מחבלים בעיר צור שניסתה לשקם תשתיות טרור. לדברי צה"ל, התשתיות ששוקמו שימשו לייצור ציוד עבור חוליות חיזבאללה שפעלו במרחב. "הפעילות הזו מהווה הפרה של ההבנות בין ישראל ללבנון", נמסר.
- גורם צבאי בכיר שהיה שותף בדיונים עם הדרג המדיני בימים האחרונים אמר ל-N12: "התקיפות האלה הן רק קדימון. אם צבא לבנון לא יפרק את חיזבאללה ולא יעמוד בתנאי ההסכם, ישראל בגיבוי ארה"ב תתקוף מטרות חיזבאללה בכל רחבי לבנון, כולל בביירות".
איך חיזבאללה מגיב?
- חיזבאללה מצדו מחריף את הטון. במכתב רשמי ששלח לנשיא לבנון, לראש הממשלה וליו"ר הפרלמנט, טען ארגון הטרור כי עצם קיום משא ומתן עם ישראל הוא "מהלך מסוכן שאינו משרת את האינטרס הלאומי ומאיים על ריבונות לבנון".
- בהצהרה שפרסם נכתב כי "זכותנו הלגיטימית היא לעמוד מול התוקפנות של ישראל ולהגן על ריבונות לבנון. ההגנה הלגיטימית אינה החלטה על שלום או מלחמה – אלא מימוש של זכותנו להגן מפני אויב שכופה מלחמה על ארצנו ולא מפסיק את התקפותיו".
- מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם אמר בנאומו בסוף השבוע: "ההפחדות לא ישנו את העמדות של חיזבאללה ולא נסכים להיכנע או להתחייבויות בכפייה - ההתנגדות היא כוח שיש לשמור עליו. על ישראל ליישם את ההסכם לאחר שלבנון יישמה אותו וכל הסכם חדש הוא זיכוי לה ופותח דלת לתקיפות חדשות".
מאמץ אזורי ובין-לאומי
- על רקע ההסלמה, גוברים המאמצים הדיפלומטיים למנוע הידרדרות כוללת. ישראל העבירה לארה"ב ולאנשי מנגנון הפיקוח של האו"ם את כל הראיות הרלוונטיות לכך שחיזבאללה לא עומד בתנאי הפסקת האש. בנוסף, בישראל גם הדגישו את הראיות לכך שצבא לבנון נמנע מלהתעמת עם אנשי חיזבאללה.
- השליח האמריקני תום בראק אמר בפורום במנאמה שבבחריין כי "ישראל תוקפת את דרום לבנון מדי יום, מפני שהנשק של חיזבאללה עדיין קיים ויש ברשותו אלפי טילים המאיימים על ישראל". לדבריו, "בלתי מתקבל על הדעת שלא יהיה דיאלוג בין לבנון לישראל, וישראל עלולה להגיב בתוך שטח לבנון בהתאם להתפתחויות".
- בראק הוסיף כי "על לבנון לפרז את הארגון במהירות", והזהיר כי חיזבאללה מחזיק תקציבים גדולים אף מתקציב הצבא הלבנוני, הסובל ממחסור חמור בכוח אדם ובכספים.
- במקביל, לפי הדיווחים בלבנון, מצרים הציעה יוזמה חדשה להפסקת אש של שלושה חודשים: לפי ההצעה, ישראל תפסיק את התקיפות, ישוחררו אסירים לבנונים, חיזבאללה ייסוג מדרום לליטאני, ויוקם מנגנון בין-לאומי לפירוז הנשק שמצפון לנהר. בנוסף, מצרים תתווך במגעים בנוגע לסוגיית הר דב.
מבט קדימה: חודש ההכרעה
- השלב הקריטי צפוי להגיע בעוד כחודש, עם סיום המבצע שהכריז צבא לבנון להשמדת תשתיות חיזבאללה מדרום לנהר הליטאני עד לסוף שנת 2025. אם הצבא הלבנוני יכריז על השלמת המשימה – וישראל לא תקבל את הטענה – צפויה נקודת מבחן חדשה ביחסים בין המדינות.
ישראל כבר העבירה אולטימטום לממשלת לבנון, וקבעה כי "אם חיזבאללה לא יפורק מנשקו, ישראל תיאלץ לעשות זאת". גורם ביטחוני אמר כי בישראל רואים ניסונות לשיקום תשתיות של חיזבאללה ולהעברת אמל"ח לארגון הטרור. הגורם אמר כי בישראל "מצפים מצבא לבנון לעשות יותר".
- בינתיים, בשני הצדדים הגבול דרוכים. בצה"ל מגבירים מוכנות, בחיזבאללה משקמים תשתיות ומגייסים כוח אדם, והמערכת הבין-לאומית מנסה לבלום את הסחף. בין הפסקת אש רעועה למלחמה אפשרית נוספת, נדמה שמה שקובע כעת הוא לא רק עוצמת האש – אלא גם קצב הסבלנות וההכלה של שני הצדדים.