באי כוחו של איש השב"כ שנעצר בחשד שעדכן במידע חסוי עיתונאים ושר חשפו הבוקר (שלישי) שמדובר בשר שיקלי ובעיתונאים עמית סגל ושירית אביטן כהן. לדבריהם, הוא לא העביר מידע ביטחוני "שיש בו כדי לסכן את הציבור", אלא "מידע בעל חשיבות ציבורית עצומה".
החשוד נעצר לאחר משמרת לילה בשב"כ, והתשאול שלו החל כבר ברכב, בזמן המעצר. משם הוא הועבר למתקן שב"כ ונחקר ע"י נציגי מח"ש והשב"כ. בין היתר נחשד תחילה כי החזיק מידע רגיש נוסף, שאותו השמיד לפני החקירה.
עורכי הדין אורי קורב וסיון רוסו אמרו שלאביטן כהן העביר איש השב"כ מידע שלא פורסם לציבור מתוך תחקיר השב"כ בעניין 7.10. לטענתם, החומר שפרסם השב"כ הצביע בעיקר על אשמת הדרג המדיני בנושאים מסוימים, ואילו החומר שהועבר לעיתונאית "הציג תמונה מורכבת יותר באשר להתנהלות ועמדת השב"כ ערב 7.10".
"אין חולק שלא היה במידע הזה כדי לסכן את ביטחון המדינה", טענו עורכי הדין קורב ורוסו.
איש השב"כ, שנעצר לפני כשבוע ושמו עדיין אסור בפרסום, נפגש אתמול לראשונה עם עורכי דינו. במח"ש מסרו כי זה נעשה "בשל חומרת העבירות המיוחסות לו", וכי הצו הזה כבר הוסר. החשוד טען ביקש להביא לידיעת הציבור "נושאים בעלי עניין וחשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה", אשר הוצגו לטענתו "בצורה מסולפת על ידי גורמים בעלי עניין, ששלטו על המידע האצור בידי שב"כ".
גורם שמעורב בחקירה אמר שלא נעשו האזנות סתר לעיתונאים. איש השב"כ, שחשוד בהדלפת מסמכים חסויים, טוען שהקפיד שלא להעביר מידע ביטחוני וביקש לעבור בדיקת פוליגרף. "מרשנו שיתף פעולה באופן מלא, למן הרגע הראשון, ולכן גם לא היה צורך ב'חקירת עיתונאים בפרשה'", אמרו עורכי הדין.
עורכי הדין ציינו כי החשוד שירת בשירות הביטחון הכללי עשרות שנים "במסירות ומקצועיות רבה", וכי נגד מרשם נעשה "שימוש בכלים דרקוניים של מעצר סמוך לערב חג ומניעת מפגש עם עורך דין, המיועדים למקרים שונים בתכלית".
המקרה השני שנחקר בפרשה הוא העברת מידע לשר שיקלי ולעיתונאי עמית סגל בנוגע לבדיקה שערך שב"כ על "כניסת גורמים כהניסטים למשטרה". לפי הפרסום בחדשות 12, השב"כ ניהל בחודשים האחרונים הליך חשאי נגד המשטרה ונגד השר הממונה עליה איתמר בן גביר, בחשד לחתירה תחת סדרי השלטון במדינה.
השר שיקלי הגיב הבוקר בחריפות ויצא להגנת איש השב"כ שנעצר. "א' הוא גיבור ישראל", כתב השר, "אף אחד מהמידעים שפרסם לא עונה להגדרה חומר סודי". השר הבהיר כי יעמוד לצידו של החשוד: "אלחם בכל הכוח על חפותו", ותקף את רונן בר: "עוסק בריגול אובססיבי נגד שר מכהן".
השב"כ הגיב לפרסום בחדשות 12 בחודש מרץ: "תנועות כך וכהנא חי הוכרזו בשנת 1994 'התאחדויות בלתי מותרות', ומאז שנת 2016 הן מוגדרות 'ארגוני טרור'. פעילותם של ארגונים אלה נמשכה גם לאחר מכן, והשירות פעל לחשוף אותה ולסכלה, בהתאם לייעודו בחוק. בהמשך לכך, וככל שמתקבל מידע בנושא, השירות מטפל גם בחשש לחדירת גורמים אלו למוסדות השלטון, ובפרט למוסדות אכיפת החוק".
בהמשך פורסמה תגובה נוספת של השב"כ: "לא התקיימה חקירת שב"כ בעניין, כלפי המשטרה או דרג מדיני, ולא מתקיימת חקירת שב"כ כזו גם כעת. ראש השב"כ שוחח עם מפכ"ל המשטרה והבהיר לו את הדברים. השניים הדגישו את חשיבות שיתוף הפעולה בין הארגונים למען ביטחון המדינה".
פרשת ההדלפה נחקרת ע"י צוות חשיפה במח"ש והשב"כ, בחשד להוצאת מידע ממערכות השב"כ והעברתו לגורמים לא מורשים. על פי החשד, איש השב"כ ניצל את תפקידו הביטחוני וכן את הגישה שניתנה לו למערכות הארגון, ומסר משם מידע מסווג במספר הזדמנויות ל"גורמים בלתי מורשים".