צה"ל פרסם היום (חמישי) את ממצאי תחקיר הקרב הקשה שהתחולל בקיבוץ רעים בבוקר 7 באוקטובר. את התחקיר ערך תת-אלוף יגאל דדון, מפקד בסיס חיל האוויר בפלמחים. התחקיר הצביע על מסקנות קשות, כפי שנרשמו בעוטף עזה כולו: צה"ל נכשל במשימת ההגנה על הקיבוץ. 7 אזרחים נרצחו, 5 אנשים נחטפו ומתוכם 4 תאילנדים. כלל החטופים מהקיבוץ הוחזרו לישראל. כ-80 מחבלים חדרו לקיבוץ, 9 חיילים ו-6 שוטרים נהרגו בקרב ההגנה עליו. תפקודה של כיתת הכוננות היווה חלק קריטי במניעת נזק משמעותי יותר.
5 המסקנות העיקריות מהתחקיר
- כשלי ההיערכות: מרכיבי ההגנה בקיבוץ לא תאמו את מרכיבי הפשיטה של 80 המחבלים שפלשו לקיבוץ.
- חשיבות כיתת הכוננות: אנשי כיתת הכוננות של הקיבוץ היו מצוידים היטב, פעלו בגבורה ומנעו נזק משמעותי יותר. התמודדותם מול המחבלים ראויה לציון.
- איחור וכאוס בהגעת כוחות הביטחון: כוחות צה"ל הגיעו באיחור ובאופן אקראי, ללא הכוונה וללא חלוקת גזרות שיטתית. יתרה מכך, הכוחות התייצבו לקרב ללא אמצעי לחימה מתאימים.
- המחבלים כשלו בניווט: כוח של מחבלים שחדרו לישראל התכוון להגיע לבסיס נבטים על סמך מפה, אך לא הגיע בעקבות חסימות הצירים באזור.
- פער תקשובי: במהלך הלחימה עלה פער ביכולות התקשור בין השוטרים ולוחמי צה"ל בשטח הקיבוץ.
מסע הרצח והחטיפות בתוך הקיבוץ
- המחבלים הראשונים חדרו לקיבוץ בין 6:56 ועד 7:51. כלל החטיפות והרציחות בשטח הקיבוץ התבצעו עד 8:30, לאחר מכן המחבלים לא הצליחו לרצוח עוד.
- עד לאותה שעה, נרצחו בקיבוץ עמית גבאי ז"ל, בן 18 שהתגורר בקיבוץ ואסף פבר ז"ל, שהתנגד לחטיפתו ונרצח על הדשא בכניסה לקיבוץ. תוך כדי, שישה תאילנדים נחטפו ושניים נרצחו מכיוון שלמחבלים לא היה מקום בשבילם ברכב.
- המחבלים רצחו במיטתה את ורדה הרמתי ז"ל, תושבת הקיבוץ בת 81, ואת דביר קרפ וסתיו קמחי ז"ל. ביתו של דביר ז"ל התכתבה עם אימה ובישרה לה על מות אביה, ההודעה הופצה לקיבוץ כולו לאחר מכן.
- לוחם הימ"מ רב-פקד סטס שיינקמן ז"ל נפל בקרב מול מחבלים בשער הקיבוץ ב-7:55.
השתלשלות הקרב בין הכוחות למחבלים שחדרו
- עם מטח הפתיחה מעזה, כיתת הכוננות נכנסה להיערכות והמתינה למחבלים. חברי כיתת הכוננות היו מצוידים במכשירי קשר אותם השיגו באמצעות תרומות, ובנשקי כיתת הכוננות שאותם החזיקו בבתיהם על דעת עצמם.
- רבש"ץ הקיבוץ, הראל אורן, כיבה את מנוע השער הראשי והכריז על מחבלים בשטח הקיבוץ ב-7:41. מניעת פתיחת השער הראשי תרמה להצלת החיים בקיבוץ.
- עד 10:00 בבוקר, שישה מחברי כיתת הכוננות לחמו לבדם מול כ-80 מחבלים בשטח הקיבוץ. בארבע השעות שלאחר מכן, הצטרפו חמישה אנשים נוספים ללחימה ויחד הצליחה כיתת הכוננות למנוע מהמחבלים להגיע לשכונות הגדולות בקיבוץ.
- מפקד היחידה הרב-ממדית, אל"ם רועי לוי ז"ל, הוביל את כוח צה"ל הראשון שנכנס לקיבוץ ב-11:41. אל"ם לוי תפס פיקוד על הקרב מאנשי כיתת הכוננות.
- ב-12:00 לא נותרו יותר מחבלים בשטח הקיבוץ מלבד בשכונת הצעירים והחל מ-12:30 הכוחות שלחמו בקיבוץ התרכזו בפינוי מבלי מסיבת הנובה ותושבי הקיבוץ למרפאה תחת אש.
- שלושה כוחות משמעותיים לחמו בקיבוץ באותן שעות: פלוגת הכשרות של היחידה הרב-ממדית, חוליית הפיקוד של מפקד היחידה אל"ם רועי לוי ז"ל וכוח של סיירת מטכ"ל בפיקודו של אריאל בן משה ז"ל.
- לאחר שנהרג אל"ם לוי, סרן בן משה ז"ל קיבל פיקוד על השטח, ונפצע אנושות במהלך הסתערות על הבית האחרון שבו התבצרו מחבלים. על מנת לחסל את המחבלים הופעלו אמצעים רבים, ואף הגיע טנק לשטח ההשמדה, אך הוא היה מוגבל ביכולתו לחסל אותם מכיוון שבבית הסמוך היה אזרח. שני המחבלים הצליחו לברוח.
- ב-16:00 אחר הצוהריים מפקד חטיבת כפיר, אלוף משנה יניב בארוט, לקח פיקוד על קיבוץ רעים.
- המחבל האחרון שנותר בקיבוץ חוסל ב-11:00 בבוקר למוחרת, על ידי חיילים מגדוד מילואים של בה"ד 1 ששמר על הקיבוץ. המחבל ניסה להתגנב מאחורי הלוחמים ולדקור אותם, אך חוסל במקום.
מבלי הנובה שהגיעו לקיבוץ, וגבורתם של גיא שמחי ז"ל והדר לוחם מגלן
- לפני 7:00 בבוקר נכנסו לשטח הקיבוץ 35 צעירים שברחו משטח מסיבת הנובה. הם נכנסו למספר בתים בשכונת הצעירים.
- ב-8:08 הוביל גיא שמחי ז"ל, חייל בן 20 מסיירת צנחנים שהיה בחופשה, 11 מבלים ממסיבת הנובה שחיפשו מחסה בתוך שכונת הצעירים לממ"ד, יחד עם סמ"ר הדר, לוחם במגלן שהתגורר בקיבוץ ואותו הכיר שמחי ז"ל.
- לאחר שזיהו את כניסת המחבלים, המתינו להם בבית. המחבלים זרקו רימון הלם לתוך הבית, גיא שמחי ז"ל זינק על אחד המחבלים וניסה לחנוק אותו בידיים חשופות. הדר הרג שני מחבלים, אך לאחר מכן נותרו השניים ללא תחמושת בנשק שהחזיק הדר.
- גיא ז"ל והדר יצאו מהבית לאחר הקרב מול המחבלים, ששרפו את הבית, אך לא הצליחו להבעיר את הממ"ד, ובכך ניצלו 11 המבלים מהמסיבה.
- גיא שמחי ז"ל נרצח כשיצא מהבית הבוער, חברו הדר יצא יחד איתו.
קרב הבלימה בכביש 234
- מחבלים רבים נעו על הכביש מפתיחת המערכה. הם הגיעו לנקודה שבה נלחמו שוטרים, והסתובבו חזרה לשטח הקיבוץ. סביב הקיבוץ מחבלים ירו על אנשים שנסעו על הכביש.
- גדוד קרקל שקיבל הוראה להגיע לשטח מסיבת הנובה מצא את עצמו מנהל קרב לאורך הכביש במטרה להגיע ליעד.
- ב-9:30 הגיעו כוחות משטרה נוספים לכביש, השוטרים הצליחו לפגוע במחבלים, לקחו את אחד מהרכבים שבהם הגיעו מרצועת עזה וחילצו אנשים נוספים בהמשך.
- חיילי גדוד ההגנה האווירית באזור, סרן סהר, סמל נתיב וסמל בנימין ז"ל נהרגו כתוצאה ממארב מחבלים בכביש, בעת שניסו להגיע למשגר ולמלא אותו לאחר שהתרוקן.
- פלוגה מגדוד 450 של ביסל"ח הייתה בדרכה להילחם בקיבוץ כיסופים, אך נכנסה לקרב בצומת רעים. חיילי הפלוגה הצליחו לחסל את כל המחבלים שתפסו את הצומת הקריטית, פתחו את הציר עד קיבוץ כיסופים וחילצו נערה בזמן שמחבלים ניסו לחטוף אותה.
מפקד בסיס פלמחים הסביר שאף כוח מאוגדת עזה לא הצליח להגיע לקיבוץ באותו יום, למרות שהקיבוץ נמצא כ-5 קילומטרים מגדר המערכת. בנוסף, ציין דדון כי ההחלטה שלא לצרף מסוק קרב ללחימה בקיבוץ נעשתה בעקבות העובדה שבבית הסמוך לבית שבו התבצרו מחבלים, היה אזרח מנותק קשר שלא רצו לפגוע בו.
דדון הסביר שבסיום הלחימה חולצו כ-14 מתושבי הקיבוץ, ו-42 אזרחים שבילו במסיבת הנובה וברחו מהטבח שהתחולל בה. הקיבוץ פונה ביום ראשון 8 באוקטובר בשעה 11:00 באופן סופי.
בשלב השאלות, ציין תא"ל דדון פעם נוספת את גבורתה של כיתת הכוננות בקיבוץ, והדגיש שבמהלך התחקיר התברר מי נהג בגבורה משמעותית למרות שלא צופה ממנו, לאחר שנשאל האם צוות התחקיר יבצע המלצות לקבלת ציונים לשבח.
אימו של אריאל בן משה ז"ל, לוחם סיירת מטכ"ל, טוענת שתחקיר צה"ל אינו מדויק. לדבריה, אריאל היה זה שפיקד על הקרב בשכונת הצעירים, ולא קצין אחר. לטענתה, עד נפילתו של אריאל הוא היה המפקד הבלעדי בשטח. היא הוסיפה כי הלחימה בקיבוץ החלה בשעה מוקדמת מזו שנקבעה בתחקיר.