החללים החטופים יונתן סמרנו, עפרה קידר וסמל ראשון שי לוינסון חולצו הלילה (בין שבת לראשון) במבצע מיוחד של צה"ל והשב"כ. יונתן בילה במסיבה ברעים וברח עם שני חברים לבארי, שם נרצחו שלושתם. שי היה מפקד טנק שנהרג בלחימה וגופתו נחטפה לרצועה. עפרה יצאה בבוקר המתקפה להליכה בשבילי קיבוץ בארי ונחטפה.
בהודעה משותפת של צה"ל והשב"כ נמסר כי "המבצע התאפשר הודות למודיעין מדוייק של השב"כ, מפקדת החטופים ואגף המודיעין". עוד נמסר כי "לאחר הליך זיהוי שבוצע על ידי משטרת ישראל והרבנות הצבאית, זוהו החללים ונציגי אגף כוח האדם מסרו את ההודעה למשפחות ולקהילת בארי".
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס למבצע החילוץ ומסר כי "יחד עם כל אזרחי ישראל, רעייתי ואני מוסרים את תנחומינו מעומק הלב למשפחות היקרות, ומשתתפים בצערן הכבד. אני מודה למפקדים וללוחמים שלנו על פעולה מוצלחת, על נחישותם ועל אומץ ליבם. המערכה להשבת החטופים נמשכת ברציפות ומתקיימת במקביל למערכה מול איראן. לא נשקוט עד שנשיב את כל חטופינו הביתה - את החיים והחללים כאחד".
"חולץ ביום הולדתו, לא הפסקתי להאמין"
קובי, אביו של יונתן, כתב על השבת גופת בנו בפוסט שפרסם היום ברשת. "אתמול היה יום ההולדת העברי של יונתי", כתב האב. "ביום ההולדת ה-23, ביום שבו נולד, יונתי שלנו חולץ במבצע הרואי של חיילי צה"ל והשב"כ הגיבורים. ביום הולדתו דפק יוניתי, קונדסון שכמוהו, על דלת ביתו. רגע לפני, רסיס של טיל נפל ליד הדלת.
"ואז הגיעה ההודעה, ההודעה שלא רצינו לקבל חדשים ארוכים", הוסיף האב. "מהרגע הראשון האמנתי, בלב שלם, שהצבא שלנו יחזר את הבן שלי. לא הפסקתי להאמין, וכך קרה. אני רוצה להביע תודה עמוקה לממשלת ישראל, לראש הממשלה, לכוחות הביטחון, לחיילי צה"ל הגיבורים, ללוחמי המילואים, לנשות הגיבורים, להוריהם ולכל עם ישראל שנשא אתנו על כפיים של תפילה, תקווה ואמונה".
בסיום כתב האב: "יונתי, זכינו לחיות לצידך 21 וחצי שנים של אור, והיום, באור חדש, חזרת אלינו, בן אהוב, עטוף באור של גבורה, של אמונה, של עם שלם. אבא, אמא ויאיר נזכור אותך לעד. עם ישראל חי".
יונתן סמרנו ז"ל
יונתן סמרנו מתל אביב, בן 21 במותו, נחטף מהמסיבה ברעים. הוא נסע ברכב עם שני חברים - בניהו ביטון ומאור גרציאני - שנרצחו. האיכון האחרון של הטלפון שלו היה בשבת בבוקר 7 באוקטובר בקיבוץ בארי. כשהגיעו השלושה לשער הקיבוץ, הם נורו בידי המחבלים. כעבור שעתיים, כפי שתועד במצלמות האבטחה של הקיבוץ ונחשף בתוכנית "עובדה", יונתן הועמס על ג'יפ השייך לאונר"א ונחטף לעזה. בני משפחת סמרנו חיכו לתשובות על מצבו, עד שב-4.12.23 קיבלה משפחתו את הבשורה הקשה הרשמית כי בנם נרצח.
איילת סמרנו, אימו של יונתן, סיפרה בשבוע שעבר כי מאז שהחלה המערכה מול איראן קיבלה יותר שיחות עדכון, מה שעורר אצלה חשד ש"קרה משהו מיוחד עם יונתן". "כשהתחילה הלחימה באיראן קיבלנו הודעות", אמרה האם. "ביום אחד קיבלנו 7-6 שיחות טלפון והשיחה האחרונה הייתה מגל הירש. אמרתי: 'יש משהו שאני צריכה לדעת? משהו קורה?', נבהלתי. אז הוא אמר לי: 'לא, אנחנו פשוט יודעים שעניין הלחימה מטריד את משפחות החטופים ואנחנו יוצרים קשר כדי להגיד לכם - אנחנו על זה'. פחדתי שמשהו אולי קורה עם יונתן מרוב שיצרו קשר".
האם מחתה בשוויץ מול מנכ"ל אונר"א לאור מעורבות אנשיה בחטיפה. בזמן נאומו של נציב אונר"א פיליפ לזאריני לציון יום העצמאות של שוויץ, עלתה סמרנו על במה מאולתרת, הסירה את הז'קט וחשפה חולצה הקוראת באנגלית: "אונר"א חטפו את הבן שלי". סמרנו התייחסה לדיווחים שעובד סוציאלי מטעם אונר"א הוא זה שחטף את גופת בנה. סמרנו תועדה צועקת לעברו: "איפה הבן שלי, מר לזאריני? מדוע אתה שותק?".
סמ"ר שי לוינסון ז"ל
סמ"ר שי לוינסון, בן 19 במותו מגבעת אבני, נחטף מאזור עוטף עזה מהטנק שבו נלחם. שי שירת בגדוד 77 בעוצבת "סער מגולן". בבוקר 7 באוקטובר מחבלים הפציצו את הטנק שבו שהה עם הצוות שלו בעוטף. יחד עימו נהרגו שני חבריו לצוות. שי היה בוגר תיכון כדורי במגמת ערבית, האמין במציאת גשר בין העמים ושיחק כדורעף בקבוצה של עילבון. בתחילה היה היהודי היחיד בקבוצה, בהמשך הצטרפו עוד.
חברים של שי סיפרו עליו: "שי היה לב ענק שרק רצה לעשות טוב בעולם ולהצטיין בכל דבר שהוא נגע בו". אחרי חטיפתו, הנהלת הקבוצה מ.ס. עילבון בכדורעף שבה שיחק יצאה בקריאה להחזירו מהשבי: "שי הוא איש של שלום שניסה בכל דרך להוביל לדו-קיום עם החברה הערבית".
עוד נכתב עליו כי "אי אפשר לפספס אותו, מדובר ב-1.92 מ' של אור שנישא למרחקים בדמותו של בחור צעיר ושאפתן, ספורטאי מצטיין ופעיל למען השלום. בקבוצת הכדורעף המעורבת שבה שיחק נפער חור. חור בצורת בחור מתוק שפעל למען דו-קיום, אדם אופטימי עם לב גדול". ב-22.1.2024 הודיע צה"ל כי לאור ממצאים שנמצאו שי הוכרז חלל צה"ל. הוא נפל בקרב ב-7.10 וגופתו נחטפה לעזה.
עופרה קידר ז"ל
עפרה קידר, בת 71 במותה מקיבוץ בארי, יצאה ב-7 באוקטובר להליכת בוקר במסלול הקבוע שלה. הליכה שממנה לא שבה לביתה. בשעה 06:30 ראתה במו עיניה את רכבי חמאס, את הירי על הבתים ואת האימה שהטילו המחבלים על הקיבוץ כולו. זמן קצר לאחר מכן אבד איתה הקשר ולאחר ימים מורטי עצבים הטלפון הנייד שלה אוכן בשטח הרצועה - והיא הוגדרה חטופה.
בעלה של עפרה, סמי, חולה פרקינסון שישב מרותק לספה, נרצח. יעל, בתם של עפרה וסמי, עם פיגור שכלי קל, שהתה לבדה בממ"ד כשהחלו הפיצוצים. היא הבינה שמשהו לא טוב קורה, נכנסה למרחב המוגן והתקשרה לאחים שלה ולדודה שלה וביקשה עזרה. בכוחות עילאיים, לאחר שהמחבלים שרפו את הבית, היא החליטה, כשלא שמעה אותם יותר בבית, לצאת מהממ"ד ובגבורה לצעוק לעזרה. באורח פלא עברה שם שיירת חיילים ששמעה אותה והצילה את חייה.
עפרה עבדה במשך 20 שנה ביונקיה (היכן שגדלים העגלים) וכשהיונקיה נסגרה עברה לעבוד בפינת החי, שם עבדה עד שנרצחה. את שעות אחר הצוהריים הקדישה תמיד לנכדים. ב-1.12.2023 התבשרה משפחתה כי עופרה נרצחה בשבי חמאס.
"סגירת מעגל כואבת"
נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס למבצע החילוץ ומסר כי "החזרתם למנוחת עולמים היא מימוש החובה הקדושה והבסיסית שבין מדינה לאזרחיה. אני מודה לשב"כ, צה"ל וכל השותפים במבצע. זהו רגע של התרת ספקות, של סגירת מעגל כואבת ושל אמירה מוסרית נחרצת. נמשיך לפעול ללא לאות ובכל דרך להשבת אחיותינו ואחינו שעדיין מוחזקים בגיהינום המרצחים - עד האחרון שבהם. זו מחויבותנו".
מקיבוץ בארי נמסר: "קיבוץ בארי משתתף בצערה הכבד של משפחתה של עפרה קידר ז"ל, עם היוודע דבר השבתה לישראל מהשבי, ומבקש לחבק ולחזק את ילדיה - יעל, אורן ואלעד, את שבעת נכדיה ואת המשפחה כולה, ולקוות שיש נחמה בסגירת מעגל האימה. עפרה היתה אחת מהנשים שהובילו את בארי להיות הקיבוץ המשגשג שהוא היום והיוותה דוגמה לנשים אחרות תוך הפגנת עוצמות ויכולות הובלה. היא הותירה אחריה שלושה ילדים, ושבעה נכדים ונכדות".
משפחות חטופים מ"פורום תקווה" מסרו: "ליבנו עם משפחות קידר, סמרנו ולוינסון שיקיריהן, עפרה, יונתן ושי שבו לקבורה. אנו מצדיעים לצה"ל ולכוחות הביטחון שעושים מאמצים אדירים תוך סיכון חייהם כדי להשיב את החטופים החיים הביתה ואת החללים לקבורה".