הפרשה הביטחונית החדשה שנחקרת כעת במח"ש מסעירה את המערכת הפוליטית והמשפטית. על פי הפרטים שידועים עד כה במסגרת הפרשה, איש שב"כ נעצר ונחקר בנוגע להדלפה על קיומה של חקירת שב"כ בנושא 'חדירת גורמים כהניסטיים למשטרה'. מתי הדלפה נחשבת לעבירה פלילית או ביטחונית ומה ההבדלים בינה לבין פרשת הנגד והיועץ לרה"מ? אל"ם (במיל') עו"ד רן כהן רוכברגר, מומחה למשפט פלילי ולדיני צבא שכיהן כסנגור הצבאי הראשי, עונה על שאלות ועושה סדר בריאיון ל-N12.
הפרשה הביטחונית החדשה סיקור N12:
- מתקפה בוטה של הליכוד נגד ראש השב"כ
- גרסת איש השב"כ החשוד בהדלפה: "מידע בעל חשיבות ציבורית"
- הוטל צו האיסור: איש שב"כ נעצר - זה מה שניתן לספר
מתי הדלפה עשויה להיות עבירה פלילית?
תופעת ההדלפות אינה דבר חדש. לצד הביקורת שמושמעת ביחס להדלפות, חקירה פלילית והעמדה לדין פלילי בעקבות הדלפה היא דבר חריג ביותר ואף נדיר. ככלל, הדלפת מידע רגיש מצד בעל תפקיד עלולה להוות בנסיבות מסוימות עבירה על חוק העונשין, לפי סעיפים "גילוי בהפרת חובה" ו"גילוי בהפרת אמון". על פי החוק, יש עונש מאסר מרבי של עד שלוש שנים ל"עובד ציבור שמסר ללא סמכות כדין, ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה".
החוק מתייחס גם להדלפות לאחר פרישה מהארגון: "מי שהגיעה אליו ידיעה בתוקף תפקידו כעובד ציבור, ומסר אותה לאחר שחדל מהיותו עובד ציבור, ללא סמכות כדין, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה". לפי סעיף "גילוי בהפרת אמון" לחוק העונשין, יש עונש מאסר מרבי של עד שנה עבור "מי שנמסר לו מסמך רשמי בתנאי מפורש שעליו לשמרו בסוד, והוא מסרו לאדם שאינו מוסמך לקבלו".
כשהטענה היא להדלפה של "ידיעה" או "ידיעה סודית", הנוגעת לביטחון המדינה, ההדלפה עלולה להיחשב עבירה של פשע חמור, תחת הכותרת "ריגול". במסגרת עבירה זו, מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך עומד בפני סיכון להרשעה בעבירה שעונשה המרבי הוא 15 שנים.

טענה נוספת שעלולה להוביל לעבירה פלילית בהדלפה מתוך חקירה סמויה היא "שיבוש מהלכי משפט". במקרה הזה נטען במח"ש כלפי החשוד שההדלפה פורסמה תוך כדי חקירה סמויה ולכן הייתה עלולה להביא לשיבוש החקירה. לשון החוק: "העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו - מאסר שלוש שנים".
האם עיתונאי שפרסם הדלפה עובר על החוק?
חריג מאוד שעיתונאים יעמדו לדין בנוגע להדלפות, אך כמובן גם על עיתונאים חלה חובה לפי החוק לשמור על ביטחון המדינה, והדבר נעשה ביום-יום באמצעות העברת הידיעות לאישור הצנזורה הצבאית. לאור חוק העונשין, לא צפויות סנקציות לגבי הדלפות שקיבלו את האישור המוקדם של הצנזורה: "הוראות אלו לא יחולו על ידיעה הנוגעת לביטחון המדינה או ליחסי חוץ שלה אלא אם כן אישר הגורם המוסמך, קודם למסירתה, כי מסירת הידיעה לא תפגע בביטחון המדינה או ביחסי חוץ שלה; לעניין זה, הגורם המוסמך הוא הצנזור הצבאי הראשי או בעל תפקיד אחר, כפי שתקבע הממשלה".
האם היו מקרים של עונש מאסר על הדלפה בישראל?
לרוב הדלפות לא הובילו להליך פלילי. זכורים שני מקרים בולטים של עובדי ציבור שהורשעו בפלילים בעקבות הדלפה של מידע רגיש. בשנת 2003 הדליפה הפרקליטה ליאורה גלט-ברקוביץ' מידע סודי לעיתונאי ברוך קרא לגבי חקירה חסויה באותה עת של ראש הממשלה אריאל שרון ב"פרשת סיריל קרן". בעקבות ההדלפה, גלט-ברקוביץ' הושעתה מעבודתה, הועמדה לדין פלילי והורשעה במסגרת עסקת טיעון בעבירה של "גילוי בהפרת חובה" ונדונה לשמונה חודשי מאסר על תנאי.
בשנת 2008, פרשת "העתקת המסמכים הסודיים", הוגש כתב אישום נגד ענת קם, לשעבר חיילת בתפקיד עוזרת בלשכת מפקד פיקוד מרכז שאגרה במחשב האישי שלה מאות מסמכים סודיים והעבירה אותם לעיתונאי "הארץ" אורי בלאו. בעקבות הפרשה, הורשעה קם במסגרת עסקת טיעון, בעבירות של ריגול חמור ומסירת ידיעה סודית ללא היתר ונגזרו עליה 3.5 שנות מאסר בפועל ושנה וחצי מאסר על תנאי.
מה ההבדל בין הדלפת איש השב"כ להדלפת פלדשטיין והנגד?
לפי הפרסומים, ההדלפה של איש השב"כ נגעה לחקירה בנושא 'חדירת גורמים כהניסטיים למשטרה', הדלפה שבמח"ש טוענים שהיה בה כדי לשבש הליכי חקירה. ההדלפה נגעה גם לפריטים מתוך תחקיר פנימי של השב״כ – אם כי אלו לא נגעו בהיבטים ביטחוניים. לעומת זאת, טענת השב"כ בפרשת פלדשטיין היא שההדלפה של המסמך המודיעיני הרגיש לידי יועץ ראש הממשלה ומשם לעיתון 'בילד', הביאה לפגיעה בביטחון המדינה על ידי חשיפת יכולות מודיעיניות שיש בידי ישראל ולפגיעה אפשרית ב"תשתית שלמה לחשיפה רציפה ומתמשכת של מידע".

החוק קובע עונשי מאסר כבדים יותר להדלפה של מידע רגיש שיש בו כדי לפגוע בביטחון המדינה, וכמובן אם מדובר היה בכוונה לפגוע בביטחון המדינה – כשידיעה ביחס למשמעות המעשה עשויה להיחשב ככוונה לעשותו. בסעיף "ריגול" לחוק העונשין נכתב: "מי שמסר ידיעה והתכוון לפגוע בביטחון המדינה, דינו מאסר 15 שנים, ומי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה והתכוון לפגוע בביטחון המדינה, דינו מאסר 10 שנים". ריגול חמור שכולל מסירת ידיעה סודית תוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה - עלול לגרור עונש מרבי של מאסר עולם.