הממשלה השיבה הבוקר (ראשון) לבג"ץ לקראת הדיון בעתירה נגד פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר, והזהירה כי השארתו בתפקיד עלולה להוות סכנה לביטחון המדינה. "אם תכפו את המשך כהונתו של רונן בר - כל יום או לילה נוספים במצב הזה עלולים לפגוע פגיעה בלתי הפיכה בביטחון המדינה ובשלום אזרחיה וחייליה". תשובת הממשלה לבג"ץ, שמגיעה יומיים לאחר שבר הגיש את תשובתו לבית המשפט, מבהירה כי "כהונתו של ראש השב"כ הופסקה בהחלטת ממשלה, מאחר ואין לממשלה אמון בו. בכך נסתם הגולל על המשך כהונתו ועליו לסיים את תפקידו".
בממשלה דרשו את דחיית העתירה על הסף, בהיעדר עילת התערבות בהכרעות ממשלה בסוגיות של מדיניות ביטחונית. כמו כן, דורשת הממשלה את דחיית העתירה על הסף, בהיעדר הגורם המתאים לעתור. "על אף שעניינן של עתירות אלה בהמשך כהונתו של ראש השב"כ, דווקא ראש השב"כ, הגורם המתאים להגשת העתירה, בחר שלא לעתור כנגד ההחלטה על הפסקת כהונתו. די בעובדה זו כדי להורות על דחיית העתירות על הסף".
עוד בנושא - סיקור N12
- היועמ"שית וראש השב"כ בר: "ההדחה שבוצעה פגומה מיסודה"
- סרטון ההאשמה של נתניהו ותגובת השב"כ: "משולל כל יסוד"
- פרשת קטארגייט: המסרים מהלשכה - והדילמה של נתניהו
בנוסף, דורשים בממשלה לדחות את העתירה משום שסמכות הממשלה הקבועה בחוק השב"כ מאפשרת לה לקבוע את קיצור כהונתו. "בבסיס קביעת סמכות זו, עומד הרציונל לפיו גופי הביטחון כפופים לממשלה הנבחרת ולכפיפות זו כמו גם לסמכות ההחלטה בדבר העומדים בראשם - אין סייג", נכתב בתשובת הממשלה. "לא יעלה על הדעת לכפות על ממשלה המשך כהונה של ראש שב"כ שלא נהנה מאמונה".
בתשובת הממשלה לבג"ץ מופיע כי קיים "היעדר אמון אישי ומקצועי בראש השב"כ", וכי "אובדן האמון המקצועי התגבש לאורך המלחמה, החל בכשל של ה-7 באוקטובר אך בייחוד בחודשים האחרונים, כאשר ראש הממשלה מוצא את תפיסתו הבטחונית והאסטרטגית של ראש השירות כשגויה מהיסוד וכשונה מזו שלאורה ראש הממשלה מאמין ששירות הבטחון חייב להתנהל".
בתשובת הממשלה נכתב כי "אובדן האמון האישי והיכולת לעבוד עם ראש השירות, מקורם באי-הבנת משמעות הכפיפות של השירות וראשו לדרג המדיני. כך, ראש השירות לא ניהל דיון עם הדרג המדיני במידע והכרעות חיוניות ומנגד, עוסק פומבי ראש השירות בסוגיות השמורות להכרעת הדרג המדיני ובכך אף גורר את השירות לעסוק פומבית בעניינים שבמחלוקת פוליטית חריפה ובפומבי".
בממשלה מסכמים כי "בנסיבות שנוצרו ונוכח משבר האמון בין הממשלה לראש השב"כ, אין שום אפשרות להמשך עבודה יעילה למען ביטחון המדינה עם גוף ביטחוני שבראשו עומד אדם אשר לא נהנה מאמון הגוף הממונה עליו". עוד ציינו כי "כפי שהתבטא בעבר גם ראש השב"כ, כשל הלילה שלפני ה-7 באוקטובר, עליו אין מחלוקת, איננו מותיר כל אפשרות לפיה יסיים ראש שירות הביטחון את כהונתו במועד הקצוב לכך. על כן, אין למעשה מחלוקת כי הפסקת כהונתו מחויבת המציאות. חוסר האמון שנוצר מונע כל אפשרות להמשיך ולקיים כהונה זו בהעדר אמון הממשלה ומחייב את הפסקתה לאלתר".
"כפיית המשך כהונתו של אדם בתפקיד בעל חשיבות עליונה בעיתות שלום, ועשרות מונים למעלה מכך בעת מלחמה, אינה מתקבלת על הדעת ואינה עולה בקנה אחד עם הסמכויות הנתונות לממשלה נבחרת במדינה דמוקרטית, אשר אמונה על בטחון המדינה ואזרחיה", הבהירו בתשובת הממשלה. "כל יום או לילה נוספים במצב זה עלולים לפגוע פגיעה בלתי הפיכה בביטחון המדינה ובשלום אזרחיה וחייליה".
התשובה של הממשלה לבג"ץ, מגיעה לאחר התשובה שהגישו בסוף השבוע היועמ"שית גלי בהרב-מיארה וגם ראש השב"כ בעצמו רונן בר, נגד הפיטורים. היועצת וראש השב"כ ביקרו את החלטת הממשלה - והזהירו מפני פגיעה בעצמאות הארגון. רונן בר האשים: "נתניהו דרש ממני לקבוע שהוא לא יכול להעיד במשפטו".
"החלטת הממשלה היא החלטה פגומה מיסודה, שאינה יכולה לעמוד", כתבה היועצת לבג"ץ. "להחלטה הזו השלכות החורגות בהרבה מעניינו של ראש השב"כ הנוכחי". היועמ"שית הבהירה: "ההחלטה לסיים את כהונת ראש השב״כ נגועה בניגוד עניינים אישי של ראש הממשלה בשל החקירות הפליליות של מקורביו ותוביל להפיכת התפקיד למשרת אמון". היא גם הזהירה: "ככל שההחלטה תיוותר על כנה, יהיו לכך השלכות שליליות דרמטיות ביחס לפעולתו המקצועית והממלכתית של שירות הביטחון הכללי, ותפקוד ראשי השירות - בהווה ובעבר".
גם תשובתו של ראש השב"כ שהודח, רונן בר, הוגשה לבג"ץ. בר טען כי פיטוריו יצאו לדרך אחרי שהוא סירב לקבוע שאין לקיים את עדות נתניהו במשפטו. רונן בר גם ביקש להעיד בדלתיים סגורות בפני בג"ץ על פרשת קטארגייט. לדברי בר, היחסים בינו לבין נתניהו הידרדרו גם על רקע פרשת המסמכים המסווגים. "החקירה בנושא הייתה לצנינים בעיני ראש הממשלה, והוא התבטא פומבית בגנות רשויות החקירה, תוך שכינה אותן 'מכונות צייד'".
בר ציין כי נוהלו עוד 17 חקירות בסוגיות דומות, אך רק ביחס לחקירה הזו הותקפו רשויות החקירה על ידי הדרג המדיני. בנוגע לחקירת פרשת קטארגייט אמר בר: "אל מול החקירה מתנהל מסע השחרה ודה-לגיטימציה. זה נועד להרתיע את גורמי החקירה ואכיפת החוק".