בית המשפט ביטל הבוקר (שלישי) את צו איסור הפרסום שהוטל על פרשה ביטחונית חמורה, שבמרכזה נעצר איש שב"כ בשירות מילואים - בחשד שעדכן במידע חסוי עיתונאים והשר שיקלי. בית המשפט ביטל את הדיון שהיה עתיד להתקיים בעוד כמה שעות והחליט לבטל את הצו כדי "למנוע המשך של הפצת מידע כוזב". מעצר איש השב"כ התבצע לפני 6 ימים - והוא עודנו מוחזק במעצר, שמו אסור בפרסום.
במרכז הפרשה, שנחקרת ע"י צוות חשיפה במח"ש והשב"כ, חשד להוצאת מידע ממערכות השב"כ והעברתו לגורמים לא מורשים. על פי החשד, איש השב"כ, בעל ותק של 25 שנה בארגון שנקרא לשירות מילואים לאחר 7 באוקטובר, ניצל את תפקידו הביטחוני וכן את הגישה שניתנה לו למערכות הארגון, ומסר משם מידע מסווג במספר הזדמנויות ל"גורמים בלתי מורשים".
לחשוד הוצא צו שאסר עליו לפגוש עורך דין. במח"ש מסרו כי זה נעשה "בשל חומרת העבירות המיוחסות לו", וכי הצו הזה הוסר. עוד נמסר הבוקר ממח"ש כי "במסגרת החקירה לא נגבו עדויות מעיתונאים".
עורכי הדין אורי קורב וסיון רוסו, באי כוחו של איש השב"כ, מסרו: "מרשנו העביר מידע בעל חשיבות ציבורית עצומה, במטרה להביאו לידיעת הציבור, תוך שהקפיד שלא להעביר מידע בטחוני. המידע שמרשנו העביר גם לא היה אמור לחסות תחת סודיות, במהותו, ואין מחלוקת כי מרשנו לא העביר מידע שיש בו כדי לסכן את הציבור".
עוד מסרו עורכי הדין כי איש השב"כ פנה לשר בממשלה ולשני עיתונאים "בשני עניינים שונים בעלי חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה". לדבריהם: "בעניין הליך הבדיקה/חקירה שביקשו ראשי המערכת בשב"כ לקיים בעניינם וסביבתם של גורמים מדיניים, מידע שהועבר לשר שיקלי ולעיתונאי עמית סגל".
לפי עורכי הדין החשוד כן העביר מידע מתוך תחקיר השב"כ המלא בעניין 7 באוקטובר שלא פורסם לציבור. "מידע שבניגוד לפראפרזה שפורסמה - והצביעה בעיקר על הדרג המדיני בנושאים מסוימים - והציג תמונה מורכבת יותר באשר להתנהלות ועמדת השב"כ ערב 7 באוקטובר מרשנו העביר מידע בעל חשיבות ציבורית עצומה זו לעיתונאית שירית אביטן, כשאין חולק שלא היה בו כדי לסכן את ביטחון המדינה", גרסת החשוד.
במח"ש פרסמו הודעה חריפה על הסיבות להסרת צו איסור הפרסום: "חרף קיומו של צו איסור פרסום על כלל פרטי הפרשה, לצערנו הופר הצו ברגל גסה כך שפרטים מתוך החקירה המצויה בעיצומה פורסמו בניגוד לדין. נוכח הפצת מידע חלקי ושגוי, הוחלט להסיר את איסור הפרסום במטרה לבלום את המשך הפצת המידע המוטעה".
הדיווח שעומד במרכז הפרשה
לשכת ראש הממשלה הודיעה בחודש שעבר כי במפגש עם ראש השב"כ בחודש יוני, העלה רונן בר טענה על כניסת גורמים כהניסטים למשטרה. "ראש הממשלה הנחה באופן חד-משמעי את ראש השב"כ להציג בפניו תימוכין לטענה הזו, להעלות זאת באופן ישיר ומיד בפני השר לביטחון לאומי, ובשום אופן לא לפעול מאחורי גבו של השר", נמסר מלשכת נתניהו.
לאחר הפרסום אודות הפגישה ב"מהדורה המרכזית", בלשכת רה"מ תקפו את בר: "הטענה כאילו רה"מ אישר לראש השב"כ רונן בר לאסוף ראיות נגד השר בן גביר היא עוד שקר שהתנפץ. המסמך שפורסם שמראה הנחיה מפורשת של ראש השב"כ לאסוף ראיות נגד הדרג המדיני מזכיר משטרים אפלים, חותר תחת יסודות הדמוקרטיה, ומטרתו להפיל ממשלת ימין".
בשב"כ טענו בתגובה לדברים: "תנועות כך וכהנא חי הוכרזו בשנת 1994 'התאחדויות בלתי מותרות', ומאז שנת 2016 הן מוגדרות "ארגוני טרור". פעילותם של ארגונים אלה נמשכה גם לאחר מכן, והשירות פעל לחשוף אותה ולסכלה, בהתאם לייעודו בחוק. בהמשך לכך, וככל שמתקבל מידע בנושא, השירות מטפל גם בחשש לחדירת גורמים אלו למוסדות השלטון, ובפרט למוסדות אכיפת החוק". מאוחר יותר פורסמה הבהרה נוספת מטעם השב"כ: "לא התקיימה חקירת שב"כ בעניין, כלפי המשטרה או דרג מדיני, ולא מתקיימת חקירת שב"כ כזו גם כעת".
"הפצת מידע כוזב"
טרם החלטת בית המשפט, הפרו אתמול חברי כנסת את צו איסור הפרסום. ח"כ טלי גוטליב ניצלה את חסינותה הפרלמנטרית והדליפה פרטים מתוך הפרשה. בציוץ ברשת X כתבה: "יש לנו בקשה לצו איסור פרסום גורף גם על עצם הגשת הבקשה, וכל זה כדי שרונן בר יסגור חשבון עם מי שהעז להדליף מסמך שהוא חתום עליו".
כמו כן, גם חבר הכנסת מהליכוד אביחי בוארון הפר את צו איסור הפרסום: "מצווה גוררת מצווה - כך נראית 'דמוקרטיה'. עד לאלו עומקים של שחיתות מוסרית ושלטונית הצמד הזה יוריד אותנו - רק אלוהים יודע".