כמה תעלה החלת הריבונות בשטחים - הסיפוח? מחר (שלישי) יוצג בכנס באוניברסיטת בר אילן מחקר חשד, שבחן את ההשלכות הכלכליות של סיפוח שטחי C וקבלת כ 150,000 פלסטינים לישראל - בזמן שבמערכת הפוליטית יש גורמים שקוראים למהלכים של סיפוח. על פי המחקר שנעשה ביוזמת שדולת ארץ ישראל בכנסת, התוספת הצפויה להוצאה הציבורית - כלומר, עלויות המהלך המדיני השנוי במחלוקת תהיה פחות מ-1.2% מתקציב המדינה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
המסקנה העיקרית של המחקר היא שהחלת הריבונות תוביל לתוספת של פחות משני מיליארד שקלים, גם תחת הנחות מחמירות. עורכי המחקר, בראשות הכלכלן אמציה סמקאי שמשמש כיו"ר עמותת 'בצדק' למדיניות יהודית, מציינים כי הוצאה ציבורית זו מתקזזת עם תוספת ההכנסה הלאומית הישירה ועם השפעות נוספות שלא חושבו במחקר זה.
"אם יכריעו קובעי המדיניות שמהלך כזה כדאי מבחינה מדינית וביטחונית, הרי שהוצאה נוספת של פחות משני מיליארד שקלים היא כזו שהמשק בהחלט יכול לעמוד בה", נכתב במחקר, "גם אם נתעלם לחלוטין מכלל ההשפעות החיוביות ברמת ההכנסה הלאומית".
במסמך שיוצג בכנס נכתב כי "האג'נדה של מזמיני העבודה ידועה ומוצגת בשקיפות, אך המחקר בוצע באובייקטיביות ומקצועיות ככל האפשר". לדברי החוקרים, הסיפוח יביא גם תועלת כלכלית שתתקזז עם חלק מהעלויות: "אנחנו מעריכים שההזדמנויות החדשות שייווצרו עקב החלת הריבונות הישראלית על שטחי תוספת כוח אדם בענפים עתירי עבודה והן בשל תוספת נדל"ן לבנייה ולחקלאות, יאפשרו ליזמים ישראלים להפיק רווחים שיקזזו את תוספת ההוצאה התקציבית נטו של המהלך".
איך הגיעו החוקרים לחישוב שנקבו במסמך? "ההוצאה התקציבית נטו היא ההוצאה התקציבית הצפויה בניכוי ההכנסה הצפויה ממסים. עבור אוכלוסייה של 150 אלף איש, הוצאה זו צפויה לעמוד על 1.94 מיליארד שקלים בשנה". הוצאות הבריאות הוערכו ב-576 מיליון, הוצאות חינוך נוספות במיליארד שקלים, הוצאות רווחה של 891 מיליון ועוד כ-1.2 מיליארד שקלים של "הוצאות נוספות" – כלומר ההוצאה השנתית מוערכת ב-3.746 מיליארד. לעומת זאת, ההכנסות הצפויות הם כ-1.2 מיליארד שקלים ממסים במישריון ועוד כ-600 מיליון במסים עקיפים.