אני מברך את נשיא העצרת הכללית ומאחל לו הצלחה בתפקידו. אני מברך בשם אש"ף והעם הפלסטיני לדרום סודאן, לממשלתה ולעמה על הצטרפותה כחברה מלאה באו"ם ומאחל לה שגשוג. אני מברך את מזכ"ל האו"ם באן קי מון על היבחרו לכהונה נוספת בתפקידו. הדבר משקף את הערכת אומות העולם לפועלו.
גבירותיי ורבותיי, הסוגיה הפלסטינית הייתה קשורה לאו"ם בשורה של החלטות לאורך השנים. אנחנו חותרים לתפקיד ברור יותר של או"ם למען השגת שלום בר קיימא שיבטיח את הזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני כפי שהוחלטו בהחלטות האו"ם ובעצרת הכללית.
לפני שנה, באולם הזה דיברו רבים מראשי המדינות והמשלחות על הקשיים להשגת שלום באזורנו. רבים תלו תקוות שיצלח המשא ומתן - שהחל בוושינגטון תחת השגחתו של הנשיא אובמה, מצרים וירדן. קיוו שהשיחות הללו יביאו בתוך שנה להסכם שלום. נכנסו לשיחות הללו בלב פתוח ובאוזן קשובה, בכוונות טהורות. היינו מוכנים בכל התיקים, המסמכים והניירות שלנו עם ההצעות שלנו - אך המו"מ התמוטט בתוך שבועות.
לא התייאשנו, לא הפסקנו לפעול אחר כך, המשכנו ליצור יוזמות. אין דלת שלא נקשנו עליה. אין צינור שלא עברנו בו, אין דרך שלא פנינו אליה, אין גורם בו לא נעזרנו - והכל למען חידוש המו"מ. פעלנו מול כל היוזמות שהוגשו עבורנו מצד המדינות. אבל, כל המאמצים התנצפו על סלע עמדותיה של מדינת ישראל, שתמיד ניפצה את התקוות. הממשלה הישראלית מסרבת לקבוע מקור סמכות לשיחות בהתאם לחוק הבינלאומי ולהחלטות האו"ם. ממשלת ישראל ממשיכה באופן נסער בבנייה של התנחלויות על אדמות מדינת פלסטין העתידית.
מפעל ההתנחלויות היא תמצית מדיניות הכיבוש הישראלית על אדמת העם הפלסטיני - עם הפעלת כוח, הפלייה גזעית, זו מדיניות הנוגדת את החוק ההומנטרי והחלטות האו"ם. היא האחראית לכשלון תהליך השלום ולהחמצת עשרות הזדמנויות שצצו בעקבות חתימת הסכם אוסלו ב-1993 בין אש"ף לישראל למען השגת שלום שיפתח היסטוריה חדשה באזור.
דוחות האו"ם ושל כמה מוסדות אזרחיים ישראליים נותנים תמונה מדהימה של היקף הפעילות ההתנחלותית הישראלית, שממשלת ישראל אינה מהססת לקיים על ידי כרסום האדמות הפלסטיניות ולהוצאת מכרזים לבנייה על השטחים הפלסטיניים, במיוחד בירושלים הערבית ובגדה המערבית. זה הופך ישובים שלנו למובלעות נצורות ושולל מעשרות אלפי משפחות פלסטיניות את מקור מחייתן.
ישראל מוציאה רשיונות בנייה למתנחלים לבנות בירושלים הכבושה, בעוד היא ממשיכה בהפקעת אדמות במזרח ירושלים ובגירוש משפחות מהעיר. זו מדיניות של טיהור גזעי, כדי להרחיק את הפלסטינים מאדמות אביהם. הם הוציאו החלטות על גירוש של צירים שנבחרו למועצה המחוקקת הפלסטינית אל מחוץ לירושלים. שלטונות הכיבוש מנהלים חפירות מתחת למקומות הקדושים, ופורסים מחסומים המונעים מאיתנו להתפלל במקומות הקדושים.
הכיבוש מנסה לשרטט את הגבולות כרצונו, ליצור עובדות מוגמרות - תוך שינוי העובדות בשטח. בכך הוא מונע אפשרות מציאותית להקמת מדינה פלסטינית בעתיד. שלטונות הכיבוש ממשיכים להטיל מצור על רצועת עזה, פוגעים ומבצעים התנקשויות בתקיפות אוויריות וארטילריה, ממשיכים במלחמה התוקפנית שנוהלה לפני שלוש שנים על רצועת עזה. ישראל פוגעת במסגדים ובבתים אזרחיים, מה שהשאיר אלפי הרוגים.
שלטונות הכיבוש ממשיכים לבצע פשיטות בתוך שטחי הרשות הפלסטינית ולבצע מעצרים בתוך הרשות הפלסטינית. בשנים האחרונות התגבר התפקיד של מליציות המתנחלים, שמקבלות גיבוי של צבא הכיבוש - בפגיעה בפלסטינים, בבתי הספר שלהם, במסגדיהם ובמטעיהם. היום נהרג אזרח פלסטיני. חרף הבקשות החוזרות והנשנות שלנו - ישראל מסרבת להפסיק בזאת.
מדיניות ההתנחלות הישראלית היא האחראית לכשלון החוזר של תהליך השלום. המדיניות הזאת תחריב את סיכויי מימוש רעיון שתי המדינות, שסביבו יש קונצנזוס בינלאומי. מדיניות ההתנחלות הישראלית מדגישה גם פגיעה מכוונת בתשתית של הרשות הפלסטינית ואפילו לחסל אותה לגמרי. כל פעם מציגים לנו תנאים חדשים שלא הוצגו בפנינו בעבר. תנאים שיגרמו להפיכת הסכסוך המתמשך באזור לסכסוך דתי.
ישראל נוקטת צעדים חד צדדים כדי לבסס את הכיבוש. היא הקימה ממשל אזרחי וצבאי בגדה המערבי בהחלטה חד צדדית. הממשלים הללו הם שקובעים את זכותו של הפלסטיני לשבת בביתו, לשתות את המים שלו, ולהתפלל במסגדים שלו.
גבירותיי ורבותיי, בשנת 1974 בא לאולם הזה המנהיג שלנו יאסר ערפאת. הוא הדגיש באזניכם את רצוננו בשלום וקרא לאו"ם להגשים את הזכויות החוקיות של העם הפלסטיני באומרו "אל תשמיטו את ענף הזית מידי". בשנת 1988 בא ערפאת לעצרת הכללית שהתכנסה בז'נווה והציג את תכנית השלום הפלסטינית. זה היה צעד מכאיב מבחינתנו, זה היה צעד קשה לכולנו, בעיקר לאלו כמוני שאולצו לעזוב את בתיהם בעריהם וכפריהם בלוקחנו עמנו מעט זיכרונות וחפצים ומעברנו למחנה הפליטים בנכבה ב-1948.
אף על פי כן אנחנו מאמינים בשלום, מפני שאנחנו רוצים לדבוק בחוקיות הבינלאומית. בגלל שהיה לנו אומץ לקבל תכנית קשה, החלטנו ללכת על צדק שניתן להשיג. על רקע העושק הנורא שקרה לעמנו, הסכמנו להקים מדינה פלסטינית רק על 22% מאדמת פלסטין ההיסטורית. זה היה צעד היסטורי וזכה להכרה עולמית - וכל זה למען הסדר היסטורי שיאפשר שלום בארץ השלום.
בשנים שלאחר מכן, במדריד, וושינגטון ולבסוף בהסכם אוסלו - אז החלפנו אגרות הכרה הדדית בין אש"ף לבין מדינת ישראל, המשכנו בסבלנות לשתף פעולה עם כל המאמצים להשיג הסדר קבע. אבל כל יוזמה וכל מחזור של משא ומתן וכל תנועה דיפלומטית תמיד התנפצו על סלע תכנית ההתפשטות של ההתנחלות הישראלית.
גבירותיי ורבותיי, אני מדגיש כאן בשם אש"ף, הנציג החוקי והיחיד של העם הפלסטיני - ואשר כך גם יישאר עד לסיום הסכסוך: ראשית, מטרת הפלסטינים היא להשיג את זכויותיהם הקבועות, להקים מדינה עתידית שבירתה ירושלים המזרחית, על כל שטחי הגדה המערבית ורצועת עזה שכבשה ישראל במלחמת 1967; בהתאם להחלטות הלגיטימיות הבינלאומית יש להגיע להסכם צודק ומוסכם על סוגיית הפליטים; השגת השלום המיוחל הזה מחייבת גם לשחרר את כל אסירי החירות ואת כל העצירים הפוליטיים מבתי הכלא הישראליים כולם.
שנית, אש"ף והעם הפלסטיני דבקים בגינוי האלימות וכל צורות הטרור - לרבות הטרור הממלכתי. אנחנו דבקים בכל ההסכמים בין אש"ף לישראל; שלישית, אנחנו דבקים באופציית המשא ומתן להסדר קבע על פי החלטות הלגיטימיות הבינלאומית. אנחנו מודיעים כי אנו מוכנים לשוב למשא ומתן על פי מקור סמכותי מוסכם הכולל את הפסקת הבנייה בהתנחלויות.
רביעית, עמנו ימשיך את ההתנגדות העממית השקטה שלו. המאבק הזה הולם את החוקיות הבינלאומית, ויש גם פעילי שלום המביעים סולידריות איתנו בישראל וברחבי העולם. זו דוגמא מרהיבה של כוחו של עם חסר נשק ואומץ לבו ותקוותיו לעמוד מול כדורים ושריוניות ומול רימוני גז וטרקטורים.
חמישית, כשאנו מביאים את תלונותינו הנה - זו הדגשה שאנו מעדיפים את הפתרון המדיני, הדיפלומטי. אנחנו לא נוקטים צעדים חד-צדדים. איננו מתכוונים לבודד את ישראל או לגזול ממנה את חוקיותה. אנחנו רוצים חוקיות לעניין שלנו. אנחנו רוצים להסיר את החוקיות מהכוח ומהאפרטהייד, ואנחנו יודעים שמדינות העולם עומדות לצדנו. אני אומר לכם בשם העם הפלסטיני ואש"ף - אנחנו מושיטים את ידנו לממשלת ישראל ולעם הישראלי כדי לעשות שלום ואומרים להם "הבה נבנה בקרוב עתיד לילדנו, שייהנו מחירות, ביטחון ושגשוג. הבה נבנה יחסים של שיתוף פעולה שוויוניים בין שתי מדינות שכנות - פלסטין וישראל, במקום מדיניות כיבוש וביטול האחר".
גבירותיי ורבותיי, אף על פי שמשתהה הקמת מדינתנו ומימוש זכויותינו, הרי שבשנים האחרונות התחלנו בניסוי כדי להוכיח את יכולתנו והרשות הפלסטינית מימשה את תכנית בניית מוסדות המדינה למרות המצב יוצא הדופן שלנו והקשיים שמערימה ישראל. עשינו סדנאות שהביאו לחיזוק מערכת המשפט, הכספים, החינוך והמנהל - והגענו לרמת ביצוע ויכולת גבוהה משהייתה לנו בעבר.
כל זאת, כדי להקטין את הצורך שלנו להישען על העזרה מבחוץ. אנחנו מודים למדינות שסייעו לנו, שממנו תכניות גדולות ומפעלים גדולים בתחום שיפור התשתיות בעיקר באזורים הכפריים. בסדנאות הללו התברר מהם תווי ההיכר של המדינה הפלסטינית העתידית: מדינה השומרת על הסדר, על בטחון אזרחיה, שיש בה שלטון חוק, שיש בה שוויון בין גברים לנשים, מדינה שיכולה לשמור על החירויות, מדינה שמעודדת את הארגונים האזרחיים, מדינה של שקיפות ומדינה בה מגישים דין וחשבון על מעשיה. מדינה דמוקרטית.
כשפגע הפיצול עם חמאס באחדות של העם הפלסטיני, בחרנו בדרך של דו-שיח, ולפני כמה חודשים השגנו פיוס לאומי עם חמאס. אנחנו מקווים להחיש את הצעדים בכיוון זה בקרוב. נפנה לעם בבחירות חדשות למועצה המחוקקת ולנשיאות בתוך שנה. המדינה שנקים תהיה דמוקרטית, של שלטון החוק, מדינה בה השלטון מתחלף על פי החלטת הקלפיות.
הדוחות של המדינות התורמות, של האו"ם, של הבנק הלאומי, של קרן המטבע הבינלאומית מדגישים את ההישגים שרשמנו. הדוחות מאשרים כי אנחנו היינו למופת בתחומים רבים. כך היה גם לפני ימים אחדים בפגישת המדינות התורמות כאן בניו-יורק, שהוציאו הערכה סופית והדוח שלהן מדבר על סיפור הצלחה בהכנה לקראת כינון מדינה פלסטינית עצמאית.
אינני סבור כי יש מישהו שיש לו שמץ של מצפון שיכול להתנגד לחברות מלאה שלנו באו"ם כמדינה עצמאית. אדוני יושב הראש, גבירותיי ורבותיי, אי אפשר לחסום יותר את אופק השלום באותם האמצעים שנוסו ונכשלו בשנים האחרונות. המשבר חריף ועמוק יותר - ואין להתעלם ממנו. המשבר מסוכן מדי שניתן יהיה לעקוף אותו או למנוע את הפיצוץ שנגזר ממנו.
אי אפשר לחזור לנהל יחסי שגרה כאילו הכל בסדר. אי אפשר לחזור למשא ומתן בלי בסיס מוסכם עם לוח זמנים מוגדר. אין טעם במשא ומתן כשצבא הכיבוש מעמיק את הכיבוש שלו במקום לסגת. אי אפשר שיש ניסיון לשנות את המפה הדמוגרפית.
רבותיי, אלו הם רגעי האמת. עמנו מצפה לשמוע מהעולם את התשובה: האם העולם ירשה לישראל להמשיך את הכיבוש האחרון שקיים בעולם? אנחנו העם האחרון שנמצא תחת כיבוש. האם נישאר כבושים לנצח? האם העולם ירשה לישראל להמשיך להיות מדינה העומדת מעל החוק, להמשיך להתנגד להחלטות האו"ם ושל בית הדין הבינלאומי בהאג? האם ניתן להרשות לישראל להמשיך כך?
הסכסוך אצלנו פשוט מאוד: או שיש מי שחושב שעמנו יכול לשאת בכל, או שיש מי שחושב שיש כאן מדינה שצריך להזדרז ולהקים אותה. אדוני היו"ר, גבירותיי ורבותיי, הגעתי אליכם מארץ הקודש, אדמת הנביאים, מן המקום שבו היו הנביא מוחמד וישו - כדי לומר לכם: אחרי 63 שנים אחרי הנכבה - מספיק, די, די, די! הגיע הזמן שהעם הפלסטיני ישיג את חירותו, שייפסק הסבל שלו, שייפסק הסבל של מליוני פליטים פלסטיניים, הגיע הזמן שישיגו את זכויותיהם.
יש מהם שהיו פליטים כמה וכמה פעמים במקומות שונים בעולם. עכשיו, כאשר באביב הערבי העמים הערביים מבקשים דמוקרטיה - הגיע "האביב הפלסטיני", רגע העצמאות. הגיע הזמן שבנינו יחיו חיים נורמליים. שיוכלו ללכת לישון בלי לחכות לגרוע ביותר למחרת. שהאמהות יהיו משוכנעות שבניהן ישובו מהמקומות אליהם הלכו ללא פגע. שהסטודנטים והתלמידים יוכלו ללכת לבתי הספר והאוניברסיטאות ללא מחסומים. שהחקלאים יוכלו לטפל בשדותיהם הטובים בלי חשש שהכיבוש יגזול את המים ויגנוב את האדמות. בלי להיות חשופים למתנחלים ולכלבים שלהם.
הגיע הזמן שאלפי האסירים שלנו ישתחררו מבתי הכלא וישובו למשפחותיהם ולילדיהם. עמי רוצה את זכויותיו. חיים נורמליים כשאר העמים. אני מאמין בדברי המשורר הגדול שלנו מחמוד דרוויש: אנחנו עומדים כאן, נשארים כאן לנצח, ויש לנו מטרה אחת - אחת - אחת: נהיה, נהיה, נהיה.
גבירותיי ורבותיי, אנחנו מעריכים את עמדת כל המדינות התומכות בנו ובזכויותינו והכירו במדינת פלסטין כשהכרזנו עצמאות ב-1988. אנחנו מודים למדינות שהעלו את דרג הייצוג הפלסטיני בשטחן. אני מברך את דברי מזכ"ל האו"ם, שאמר לפני מספר ימים דברי אמת, שהמדינה הפלסטינית הייתה צריכה לקום עוד לפני שנים.
אנחנו מעריכים את העמדות האלה ומכבדים אותן. זה מביא את עמנו להרגיש כי יש מי שמקשיב לנו ולא מתכחש לנכבה שעברנו. לכן אנחנו עדיין מאמינים שאולי יש סיכוי לצדק בעולם הזה, כי אובדן התקווה הוא האויב הגדול ביותר של השלום. הגיע הזמן שהעם הפלסטיני, אחרי עשרות שנים של גירוש, כיבוש וסבל נורא - שיחייה על אדמתו הלאומית, עצמאי וריבון, כמו יתר העמים.
אני רוצה להודיע לכם כי לפני הנאום הזה הגשתי כנשיא מדינת פלסטין וכיו"ר הוועד הפועל של אש"ף, למזכ"ל האו"ם באן קי מון את הבקשה להצטרפות פלסטין בגבולות ארבעה ביוני 1967, ובירתה ירושלים המזרחית כחברה מלאה באו"ם. זהו עותק מהבקשה.
אני מבקש ממזכ"ל האו"ם לפעול במהירות להציג את בקשתנו זאת במועצת הביטחון, ואני מבקש ממועצת הביטחון להצביע בעד חברות מלאה של מדינת פלסטין. אני קורא למדינות שטרם הכירו במדינת פלסטין - לעשות זאת. גבירותיי ורבותיי, התמיכה של העולם בבקשתנו משמעותה ניצחון הצדק, החירות והחוק - וייתן דחיפה עצומה לדרך השלום למען הצלחת המשא ומתן.
תמיכתם לכינונה של מדינה פלסטינית וקבלתה לאו"ם היא הסיוע הגדול ביותר שניתן להושיט למען השלום במזרח התיכון ובעולם כולו. באתי היום והבאתי את המסר של עם אמיץ: פלסטין מתעוררת מחדש. הבה והיו כל עמי העולם עם העם הפלסטיני לקראת פגישתו עם החירות והדמוקרטיה. שלא נצטרך לצפות זמן ממושך.
תודה רבה לכם.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ליברמן: "נאום אבו מאזן - הסתה"
עריקאת: "רוצה לשמוע את נתניהו אומר 1967"