בשבוע האחרון נשמעו טענות רבות במערכת הפוליטית על פגיעה בחופש הביטוי בישראל, בין היתר בשל הדחייה המשמעותית בפעילות תאגיד השידור הישראלי. הבוקר (ראשון) התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו למהלך שרקח עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ואמר כי "ככל שההתנגדות לפתיחת שוק התקשורת לתחרות גדולה יותר, כך אני מבין שאני עושה את הדבר הנכון".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
"אני שומע לאחרונה הרבה מלל על הניסיונות שלי, כביכול, להשתלט על שוק התקשורת. ההיפך הוא הנכון", הוסיף נתניהו. על השידור הציבורי אמר: "אם הייתי רוצה להחשיך את המסך של השידור הציבורי, הייתי נותן לתאגיד החדש לעלות לשידור כשהוא לא מוכן. התאגיד היה נכשל והמסך של ערוץ 1 היה מוחשך או מקרטע, ולכן דרושה הארכת זמן כדי לאפשר לתאגיד החדש להתארגן כראוי ולעלות לשידור כשהוא מוכן. בזמן ההארכה, השידור הציבורי הקיים, ערוץ 1, ימשיך את שידוריו ולא תהיה החשכת המסך".
ראש הממשלה ציין כי המהלך הוא חלק מרפורמה בערוצי הטלוויזיה המסחריים: "הגיע הזמן שייכנסו עוד ערוצי טלוויזיה וחדשות שיוכלו להתחרות עם הערוצים הקיימים. בישראל ישנה ריכוזיות בשידורי הטלוויזיה שכמעט ואינה קיימת בעולם החופשי. בדקתי, מדינות בגודל שלנו וקטנות מאיתנו - בדנמרק שישה ערוצי טלוויזיה; בבלגיה חמישה ערוצי טלוויזיה; בפינלנד שמונה ערוצי טלוויזיה. הציבור הישראלי משווע, הוא משווע והוא זכאי לקבל חופש בחירה גם בטלוויזיה, ולטובת זה אני פועל".
"לא ירתיעו אותי בביקורת והכפשות"
"כמו שפעם היו רק שתי חברות סלולר, שתי חברות אוטובוסים, שתי חברות תעופה, והיום יש יותר - כי פתחנו את השווקים לתחרות - כך יהיה גם בשוק התקשורת", הדגיש. "כל משקיע שירצה, מימין ומשמאל, מלמעלה ולמטה, מהצד, מהמרכז - כל אחד יוכל להשקיע בערוצים הללו. הציבור הישראלי הוא זה שיבחר במה לצפות - ולא יבחרו בשבילו. הסיבה שאני מחזיק בתיק התקשורת היא כדי לפתוח את השוק הזה לתחרות, כמו שפתחתי לתחרות שווקים אחרים רבים בכלכלת ישראל".
"אני רוצה להבהיר עוד דבר: אותי לא יקנו ולא ירתיעו, לא בביקורת, לא בהכפשות וגם לא בזמן מסך מלטף, שכידוע לכם אני מקבל בלי סוף", סיכם. אתמול פורסם בתכנית "פגוש את העיתונות" סקר מיוחד שערכו ד"ר מינה צמח ומנו גבע ממכון מדגם, בו נשאל מדגם מייצג בציבור על פרשת התאגיד ורשות השידור.
22.5% מהנשאלים סבורים שהצעד של נתניהו נובע מדאגה לשידור הציבורי, אבל לא פחות מ-56.1% סבורים שמדובר בניסיון להגביל את השידור הציבורי העצמאי.
58.8% מהנשאלים סבורים שדחייה של שנה וחצי בפתיחת השידור הציבורי העצמאי פוגעת בחופש הביטוי, לעומת 30% שסבורים כי הדחייה אינה פוגעת בחופש הביטוי, ו-11.2% שאינם יודעים.
האם בשנה האחרונה חלה ירידה בחופש הביטוי של עיתונאים ונושאי משרות ציבוריות בישראל? בשאלה הזו היו הנשאלים חלוקים. 33.4% סברו שדווקא חלה עלייה בחופש הביטוי בשנה האחרונה, לעומת 25.9% שאמרו כי חלה ירידה ו-34.2% שטענו כי לא חל שינוי.
לסיכום התבקשו הנשאלים להשיב - האם מידת חופש הביטוי במדינת ישראל היא המידה המתאימה? 44.8% סברו שכן, לעומת 25.5% שאמרו כי מידת חופש הביטוי בישראל פחותה מן הרצוי, ו-22.6% שסברו שמידת חופש הביטוי בישראל גבוהה מן הרצוי.
