חוק "נאמנות בתרבות" של השרה רגב דוהר קדימה: ועדת החינוך והתרבות החלה היום (שלישי) לדון בחוק ולהכין אותו לקריאה שנייה ושלישית, לאחר שאושר אמש בקריאה ראשונה במליאה. דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, התייצבה בדיון, תקפה בחריפות את החוק והזהירה מהשלכותיו: "התיקון המוצע מעורר קשיים של ממש. החוק מקנה סמכויות גורפות עד כדי שלילת תקציבים, תוך כדי יצירת אפקט מצנן וצנזורה עצמית". ישיבה נוספת נקבעה ליום חמישי בבוקר.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
זילבר הבהירה שהיא מייצגת בדיון את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ואמרה: "תרבות היא דמיון חופשי ויופי וגיוון וריבוי קולות ואומץ והתרסה וכנות וריגוש וביטוי שאיננו מתחנף ואיננו מתאים את עצמו למד פטריוטיות מזויף או למבחני התאמה שלטוניים".
"בין שני החדרים מפרידה קומה: כמו שאמר המשורר, דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד", הוסיפה זילבר. "כמו בפאזל תצרף את החלקים והתמונה הגדולה נפרסת מול עינינו ומקבלת משמעות מובהקת. אנחנו משתנים, והארץ שינתה את פניה".
היועץ המשפטי לכנסת: "אומן ויוצר במדינה דמוקרטית אמור להיות נאמן לעצמו וליצירותיו"
"הימים אינם פשוטים והם מביאים איתם לא רק חוקים חדשים, אלא גם מילים חדשות: משילות, נאמנות, התגברות", הסבירה וכינתה את הדיון "שיח לעומתי פוצע, מצלק את הרקמה החברתית המשותפת, מסמן ומתייג - מי לנו מי לצרינו, ואם יש מי שנאמן אז יש מי שבוגד, גיס חמישי. הבו לנו יועמ"שים צייתנים, אמנים מסורסים, תקשורת מרוסנת, עם ממושמע, מחונך שחשיבתו אחידה".
זילבר סיכמה ואמרה: "הנאמנות בתרבות היא אוקסימורון כמו 'שתיקה רועמת'. מגילת העצמאות קוראת 'להיות עם חופשי בארצנו' בכלל, ובעיקר בתרבות - זוהי התורה כולה. עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא שהחוק מעורר קשיים של ממש".
היועץ המשפטי של הכנסת איל ינון אמר בדיון: "יותר מתאים לדבר על נאמנות המדינה לתרבות ולא נאמנות התרבות למדינה". ינון הוסיף: "טמונים בחוק קשיים חוקתיים ניכרים אשר להערכתי ספק אם ביכולתם לצלוח את מבחני הביקורת החוקתית". לדבריו, "המושג נאמנות בתרבות הוא לא רק בעייתי או מעורר אי נוחות. במדינה דמוקרטית הוא בגדר אוקסימורון. אומן ויוצר במדינה דמוקרטית אמור להיות נאמן לעצמו וליצירותיו. שיקולים של נאמנות למדינה אינם אמורים להדריך אותו".
עוד הדגיש ינון כי "במדינת ישראל התרבות והאומנות מבוססות בעיקרן על תמיכה תקציבית של הממשלה והרשויות המקומיות. לכן במציאות הישראלית החלטה להפסיק לחלוטין או באופן חלקי את התמיכה במוסד תרבות משמעה היא לגזור עליו כליה".
יו"ר הוועדה ח"כ יעקב מרגי פתח את הישיבה ואמר: "הדיון יהיה מכובד וענייני. אני מגיע להליך החקיקה בידיים נקיות ויחד אתכם נלמד את התיקון המבוקש. אם הוא לא טוב, נבקש שיתוקן אותו. אני מקווה שנביא למדינת ישראל חוק הגון וראוי".
מליאת הכנסת אישרה אמש (שני) בקריאה ראשונה את חוק "נאמנות בתרבות" שקידמה השרה מירי רגב: "אין כאן סתימת פיות, זה תמרור 'עצור הסתה לפניך' על חשבון הקופה הציבורית". 55 חברי כנסת תמכו בהצעת החוק בתום דיון סוער במליאה, 44 התנגדו.
ההצעה הועברה להצבעה בכנסת לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את החוק לפני כשבועיים, שקובע שמשרד התרבות יוכל לשלול תקציבים ממוסדות שיחתרו תחת המדינה ולא יביעו נאמנות לה. הצעת החוק קיבלה רוח גבית לאחר שמשרד האוצר הביע תמיכה בקידומו.
מתי יישללו תקציבים?
מדובר בהצעת החוק שרגב מנסה לקדם כבר כמעט שנתיים ללא הצלחה. לפי ההצעה, בסמכות השר הממונה על הנושא - כלומר רגב עצמה - לשלול תמיכה מגופים שיבצעו את אחד מחמשת המעשים האסורים שנקבעו.
חמשת המעשים הם: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות, לאלימות ולטרור; תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל; ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל; מעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה.
בנוסח החוק צוין ששר האוצר רשאי לשלול את התמיכה לאחר שערך שימוע לגוף המדובר, ובתנאי שהיועץ המשפטי במשרד האוצר אישר את הצעד. אישור המהלך מחייב התייעצות עם צוות מקצועי שימנה השר, שבו יהיו חברים נציג ממשרד המשפטים, נציג ממשרד האוצר ונציג המשרד הרלוונטי שמעוניין לשלול את התמיכה. "הצעת החוק באה לעגן בחוק מיוחד את המצבים בהם תישלל תמיכה מגוף בתחום התרבות", נכתב בדברי ההסבר לחוק.
עוד נכתב בהצעה כי אם הפעילות האסורה מהווה יותר ממחצית הפעילות של הגוף הרלוונטי שזכאי לתמיכה ממשלתית, הרי ששר האוצר רשאי לשלול ממנו תקציבים. בעבר החוק נתקל בקשיים משפטיים ועדיין לא ברור מה תהיה חוות הדעת המקצועית של היועץ המשפטי לממשלה.