"זה נורא שפיגוע כזה קורה בלב העיר, זה כואב ומזעזע": יממה לאחר פיגוע הירי הקטלני שהכה בלבה של העיר תל אביב וגדע את חייהם של אלון בקל ושימי רוימי זכרם לברכה, העיר ללא הפסקה ממשיכה בשגרת היום - אבל גם מתאבלת וכואבת.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
עשרות תושבים הגיעו היום (שבת) לזירת האירוע ברחוב דיזינגוף על מנת לראות היכן בדיוק אירע אותו פיגוע רצחני, הדליקו נרות נשמה בכניסה לבר בו נרצחו השניים - ועצרו לכמה רגעים, על מנת להזדהות עם כאבן של המשפחות.
"שמענו מה קרה כמו כולם ובאנו להדליק נר לזכר ההרוגים", סיפרו רפי ואוריין, שהגיעו למקום. "כל פיגוע טרור שקורה הוא נורא ועצוב, אבל יש משהו מטלטל בכך שזה קורה כאן בלב העיר".
"לא הכרנו את שימי או אלון, אבל שמענו שאלון למד במכללה למנהל, שם גם אנחנו למדנו והרגשנו שזה קרוב אלינו יותר מפיגועים אחרים עליהם שמענו בתקופה האחרונה", הם סיפרו. "הרגשנו צורך לבוא להביע הזדהות וצער עם המשפחות".
"יש משהו עוצמתי להגיע למקום בו האירוע קרה ולהדליק נר", סיפרה אוריין, "אני לא מדליקה אש בשבת והרגשתי צורך לעשות זאת היום לזכרם של השניים שנרצחו פה. זה נורא".
"הכדור פגע לאלון בלב הזהב שלו, לב שהתפוצץ"
בכרמיאל ובאופקים, שם מתגוררות משפחות שני הנרצחים בפיגוע, מתקשים קרוביהם של אלון ושימי לקבל את הבשורה המרה שניחתה עליהם בצהרי יום שישי. אביו של אלון בקל, דוד, סיפר על בנו, שהתעקש להישאר ולעבוד בבר בו גם סיים את חייו: "זה היה בר חדש יחסית, ואלון סיפר לי כל הזמן שהתקשרו אליו ורצו שיעבור לעבוד בברים אחרים. הוא היה כזה דומיננטי שכולם רצו שיבוא לעבוד אצלם".
"אם הייתי אלון ועומד פה בפניכם עכשיו, הייתם אומרים 'וואו, איזה בחור עם עיניים גדולות שמושך את כולם אליו ולוקח את כולם אליו'. כל אבא או אמא אומרים כמה הבן שלהם היה הכי טוב, אבל אצלו זה היה בולט במיוחד", הוסיף בכאב. "הוא אפילו תרם בכל שנה לבית כנסת כדי שיברכו את האחים שלו".
"הכדור פגע בלב הזהב של אלון, הלב הזה התפוצץ", סיפר האב. "הסבב הזה של הטרור נמשך שלושה וחצי חודשים, תמיד אמרתי 'רק שלא אראה אף אחד מאיתנו בכותרות העיתונים'".
דוד בקל שמע על הפיגוע הנורא מחבריו של אלון: "קראתי באינטרנט שהיה פיגוע בתל אביב עם שני הרוגים. אחרי כמה דקות קיבלתי טלפון ואמרו לי שאלון נפגע מירי אבל הוא בסדר. רצנו לבית החולים וראיתי את הילד יורד מהאלונקה. ראשו היה שמוט והרגל שמוטה. איבדתי את ההכרה ואמרתי 'אין לי ילד, אלה רגעיו האחרונים'".