ייחקר בפרשת 3000?|צילום: לע"מ, חדשות

פרשת הצוללות ותעשיית הפלדה: בקשתו השנייה של ראש הממשלה נתניהו לוועדת ההיתרים לקבל אישור למימון הוצאותיו המשפטיות עלולות לסבך את ראש הממשלה בתיק 3000. מהדיווחים האחרונים עולות שתי שאלות עיקריות: האם נתניהו ניהל ביודעין קשר עם חברה שסחרה עם יצרנית הצוללות הגרמנית טיסנקרופ, והאם עבר על החוק שלא ניהל את הכספים בנאמנות עיוורת? זה מה שידוע לנו עד כה.

 כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות

בקשת המימון אילצה את חברי הוועדה לחשוף את הקשרים העסקיים של ראש הממשלה עם בן דודו נתן מיליקובסקי. מהלכיו העסקיים של נתניהו ובן הדוד שפורטו על ידי הוועדה, מצביעים על קשר עסקי לכאורה בין ראש הממשלה לחברה שסחרה עם תאגיד טיסנקרופ - יצרנית הצוללות.

בשנת 2007 נכנס נתניהו, אז ח"כ באופוזיציה, לעסקיו של בן דודו בשני מפעלים (SeaDrift Coke ו-CG Electrodes) שמספקים חומרי גלם לתעשיית הפלדה. שנה לאחר מכן, פתחו החברות בתהליך מיזוג עם חברת גרפטק, תאגיד בינלאומי שבין ארבעת לקוחותיו העיקריים מצויה טיסנקרופ.

הצוללות המצריות החדשות מגיעות לנמל במצריים (צילום: חדשות)
צוללות מגיעות למצרים|צילום: חדשות



שנתיים מאוחר יותר, בנובמבר 2010, מכר נתניהו את מניותיו בחברות לבן דודו בסכום של 16 מיליון שקלים - יום לפני השלמת המיזוג הסופי. מתחילת תהליך המיזוג ועד נובמבר 2010, נתניהו הוא מעין שותף בתאגיד שמספק פלדה לטיסנקרופ. בשלב זה, ככל שיצרנית הצוללות מקבלות יותר עסקאות - כך היא גם צורכת יותר פלדה.

הקשרים הללו מעלים את השאלות הבאות: האם נתניהו היה שותף פעיל וידע על השלכות המיזוג והאם ידע שככל שטיסנקרופ תקבל יותר הזמנות כך הוא, כמי ששותף בחברה שמספקת פלדה, ירוויח יותר כסף.

"נתניהו אישר למכור צוללות למצרים", עמוס|צילום: חדשות 2

במסגרת חקירת פרשת הצוללות העיד עמוס גלעד, מי שהיה ראש האגף מדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, כי נתניהו בעצמו אישר לטיסנקרופ למכור צוללות למצרים, כך דווח בחדשות 13. האישור לעסקה נעשה בניגוד לעמדת מערכת הביטחון. מכירת צוללות נוספות מצריכה כאמור אספקת פלדה נוספת, שנעשית על ידי חברת גרפטק, בשותפות נתן מיליקובסקי, בן דודו של נתניהו. בשלב זה נתניהו כבר לא שותף בחברה, אך מיליקובסקי בן דודו עדיין החזיק במניות החברה, ומכאן שגם כל עסקה אמורה לשלשל לכיסו כסף רב.

שאלת ניגוד העניינים של נתניהו

במסגרת הסדר ניגוד עניינים בשירות המדינה, נאסר על שרי הממשלה והעומד בראשה לסחור במניות - אלא אם הכספים מועברים לנאמנות עיוורת דרך חברה לניהול השקעות. כלומר, שלנבחרי ציבור אסור להשקיע בחברות ספציפיות באופן ישיר ומכוון שכן לא הם מנהלים את השקעותיהם.

מתגובתו של ראש הממשלה אנחנו למדים כי הוא לא העביר את כספו לנאמנות עיוורת כאשר מונה בשנת 2009 לראש הממשלה. באותה שנה הוא פנה לוועדת ההיתרים בבקשה לקבל הלוואה על מנת לשלם את המס על הרווחים שלו מעסקי הפלדה.

מי ירכיב את הממשלה הבאה? (צילום: צילום - קובי גדעון, לע
האם פעל בניגוד עניינים?|צילום: צילום - קובי גדעון, לע"מ‎, חדשות



בתחילת השבוע פורסם במהדורה המרכזית כי גם חוקרי המשטרה וגם בפרקליטות ידעו על האחזקות של נתניהו בעסקי הפלדה, עוד לפני שנפתחה חקירת פרשת הצוללות. גורם בכיר במערכת אכיפת החוק אמר לחדשות כי "ידענו הכל", אך הוא הוסיף כי הקשרים הללו לא נחקרו בזמן אמת, כשתיק 3000 הלך והעמיק. כעת, כשהדברים נחשפו בהודעה שהוציאה ועדת ההיתרים לפני שלושה שבועות, הפרקליטות הודיעה שהיא "לומדת את הנושא". נושא שכאמור היה מוכר לה - ועוד בזמן אמת.

ממפלגת הליכוד נמסר בתגובה: "ראש הממשלה היה משקיע לא פעיל בחברה, חלקו בה היה מזערי והוא לא היה מעורב בעסקיה או בניהולה בשום דרך. ראש הממשלה מכר את מניותיו ב-2010 ולא ידע על קשר בין החברה לכל חברה אחרת".