פרשת "חברה א'" והדוח החמור: דוח מיוחד שפרסם היום (רביעי) מבקר המדינה חושף את המהלכים העסקיים בין צמרת המשטרה - ובראשה המפכ"ל דאז רוני אלשיך - לבין חברת ההיי-טק "המימד החמישי", שעמד בראשה הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ. המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, מותח ביקורת נוקבת על ההסכם - עסקה בתחום הבינה המלאכותית בשווי של כ-50 מיליון שקלים - ועל סימני השאלה שעולים ממנו.
לקריאת הפרק המלא בדוח המבקר על התקשרויות המשטרה - לחצו כאן
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
בדוח קובע המבקר כי המפכ"ל אלשיך השתתף בפגישה עם בכירי החברה ובהם גנץ - עוד לפני ההתקשרות העסקית: לפי המבקר, קיים "טעם לפגם" בקיום הפגישה בהשתתפות בכירי המשטרה - ובהם אלשיך, ושהעסקה כולה נגועה ב"אי שוויון" - העדפת החברה של גנץ ללא מכרז וללא בדיקה עם חברות טכנולוגיה אחרות. כמו כן המשטרה הרשתה לחברה של גנץ להשתמש בתשתית טכנולוגית של המשטרה (תשתית ה-IP של המשטרה שמהווה "קניין רוחני") - מתוך רצון ל"הנחה גדולה" - וחשפה אותה למידע חשוב.
הפרשה החלה ב-2016, כאשר חברת "המימד החמישי" (שמכונה בדוח המבקר "חברה א'") הציעה למשטרה לרכוש מערכת טכנולוגית מתקדמת שפותחה בחברה. לאחר הפנייה, המפכ"ל אלשיך הורה לראש מנהל טכנולוגיות במשטרה "לבצע בדיקה מעמיקה בדבר יכולות המערכת ומידת התאמתה לצורכי המשטרה". החברה של גנץ, שנסגרה לאחרונה, היא זו שביצעה את הבחינה עבור המשטרה - ללא תמורה וללא אישור של ועדת המכרזים.
משרד המבקר בחן פרוטוקול דיון בראשות אלשיך, שעסק ב"התקשרות עם חברה א' לבדיקת התאמת המערכת לצורכי המשטרה". לאחר שהתעמק בתוכן הפגישה, כתב שפירא בדוח: "משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי יש טעם לפגם בהשתתפות הנציגים הבכירים של חברה א' בדיון האמור. מדובר בחברה שהיא בעלת עניין, ועל פי מהלך הדיון, הייתה הסתברות לכך שהמשטרה תידרש לנהל משא ומתן לקראת התקשרות עם החברה. במצב דברים זה, לא היה מקום לכך שבמסגרת הדיון המקצועי שבו נוכחים נציגים בכירים של החברה ידונו גורמים בכירים במשטרה במסלול ההתקשרות עם החברה".
המפכ"ל הנחה: "פטור מבצעי" ממכרז לעסקה עם גנץ
באוגוסט 2016 הוחלפו טיוטות חוזה בין המשטרה לחברה, שכללו פיילוט - בחינת יכולות רחבות יותר של המערכת. ההסכם קבע כי "אם הפיילוט יבוצע בהצלחה לפי מדדים שייקבעו, המשטרה תתחייב לבצע את שלב ב', שהוא רכש המערכת המלאה במאפייניה הנוכחיים, ובכלל זה שירותי הדרכה וייעוץ בשווי כולל של כ-50 מיליון ש"ח". לשלב זה קרא המבקר "מגה-פרויקט" וציין כי סכום ההתקשרות לא כולל את עלות רכישת החומרה הנדרשת להפעלת המערכת, רכישת פיתוחים עתידיים שהמשטרה תבקש או את עלות תחזוקת המערכת.
במקביל להחלפת הטיוטות, תוקצבו 50 מיליון שקלים למימון ההתקשרות בשנים 2018-2017. ראש מנהל טכנולוגיות במשטרה הבהיר לאלשיך כי אין למפכ"ל סמוך להתחייב מראש על העסקה בעלות של 50 מיליון שקלים - אלא רק לאשר תקציב לפיילוט בהיקף של 5 מיליון שקלים. יומיים לאחר מכן, ב-30 באוגוסט 2016, התקיימה פגישה בראשות המפכ"ל ובכירים במשטרה - יחד עם יו"ר הדירקטוריון של "המימד החמישי", רא"ל במיל' בני גנץ, ומנכ"ל החברה דורון כהן.
"על פי הפרוטוקול, משתתפי הדיון הביעו את עמדתם בנושאים מהותיים, ובין היתר התייחסו לצורת ההתקשרות (פטור או מכרז), לתקנת הפטור (פטור ספק יחיד או פטור מבצעי) ולשילוב המערכת הטכנולוגית בעתיד במשטרה. בסיכום הדיון הנחה המפכ"ל, בין היתר כי תבוצע התקשרות בפטור ממכרז, מסוג פטור מבצעי. במהלך הדיון הועלו התייחסויות של המשתתפים בנוגע להתקשרות עם החברה", ציין המבקר - והעיר למשטרה כי לא היה מקום לדון בנושא ההתקשרות עם גנץ ודורון כהן.
חברת המימד החמישי מסרה למבקר, זמן קצר לפני סגירתה, כי "לפי בירור שהתקיים עם נציגי החברה שנכחו בדיון זה, דיון זה עסק בהצגה כללית של החברה, המערכת והפתרון הייחודי שפותח על ידי החברה. בישיבה זו דובר על פוטנציאל שיתוף הפעולה בין המשטרה לחברה, ועל אפיקי פעולה אפשריים, ולא נדונו פרטי התקשרות עסקיים, ובוודאי שלא סוכם בה כל הסדר מסחרי. ככל שנושאים אלו נדונו בישיבה הרי שדיון זה התקיים לאחר שנציגי החברה יצאו מהדיון". המשטרה מסרה בתשובתה כי "נציגי החברה השתתפו בחלק מן הדיון, במסגרתו הוצגו תוצרי בחינת היכולת הראשונית, אך הדיון באשר להיבטי הרכש נערך שלא בנוכחות נציגי החברה ולאחר עזיבתם את החדר". עם זאת, משרד מבקר המדינה העיר כי על פי פרוטוקול הדיון, נציגי החברה נכחו במהלך סבב ההתייחסויות של גורמי המטה במשטרה, שכלל גם התייחסות למסלול ההתקשרות עם החברה.
ומה קרה בעקבות הפגישה?
לפי הדוח, כחודשיים לאחר אותה פגישה בין אלשיך וגנץ ועדת המכרזים אישרה את הפיילוט ב-4 מיליון שקלים ב"פטור מבצעי". הנימוק: "מדובר ברכש ציוד מבצעי עבור המשטרה, אשר עריכת מכרז לגביו, עלולה לפגוע בדרכי פעולה או שיטות עבודה של משטרת ישראל או לפגוע באופן אחר בפעילות מבצעית של המשטרה". הוועדה המשרדית במשטרה אישרה את ההחלטה והפיילוט בוצע ב-2017: לצורך ביצוע הפיילוט רכשה המשטרה חומרה בסך 1.5 מיליון שקלים.
מידע חשוב ורגיש - תמורת הנחת ענק
סימן שאלה נוסף לגבי העסקה נוגע לסוגיית הקניין הרוחני: לפי המבקר, במשטרה החליטו למסור לחברה של גנץ "קניין רוחני, בתחום הטכנולוגי המסוים, על מנת שתשתמש בו לצורך פיתוח המערכת של חברה א'" - למרות שמדובר בקניין רוחני בבעלות המדינה. שפירא ציין כי ההחלטה הייתה עקרונית בלבד - ו"לא השתכללה לכדי החלטה סופית". שפירא ציין בדוח כי בתמורה למסירת הקניין הרוחני - תחום ה-IP של המשטרה - הייתה אמורה לקבל "הנחה חד-פעמית בהתקשרות לביצוע המגה-פרויקט, אם יתבצע". חמור מכך, המבקר מציין שחשב המשטרה לא העריך את ערכו של הקניין הרוחני של המשטרה שאמור היה להימסר לחברת "המימד החמישי" - ולא בוצעה פנייה בנושא לחשב הכללי, למרות ההוראות המחייבות.
"בתהליכים לקראת רכש המערכת הטכנולוגית בהיקף כספי הנאמד בכ-50 מיליון ש"ח, המשטרה בחרה שלא להיוועץ בוועדת הפטור באוצר, בחשב הכללי, בגורמי מינהל הרכש במשרד האוצר ובמשרד לבט"פ ולא לשתף גורמים אלה בתהליך ההיערכות לרכש - עד לשלבים מאוחרים בתהליך זה", ציין המבקר. "בחירת המשטרה לפעול כך לא תרמה לקידום יעיל ותכליתי של מתן מענה לצורך הטכנולוגי של המשטרה".
מהפרוטוקולים עולה כי אלשיך אמר בספטמבר 2017, בהתייחסות לנושא הקניין הרוחני: "לכאורה הפכנו לשדה הניסויים של החברה והלמידה שלה, הן בהקשרים של תכנים ואפילו בהקשר הכולל של טכנולוגיה מסוימת" (ההדגשה במקור). המבקר ציין כי משמעות הדברים היא שחברת המימד החמישי מפתחת את המוצר הבסיסי שלה באמצעות התנסויות ולמידה במשטרה - ולא מתאימה את המוצר שלה לצרכי המשטרה. אלשיך התלבט אם להיכנס לדיונים מול החברה על נושא ה-IP - דבר שהיה עלול לעכב את הפרויקט - או "מתן אישור עקרוני לחברה 'להשתמש ב-IP של משטרת ישראל, תמורת הנחה גדולה ביישום".
לסיכום החליט המפכ"ל, כך לפי הדוח, "שהחלופה השניה ישימה יותר ויש להגיע להבנה של הפתיחות שלנו (לשימוש בקניין הרוחני של המשטרה) מול הנחה". אחד הבכירים במשטרה אף אמר כי "פרויקט של החברה עם משטרת ישראל, ללא ספק תביא החברה ללקוח הבא (כלומר, לקוח משטרתי אחר בעולם), עם פתרון מערכתי שכולל את הכלים שלה, לצד תורת לחימה אליו תיחשף מצד משטרת ישראל". המשטרה הסבירה בתשובתה כי "גם במכרזים פומביים טכנולוגיים, פעמים רבות מפורטת תפיסת ההפעלה המשטרתית, על מנת שהמציעים יבינו את המסגרת שבתוכה עליהם להשתלב, את הציפיות ואת המגבלות הרלוונטיות". מבקר המדינה העיר למשטרה כי לפי דבריו של הבכיר - ראש מרו"ם במשטרה - כבר בשלב הפיילוט היא מסרה לחברה א' מידע בעל ערך קנייני.
"לפני גיבושה של החלטה שעלול להיות בה ויתור על הקניין הרוחני של המדינה, על המשטרה מוטלת אחריות ציבורית ואף חובה להיוועץ בחשב הכללי וכן לאמוד את שווי הקניין הרוחני שבידיה". משרד האוצר מסר למשרד מבקר המדינה כי תתבצע בדיקה בנושא החלטת המשטרה האמורה, ואם יעלה כי התקבלה החלטה לוויתור על הקניין הרוחני יפעל משרד האוצר לחידוד הנהלים בנושא ולפעולה בהתאם להוראות. "משרד מבקר המדינה מברך על מאמצי המשטרה לאיתור טכנולוגיות מתקדמות, שיסייעו למילוי תפקידה. עם זאת, משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה על שבחרה לפעול בלא להיוועץ בוועדת הפטור באוצר, בחשב הכללי, בגורמי מינהל הרכש במשרד האוצר והמשרד לבט"פ ובלא לשתף אותם בתהליך ההיערכות לרכש- עד לשלבים מאוחרים בתהליך זה", כתב.
הדוח מעלה מספר סימני שאלה נוספים בנוגע לעסקה. לפי הדוח, המשטרה קידמה את העסקה בהליך שנועד למעשה למנוע מצב של מכרז ותחרות. לצורך כך, דווח לוועדת המכרזים מידע לא מדויק על החברה של גנץ: "התשתית העובדתית, ולפיה לחברה א' יש לקוחות שהם גופים ביטחוניים וכי החברה קיימת 4 שנים (במקום שנתיים), לא הייתה נכונה". למעשה החברה הייתה קיימת שנתיים בלבד - ולא היו לה חמישה חוזים עם גופים ביטחוניים. במשטרה טענו בפני המבקר כי "לא היה במידע זה כדי להטות את החלטת הוועדה". עם זאת, הוסיפה המשטרה, "נכון היה לבסס את הנתונים גם על מקור אחר, ולא להסתפק בנתונים שמסרו נציגי החברה".
שפירא ציין כי "העובדות ולפיהן שום גוף לא רכש את המערכת מחברה א' וממילא אין לה חמישה לקוחות המוגדרים גופים ביטחוניים - הן עובדות משמעותיות ורלוונטיות לקבלת החלטה בעניין ביצוע רכש בפטור ממכרז, ולפיכך עובדות אלו היו חייבות להיות מובאות לידיעת חברי ועדת המכרזים שנדרשו לבחון את הנושא ולקבל החלטה".
עוד קבע המבקר כי לא בוצעה כל פנייה רשמית בכתב לחברות טכנולוגיות אחרות על מנת לבדוק אפשרויות. "התאמת המערכת לצורכי המשטרה נבחנה באמצעות שתי בדיקות של המערכת של חברה א' בלבד", כתב. "לא נעשתה פנייה לחברות טכנולוגיות נוספות תוך הצגת מידע מלא על ההתקשרות הפוטנציאלית ככל שיעמדו בדרישות המשטרה, בסך של כ-50 מיליון שקלים, כנדרש על פי ההוראות והנהלים, ולא הובא לידיעתן של חברות אחרות כוונת המשטרה לביצוע רכש עתידי בהיקף ראשוני של יותר מ-50 מיליון שקלים".
"המשטרה נהגה בחוסר שוויון"
לפי שפירא, "לפני ביצוע הבדיקות היה על המשטרה לפנות לחברות טכנולוגיות נוספות, אם חברות הזנק ואם חברות טכנולוגיה ותיקות, ולהודיע להן את דבר כוונתה לבצע בדיקות יכולת לקראת ביצוע רכש עתידי בהיקף ראשוני של יותר מ-50 מיליון ש"ח". במנהל טכנולוגיות במשטרה אמרו בתגובה למבקר המדינה כי לא ניתן היה לבחון חברות נוספות בשל הצורך להגן על דרכי פעולה ושיטות עבודה של המשטרה.
המבקר לא הסתפק בתשובה זו והבהיר כי יש אפשרות חוקית לבצע, למשל, מכרז דו-שלבי, שבתחילה הוא פומבי ורק הספקים שמתאימים מבחינה ביטחונית ייחשפו בהמשך למידע רגיש. בעקבות זאת, כתב שפירא בדוח: "משרד מבקר המדינה מעיר למשטרת ישראל כי אילו הייתה נוקטת צעדים שונים - כגון עריכת מכרז סגור בדומה לתקנות חובת המכרזים במערכת הביטחון, עריכת מכרז דו-שלבי לרכישת מערכת הטכנולוגית או קיום הליך תחרותי הכולל מסירת מידע רק לחברות טכנולוגיה בעלות סיווג ביטחוני מתאים - היה ביכולתה למזער את הסיכון לחשיפת דרכי פעולה ושיטות עבודה שלה, ועם זאת הדבר היה מאפשר לה לתת לחברות טכנולוגיה נוספות הזדמנות להתחרות עם חברה א' על התקשרות עם המשטרה".
המשטרה החליטה לבצע את העסקה עם החברה של גנץ באמצעות "פטור מבצעי מטעמים של הגנה על דרכי פעולה ושיטות עבודה". לפי המבקר, "המשטרה נהגה בחוסר שוויון בין חברה א' לבין חברות נוספות בתחום הטכנולוגיה שעשויות היו לעמוד בקריטריונים שהוגדרו. עקב כך נוצר יתרון בולט של חברה א' על כל יתר החברות. כמו כן, בהחלטה זו היא נהגה באופן שאינו מבטיח למשטרה את מרב היתרונות". בהמשך, אנשי מנהל טכנולוגיות במשטרה נפגשו עם חברה נוספת אחת בלבד - ולא ביצעו סקר שוק מקיף לבחינת התאמת מערכות טכנולוגיות של חברות נוספות לצורכי המשטרה.
בתגובה לכך, המשטרה מסרה כי "עקרונית מקובלת ההערה בדבר חובתה לפנות לחברות טכנולוגיה נוספות". עם זאת הבהירה המשטרה כי בתקנות חובת המכרזים לא נקבע מנגנון שבמסגרתו ניתן לפנות לחברות ספציפיות לצורך קבלת מידע. משרד מבקר המדינה העיר למשטרה כי גם בהליכי התקשרויות בנושאים שבהם יש להגן על דרכי פעולה ושיטות עבודה של המשטרה נדרשת המשטרה לפעול ככל הניתן בדרך שוויונית כלפי ספקים שונים ולא לתת העדפה לספק מסוים בבחינת מוצריו או שירותיו, זאת על מנת להגן על עקרון השוויון ועל מנת להבטיח למשטרה את מרב היתרונות.
מהמשטרה נמסר בתגובה לדוח: "באשר להתקשרות בנושא בינה מלאכותית (חברה א' המוזכרת בדו"ח) - ההחלטה לאמץ טכנולוגיות של בינה מלאכותית התגבשה במשטרה בהסתכלות לטווח הארוך, נוכח המציאות הטכנולוגית המתהווה ועל מנת לתת כלים למ"י להתמודד עם אתגרים אלה ולמלא את תפקידיה כגוף אכיפה וחקירה. ההחלטה לצאת לפיילוט נועדה לבחון הצדקת הקמת פלטפורמת בינה מלאכותית במשטרת ישראל ובכל מקרה לא ניתנה כל התחייבות ולא בוצעה כל התקשרות מעבר לפיילוט זה. הפיילוט נדרש כדי לדייק את הדרישה המבצעית שתאפשר קיומו של הליך תחרותי.
ההחלטה על פטור ממכרז לצורך ביצוע הפיילוט, התקבלה על ידי ועדת המכרזים ואושרה בוועדת הפטור המשרדית של משטרת ישראל. הפיילוט בוצע במתקן משטרתי שהוקמה בו תשתית יעודית לטובת הפיילוט. כלל נציגי החברה שעסקו בפיילוט עברו בדיקות בטחון מידע נדרשות, החברה הקימה את הפלטפורמה על שרתי המשטרה בלבד וכל המידע שעלה נמחק מיד עם סיום הפיילוט. אנו בטוחים כי תוצריו של הפיילוט שממומשים בימים אלו בתוך המשטרה, ישדרגו בעתיד באופן משמעותי את היכולת הטכנולוגית של המשטרה לממש את ייעודה, ויהוו כלי נוסף במאבק בפשיעה על כלל גווניה".
ממפלגת כחול-לבן נמסר בתגובה: "אנו מודים למבקר המדינה על עבודתו החשובה. מדובר בדוח העוסק בהתנהלות המשטרה ולכל הקשור למכרזים ופטור ממכרזים. בפעילותו של גנץ כיו"ר המימד החמישי לא נפל דופי".
ממפלגת הליכוד נמסר בתגובה: "הליכוד הגיש דרישה ליועמ"ש לפתוח מיידית בחקירה פלילית נגד בני גנץ. התלונה הוגשה לאור הממצאים החמורים העולים מדו״ח מבקר המדינה ומעלים חשד שגנץ התקשר באופן לא-חוקי עם המפכ״ל לשעבר רוני אלשיך בניסיון לקחת במרמה 50 מיליון שקלים מכספי הציבור לחברת ״המימד החמישי״ בראשותו. לפי דו״ח המבקר - החברה של גנץ שיקרה לוועדת המכרזים וגנץ ואלשיך פעלו בחוסר שקיפות. החברה של גנץ גרמה למשטרה הפסד של 4 מיליון שקלים, הפסד שהיה צומח ל-50 מיליון שקלים לולא גנץ פשט את הרגל עוד קודם לכן. התקשורת וגורמי האכיפה קבעו כללי משחק לפיהם הציבור חייב לדעת הכל על מועמד לראשות ממשלה לפני הבחירות. אסור שיהיה דין אחד לנתניהו ודין אחר לבני גנץ. יש להורות על חקירה מיידית של בני גנץ".