זה היה החילוץ הדרמטי ביותר במבצע "צוק איתן": כוחות צנחנים שעלו על מטען בחאן יונס מדווחים על לוחמים פצועים במצב קשה, צוות של יחידה 669 מוזנק לאוויר. תיעוד ממצלמת הקסדה של אחד מלוחמי היחידה המיוחדת, שהגיע לידי חדשות 2 Online והותר לפרסום, חושף את רגעי הדרמה. זהו אחד משני חילוצים בלבד שנעשו על פי צה"ל משטח הרצועה במהלך המבצע.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
23 ביולי, 07:20. הזנקה בטייסת ציפורי המדבר בבסיס חצרים, הקברניט רב-סרן ניר (33) מקבל דיווח על הפצועים בשטח. על מסוק הינשוף: טייסת נוספת, שני טכנאים מוסקים ועוד צוות של 669 שכולל שלושה לוחמים-חובשים, פרמדיק ורופא. כולם מבינים שמדובר באירוע מורכב מאוד לאור יום, המגביר את הסיכון לאנשי הצוות. בדרך הם מבינים שהכוחות לא יגיעו לגבול ועליהם להיכנס פנימה לתוך עזה- כשני קילומטרים.
"זה משהו שלא עשיתי. זה חריג בגלל רמת האיום הגדולה על מסוק בתוך הרצועה", מציין רב-סרן ניר, ומשחזר את השתלשלות האירועים: "אנחנו ממריאים מהר מאוד ונכנסים למעגלי המתנה כדי לקבל את כל הפרטים שאנו צריכים, יש מידע על הרבה פצועים קשה. ברגע שאומרים לנו שייתכן מתוך הגדר מבחינתנו זה מחדד אצת החודשים, הולכים למשהו לא סטנדרטי, משהו מסוכן. משהו שכנראה שווה לסכן את כל האנשים כדי להוציא משם את הפצועים הקשה".
ידענו שלא יבוא עוד מסוק
כ-40 דקות חולפות מרגע ההזנקה עד שהצוות מגיע לזירה הקשה ומאתר את הלוחמים הפצועים. בדרך הם טסים בגובה נמוך, במהירות שיא - כדי למזער אפשרות של פגיעה או ירי לעברם. מהאוויר מלווים אותם מסוקי ומטוסי קרב. במקביל הצוות הרפואי מכין מנות דם. הכול כדי לשמור על כוח המשימה ולוודא שמבצע החילוץ לא יהפוך לטרגי.
"הבנו שנכנסים פנימה, תדרכתי את הכוח: אמרתי להם להיות מוכנים לקבל כמה שיותר פצועים מקסימום, כי לא יהיו עוד גיחות כאלה בגלל הסיכון. בדרך כלל באלונקות זה בין שניים לשלושה פצועים וארבעה כמו פה זה כבר חריג. הבנו באירוע הזה שלוקחים את כל מה שיש כי לא יבוא עוד מסוק", משחזר בשיחה איתנו רב-סרן אלעד (29), מפקד פלוגה ביחידת החילוץ והפינוי הקרבי המוטסת של חיל האוויר- 669.
בינתיים, העיניים של כולם תרות אחר הפצועים, ותוך כדי הם מתצפתים מחשש לניסיונות פגיעה בהם. הסימן שסוכם: רימון עשן אדום.
"דקה מהרגע שחצינו את הגדר, אני מזהה רימון עשן מאחור", מוסיף אלעד. "בשלב הזה עשינו מעין פרסה חזקה, עליתי בקשר ואמרתי שאני רואה את הכוח ואז המסוק עושה פנייה חדה ונוחת. מגיע אלינו הכוח עם ארבעה פצועים על אלונקות, אנחנו מפזרים אותם במסוק".
מצבם של שלושה מהחיילים קשה והם סובלים בעיקר מפגיעות גפיים, מצבו של הרביעי קשה מאוד. כולם מטופלים, אך הרופא מופקד כמעט רק על הפצוע הקשה ביותר, שאיבד הרבה דם. בערך דקה ו-20 שניות הם היו על הקרקע, באזור מיושב, בפאתי חאן יונס, סמוך לבתי מגורים וחוטי חשמל - עד שכל הפצועים מחולצים מהזירה.
הלוחמים סיפרו: עלינו על מטען
"הם סיפרו לנו שהם עלו על מטען גדול. הם היו קצת בהלם, אחד צעק קצת ונתנו לו משככי כאבים, אחד לא היה בהכרה, מונשם. טיפלנו בכולם, אבל סביב הפצוע הקשה, הרופא ממש ישב עליו ולא עזב אותו לאורך כל הטיסה. נתן לו דם, המשכנו להנשים אותו וככה בעצם אנו מגיעים לבית החולים סורוקה", הוא מתאר.
הלוחמים פונו לחדר המיון, צוות הטיסה נשאר במסוק ואחרי חצי שעה לוחמי 669 שבו לבסיס חצרים, עד ההקפצה הבאה. הם מסכימים שזה אחד החילוצים המורכבים שעשו, שאולי אי פעם יעשו - ושלא ישכחו לעולם.
"זה אירוע שגרם לי להרגיש קצת אחרת", מודה מפקד הפלוגה. "תחושה של הצלת חיים. אני מדבר עם חברה שלי, סיפרתי לה שפינינו מספר פצועים על הבוקר, לא הרחבתי יותר מדי, בשלב יותר מאוחר כשהגעתי הביתה דיברנו על זה, עובר לי בראש שעשינו עבודה משמעותית, שבאמת הצלנו חיים. גרמנו לכוח להתקדם, להמשיך ולשרוד".
לפניות לכתב: MatanH@Ch2news.tv