ביום שני האחרון הציג ראש הממשלה נתניהו חומרים סודיים מיוחדים שהושגו, במבצע מיוחד, היישר מכספות הגרעין האירניות. ההופעה הייתה דרמטית וכללה לא מעט אביזרים, כשנתניהו מקפיד כמובן לשמור על הפרטים הסודיים באמת במרחב הבטוח של ההכחשה. אולם כעת בכירי קהילת המודיעין אומרים: "מדובר באחד ההישגים הגדולים ביותר של מדינת ישראל - אך חשיפתו הייתה מיותרת".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"אני חושב שעוד לא נולד התסריטאי בהליווד שאכל מספיק פטריות הזייה כדי להגיע לרמת המבצעים של המוסד", אומר עמוס ידלין, לשעבר ראש אמ"ן וראש המכון המחקרי לביטחון לאומי. "החלום של כל ראש ארגון מודיעיני שתהיה לו היכולת לחדור לכספות איפה שהאויב שומר את הסודות הגדולים שלו".
עיתונאי ה"ניו יורק טיימס" וידיעות אחרונות רונן ברגמן מסביר שלמבצע מורכב כזה יש שלושה חלקים מרכזיים: "היכולת של המוסד לאבחן את הארכיון הזה, החלק השני לדעת שהחומר נשאר שם. להמשיך לעקוב ולתכנן את החלק האגמי, להיכנס בלילה לקחת הכל ולהיעלם". לפני ההחלטה על המבצע המורכב של המוסד היו לבטים רבים, הוא מוסיף. "ישנה התלבטות האם להיכנס בלילה לצלם בלי שהאירנים יידעו שנכנסו או בגלל הנפח הגדול של הארכיון דווקא כן להשאיר עקבות אבל לצאת ולהיכנס מהר".
"לא להראות לאירנים תראו מה עשינו לכם"
הקרב המודיעיני מול איראן עומד בראש סדר העדיפויות של המוסד שנים רבות. שלל פרסומים זרים קשרו לישראל פעולות מרשימות: מטעני חבלה שהונחו לכאורה ברכבים בלב טהרן, התנקשויות שביצעו אופנוענים עלומים, החדרת תולעים ותוכנות מזיקות למחשבים והתרסקויות מסתוריות של מטוסי אנשי משמרות המהפכה האסלאמית.
אהרון זאבי פרקש היה ראש אמ"ן בתקופתו של שרון. כבר ב-2003 נאספו ההוכחות לכך שהאיראנים מנסים להסתיר את הקמתו של כור גרעיני למטרות צבאיות. "מכל המידע המודיעיני הזה שמגיע ואתה עובר עליו פתאום אתה מגלה שבסביבה מסוימת מסתובבים אנשים", מסביר פרקש. "פרחיזאדה מסתובב ליד המתקן הנטוש הזה יותר מעשר פעמים בשבוע אז אני מתחיל לבדוק מדוע הוא שם וכך מגיע לצריף".
קהילת המודיעין הישראלית גילתה ביום אחד לראשונה על מתקן צנטריפוגות אירני. המקרה ההוא, שמתווסף לארכיון הסודי שהתגלה השבוע, מלמד כי דווקא במקרים של חומר רגיש ונפיץ - תרתי משמע- האירנים בוחרים להסתיר אותו במבנים מרוחקים, שנראים לעין רגילה נטושים וחסרי חשיבות. "ראיתי את התצלומים שראש הממשלה הציג במקום", מספר פרקש. "זה היה מחסן עלוב וכנראה שאחרי כמה זמן הם הבינו שעלינו על זה והם העבירו אותו למקום אחר - לארבעה צריפים ובצריפים האלה הם הכניסו צנטריפוגות".
המסתורין הוא שם נרדף למוסד, ולעבודת המודיעין בכלל - ומסיבת העיתונאים השבוע שינתה את כללי המשחק המוכרים. מידע מודיעיני הפך לכלי מדיני גלוי ומנוף לחץ פוליטי ופומבי עבור הזירה הבינלאומית. יש שחושבים שזו הברקה, אבל יש גם מי שמפחדים מהמשמעויות שעלולות להיות לתקדים ההיסטורי שקבע נתניהו. "החשיפה הביאה לסיכון - הרי אנו לא נמצאים מול אירן רק בעניין הגרעיני", טוען רם בן ברק, לשעבר המשנה לראש המוסד. "הדרך היא לשמור את הכל כמה שיותר נמוך, לא לצאת בהצהרות מלחמתיות ולא להראות לאירנים 'תראו מה עשינו לכם'".
"עכשיו נראה מה תהיה התגובה האירנית", אומר פרקש בדאגה. "אני מקווה שראש הממשלה והקבינט מבינים לאן הם מובלים אותנו". ידלין מסכם: "אני לא בטוח שתהיה בוודאות מלחמה, אבל כבר הגענו למלחמות שלא רצינו. הסלמות וקריאה לא נכונה של האויב יכולים לגרום לנו למצוא עצמנו בעימות עם אירן".