בחודשיים האחרונים מוצאים את עצמם חברי הקיבוצים, החקלאים ולוחמי האש של עוטף עזה מתרוצצים יום יום בין שדות בוערים ונאלצים לראות במו עיניהם כיצד הירוק שטיפחו במשך עשורים - הופך לשחור. עד עכשיו נרשמו לא פחות מ- 270 הצתות בהן נשרפו עשרים וחמישה אלף דונם שמהווים כרבע מהשטח שנמצא בטווח המאוים מהרצועה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"עושים כל ערב הערכת מצב, ואנחנו רואים שמיום ליום הנזק גדל", מספר בכאב מנהל אזור נגב מערבי בקק"ל דני בן דוד. "התסכול הוא רב, כי אתה לא ממש יודע מתי זה ייגמר או איך זה ייגמר, כל דבר כזה גורם לנזק של מאות אלפי שקלים", מוסיף בו דוד כשהוא מצביע על עפיפון שהגיע מעבר לגדר. "יש לנו עשרות כאלה ביום".
ביום רביעי בבוקר הוכרזה הפסקת אש, אבל אנשי קק"ל העדיפו לסמוך על מראה עיניים ולא פסקו לרגע מהתצפיות לכיוון עזה בניסיון למזער כמה שיותר את הנזק במקרה שיפריחו עפיפון תבערה מהצד השני של הגבול. "אנחנו חשבנו שבגלל הפצמ"רים איכשהו הדברים נרגעו", מוסיף בן דוד. "אבל מסתבר שכנראה הסכם הפסקת האש..לא כלל עפיפונים".
קיבוץ ניר עם כבר איבד יותר מאלף דונם של חיטה והנזק הכספי מוערך ביותר ממיליון שקלים. "זה יותר גרוע ממלחמה, זו מלחמה אמיתית", אמר עופר ליברמן מנהל אגף החקלאות בקיבוץ. "אתה זורע בחודש נובמבר ומצפה לקצור את החיטה בחודש מאי ובסוף מגיע איזה ילד עם בלון הליום, עם חתיכת גחל למטה ושורף לך את השדה. אין לי מה להגיד, זה הכי הזוי שיש בחיים, הכי מטורף".
בצה"ל עובדים על פתרון למלחמה מול הטרור החדש שמגיע מעזה. מזה כחודשיים עמלים בבסיס הניסויים של היחידה הטכנולוגית לתת מענה להצתות ומנהלים קרבות אוויר בין רחפנים לעפיפונים. "אנחנו מסוגלים לתפוס את העפיפונים באוויר, את החוט שלהם, ולהוריד אותם לקרקע במקום כזה שלא יסב נזק", מסביר אל"מ נדב לבנה, מפקד "מטמון", על המענה עליו עובדים בצבא. "כשחושבים על הסוגיה הכלכלית - זה לא עלות העפיפון, זה עלות הנזק, כולל טראומות לאנשים, למתיישבים שנמצאים בעוטף ויכולים להיפגע, ואם אפשר למנוע, ואפשר למנוע, אז אנחנו שם כדי למנוע".
על פניו זו פגיעה משנית, איש לא נהרג מטרור העפיפונים, גם פצועים לא נרשמו, אבל לגל ההצתות יש משמעות רגשית ועמוקה. פגיעה בירוק ובטבע שלנו, ניסיון להרוס את החקלאות, לפגוע ישירות בפרנסה, וגם באתוס הציוני - בקשר לאדמה. אבל גם בתוך כל השחור הזה, יש מי שעוד שומר על תקווה. "צריכים למצוא את הדרכים שאנחנו כולנו נוכל לחיות בחלקת ארץ ישראל הזאת", אמר איציק איבו חבר הקיבוץ ניר עם. "צריכים לעשות את כל המאמצים".