הגדלת בסיס תקציב הביטחון לשיא של 59 מיליארד שקלים לכל אחת מחמש השנים הקרובות, הקדמת גיל הפרישה מצה"ל ל-42 והמרת הפנסיה המוקדמת במענק, קיצור שירות החובה לחיילים לשנתיים - אלה ההמלצות העיקריות של ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון, כפי שפורסם לראשונה בחדשות 2.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בנוסף ממליצה הוועדה על שורת צעדים לחיסכון והתייעלות בצבא שיאפשרו לדעתה לצה"ל לחסוך כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים הקרובות כסף שיופנה להתעצמות ובניית יכולות. המלצות נוספות של הוועדה כוללות צמצום סד"כ המילואים, שינוי מודל הפנסיה לפינוי מקורות להתעצמות, מיקור חוץ ואזרוח משימות כדי לשפר את הביצועים ולאפשר לצה"ל להתמקד בנושאי הליבה.
בתדרוך לעיתונאים הבוקר בירושלים אמר יו"ר הוועדה, האלוף במיל' יוחנן לוקר, כי "הדוח מסתכל בעיניים של חיזוק יכולות צה"ל בהיבטי היכולות המבצעיות. הנחנו שמדינת ישראל תידרש לכוח מגן חזק לעוד שנים רבות וניצבת בפני אתגרים ביטחוניים משמעותיים וכך יהיה גם עוד עשרות שנים. מצאנו להצביע על צורך להסטת משאבים פנימית בתוך מערכת הביטחון לטובת יכולות, יכולות, יכולות". בהתייחסו לביקורת החריפה המופנית כלפיו וכלפי הוועדה מצד מערכת הביטחון, אמר לוקר: "חברי הוועדה אינם חשודים שטובת מערכת הביטחון איננה עומדת לנגד עיניהם. הייתי כמעט כל חיי במערכת הביטחון והיא יקרה ללבי".
"היה חשוב לנו לוודא שכל המלצה שנמצאת בדוח היא ישימה", הוסיף לוקר וציין שהוועדה נעזרה רבות בעבודותיהן של שורת הוועדות שדנו בנושאים הקשורים לתקציב הביטחון בשנים האחרונות ובהן ועדות גורן, מלכא, בן-בסט, ברודט וטישלר. "הוועדות האלה הוציאו תחת ידיהן עבודה ראויה", אמר לוקר, "פשוט צריך ליישם אותן".
"להגדיל את תקציב הביטחון ל-59 מיליארד שקל"
"אנחנו חושבים שמדינת ישראל יכולה להגדיל את תקציב הביטחון כדי שייתן מענה לאתגרים", אמר לוקר, "ובתוך זה אנחנו מצביעים על שינויים בניהול התקציב. מעבר לגובה התקציב טיפלנו גם בניהול התקציב ועל סדרי העדיפויות התקציביים. הגענו להמלצה מאוזנת להגדיל את תקציב הביטחון ל-59 מיליארד שקל בכל אחת מחמש השנים הקרובות".
"מדובר בתקציב קבוע לחמש שנים שלא ישתנה מעבר להצמדה למדד ושיעוגן בחקיקה", הוא הבהיר. "סטיות מתקציב זה יתאפשרו בשני מקרי קיצון: מלחמה ומיתון. מהתקציב הוחרג מימון מעבר בסיסי צה"ל ולדברי הוועדה כל מיזם חדש ידרוש הסכם נפרד".
"ההמלצה הזאת פותרת את אותו בזאר טורקי שמתנהל סביב התקציב", טען לוקר. "בשאלת התקציב הרב-שנתי הייתה לנו דילמה. האוצר גרס שזה כמעט מפקיע הליך דמוקרטי של ניהול התקציב, אבל החלטנו על תקציב רב-שנתי כדי לאפשר לצה"ל לתכנן את התקציב. בנוסף, במהלך החומש הקרוב אנחנו מזהים מקור תקציבי נוסף בהיקף של 9.6 מיליארד שקל מתהליכי התייעלות ורפורמות בצה"ל שיאפשרו הסטת מקורות לטובת התעצמות. בנוסף צה"ל יוכל להכניס יותר מ-7.6 מיליארד שקל כהוצאה מותנית בהכנסה, בין היתר באמצעות מכירת קרקעות ונכסים".
לקצר את שירות החיילים בצה"ל ל-24 חודשים
"נושא השקיפות עומד בראש רשימת ההמלצות של הוועדה", הוסיף לוקר. "לא מצאנו סיבה אחת שלא תהיה שקיפות מלאה של תקציב הביטחון למשרד האוצר ולמשרד ראש הממשלה. אנחנו חושבים ששקיפות תשנה את כללי המשחק שהיו נהוגים מקום המדינה. שקיפות איננה שליטה. זו דרישה מרכזית שתייצר שפה משותפת בין האוצר למערכת הביטחון ותאפשר לאוצר להבין שבמערכת הביטחון לא הכול בזבוזים כפי שהאוצר הציג בפני הוועדה".
"הוועדה סבורה שניתן להסיט תקציבים בתוך צה"ל בהיקף של 9.6 מיליארד שקל בחומש", אמר לוקר. "נושא קיצור השירות נבחן על ידי הוועדה על בסיס המלצות ועדת בן-בסט שאושרו בממשלה ב-2006: ניתן בתהליך מדורג עד 2020 לקצר את שירות החיילים בצה"ל ל-24 חודשים, ובתפקידים שבהם נדרש שירות ממושך יותר ישולם בתמורה שכר הולם למשרתים".
לדברי לוקר קיצור משך השירות לשנתיים יביא לחיסכון תקציבי ניכר, בהיקף של מאות מיליוני שקלים לשנה, גם לאחר שיועלה שכרם של המשרתים שנה שלישית. בנושא ניהול כוח האדם בצבא מצאה הוועדה כי בניגוד לטענות צה"ל על קיצוץ דרמטי במספר התקנים, כוח האדם בצה"ל דווקא גדל משמעותית מאז אימוץ המלצות ועדת ברודט.
"מי שישוחרר בגיל 42 יקבל 'מענק הולם'"
שינוי מודל סיום השירות של אנשי הקבע הוא אחד הפרקים הטעונים ביותר בדוח הוועדה. "צה"ל והאוצר הצביעו על צורך דחוף בשינוי מודל השירות הנוכחי", טען לוקר. הם מבינים שבמסלול הזה כולם הולכים להתנגש בקיר. צה"ל הציג את הפגיעה שנגרמת לצבא עקב התבגרות גילם של אנשי הקבע והשתכנענו שאכן מדובר בבעיה. שדרת מפקדים מבוגרים ומשרתי קבע שלא ניתן לסיים את שירותם לפני גיל 47. הצבא המליץ על הצערת הצבא ויציאה לפנסיה בגיל 42. האוצר הציג את הנטל התקציבי הכבד שמטילה פנסיית הגישור והמליץ על ביטולה והחלפתה בפיצוי סמלי. המלצנו שלוחמים שביצעו מסלול שירות קרבי מלא והגיעו לגיל 42 יקבלו פנסיית גישור. לגבי כל השאר המלצנו על מודל שלפיו מי שישוחרר בגיל 42 יקבל 'מענק הולם' מעבר לפיצויי פיטורים".
המענק יהיה מדורג לפי מודל השירות. משרתים בקריה יקבלו מענק של 700-800 אלף שקל. מי ששירת במערכים תומכי לחימה יקבל מענק גבוה יותר. זה מודל שיאפשר לצה"ל יותר חופש ודינמיות. לגבי תקופת המעבר חשבנו שנכון להפעיל תקופת מעבר של שש שנים. מי שיגיע לגיל 42 ב-2022 יקבל את המענק במקום פנסיית הגישור.
גורם צבאי בכיר: "למה שאנשים יישארו בצבא?"
לפני הצגת דוח לוקר השמיע גורם צבאי בכיר ביקורת נוספת על הוועדה, והציג את התכנית הנגדית. בעוד ועדת לוקר קוראת לקצר את השירות לשנתיים, בצבא ממליצים להשוות החל מ-2023 את זמן השירות בין חיילים לחיילות - ל-27 חודשים.
הגורם הצבאי הזהיר מפגיעה באנשי הקבע ובמוטיבציה להמשך השירות. על פי נתונים שאספו בצה"ל, ישנה עלייה בשיעור המשתחררים מבחירה משירות קבע ובתחושות הקשות מצד המשרתים. "או שעושים קיצוצים בכמות המשרתים או שפוגעים בתנאים של כולם - לא גם וגם", הוא מציין. "למה שאנשים יישארו בצבא?".
בצבא מוחים גם על האפליה בתנאים ביחס לעובדי גופי ביטחון במגזר הציבורי, וטוענים כי הפגיעה שתיווצר לא שוויונית ולא חוקית, ולכן תכנית לוקר לא ניתנת ליישום. "אפשר לזרוק סיסמאות מכאן עד הירח, אבל צריך להגיד איך עושים את זה", מוסיף הגורם הצבאי.
דובר צה"ל: "ועדת לוקר היא כמו כדור בין העיניים"
כבר אמש, עוד לפני פרסום הדוח לבחינת תקציב הביטחון, כינה דובר צה"ל תא"ל מוטי אלמוז את הוועדה "כדור בין העיניים של צה"ל". הוא חיזק את טענותיהם של קצינים בכירים שמתחו ביקורת חריפה על חלק מממצאיו של לוקר. "אם חלק ממסקנות ועדת לוקר יובאו לידי יישום זה ממש כדור בין העיניים, וזו לא אמירה פופוליסטית", הדגיש בריאיון לחדשות 2.
"אנחנו לא שולפים אמירות שאנחנו לא מאמינים בהן", ציין אלמוז. "אין בעיה או עניינים אישיים עם האלוף יוחנן לוקר. זכותו המלאה ואולי תפקידו להציג את מה שהוא חושב, אבל לנו מותר לחשוב אחרת".
אתמול, יממה לפני פרסום הדוח, חשף צה"ל את תכנית "גדעון" הרב שנתית שתצא לדרך מיד עם אישור תקציב הביטחון. לפיה, צה"ל ישקיע במתן יכולת משופרת לכוחות החוד שלו שיידרשו למילוי משימות תוך זמן קצר, זאת על חשבון צמצום כוח אדם וייעול מבצעי. במסגרת צבא היבשה תוקם חטיבת הקומנדו של צה"ל, שתאגד תחתיה יחידות מיוחדות כדי למצות את היכולות שלהן מול האתגרים.
במקביל צפוי צמצום כוחות בתחום הארטילריה. בנוסף הוחלט לחזק את זרוע הים ברכישת ספינות שטח והכנסה לשימוש של צוללת נוספת, וכן זרוע האוויר ברכישת מטוס ה-F35, כלי טיס בלתי מאוישים ומערכת ההגנה השכבתית. בנוסף יוקם מערך סייבר במהלך דו שנתי.
לצד ההיבטים המבצעיים, התכנית הרב שנתית כוללת סעיפים הנוגעים לשינויים במבנה הארגוני בצה"ל. על פי התכנית, בצבא מתכננים קיצוץ של 6% במפקדות, שינוי יחס הפיקוד ל-1:5 (כלומר, 4-5 רס"ן על כל מפקד סא"ל), וכן האחדת מערכים זהים הקיימים בגופים שונים בצבא.
תקני אלופים יקוצצו, מערך המילואים יצטמצם
במהלך העבודה על התכנית הוחלט בצה"ל על קיצוץ של ארבעה אלופים במטה הכללי. כחלק מהתהליך, הפרקליט הצבאי הראשי הבא יהיה בדרגת תת אלוף, ומפקד העומק יהפוך לתפקיד מילואים. כמו כן, שני אלופים בצה"ל יאוחדו עם שני תפקידי אלופים אחרים.
במסגרת התכנית צפוי גם מערך המילואים להצטמק ולהתייעל. על פי התכנון, יצומצם מספר המשרתים במאה אלף אנשי מילואים. כמו כן יצומצמו מספר חטיבות הארטילריה וגדודי החי"ר במילואים, והמשרתים שיישארו - יהיו מאומנים ומצוידים כנדרש למשימות המבצעיות השונות.
קיצוץ צפוי גם בקרב משרתי הקבע בצה"ל. בצבא מתכננים להצעיר את גיל מפקדי הגדודים ל-32, וכן את גילאי מפקדי החטיבות ל-40-42, לצד הטבת שכרם של הנגדים המשרתים בצה"ל, שחלקם נזקקים להשלמת הכנסה לשכר המינימום. כמו כן בצה"ל צפויים לצמצם את הקצינים שיוכשרו בעתיד.