חוקים סותרים, אי-קבלת מידע, הסתרה ושקרים מצד חיילים לצד מחסור חמור בפסיכיאטרים - עם כל אלו נאלץ מערך בריאות הנפש בצה"ל להתמודד. מנתונים שהגיעו לידי חדשות 2 Online עולה כי יותר מרבע מהחיילים - רובם משרתים בתפקידים עורפיים (ג'ובניקים) - פונים במהלך השירות לקבלת טיפול נפשי. אלפי חיילים משתחררים מדי שנה על רקע נפשי ובצה"ל מנסים להתמודד עם התופעה הנרחבת.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מהנתונים עולה כי מספר החיילים שפונים לטיפול נפשי כפול מזה של החיילות. בשנת 2013 67.28% מהפניות לקבלת סיוע נפשי היו של חיילים, לעומת 32.72% של חיילות. גם שנה לאחר מכן הפער נותר כשהיה: 66.67% בנים לעומת 33.33% בנות.
מערך בריאות הנפש בצה"ל סובל מבעיה מערכתית: מצד אחד קיים חוק שירות ביטחון שמחייב העברת מידע רפואי לצבא, אך מנגד קיים חוק הגנת סודיות בקרב קטינים. בשל ההתנגשות בין שני החוקים, אם חייל מסוים אינו מעוניין שצה"ל יידע כי טופל פסיכיאטרית - באפשרותו להסתיר את המידע הזה.
כך פעמים רבות מתגלות רק במהלך השירות בעיות שמובילות חיילים לכלא הצבאי או אפילו לשחרור בפרופיל 21 נפשי. הצבא אומנם מקבל ממשרד הפנים רשימה של אנשים המסוכנים לעצמם (מוגדר כ"איסור נשיאת נשק") ואלו מנוטרלים מגיוס באופן מידי, אך מדובר בעשרות צעירים בלבד מדי שנה.
אל מול הקשיים האלה נאלץ הצבא להתפתל מול הגופים השונים. המידע שמתקבל הוא דל ואנשי בריאות הנפש בצבא מדגישים כי טווח הגילאים 18-21 אופייני יותר להופעת מחלות נפשיות, וזאת לצד קשיי ההסתגלות לסביבה החדשה ולחוקי הצבא הנוקשים.
חייל שהצית מטוס נכלא, חיילת אלכוהוליסטית עם בעיות נפשיות הוחזקה במעצר
רק באחרונה שלח צה"ל לכלא חייל שהצית מטוס של חיל האוויר. בחקירתו אמר החייל כי עשה זאת מתוך "ריגוש". החייל, שסובל מהפרעות פסיכיאטריות קשות, גויס למרות שהוא מוכר כבעל 100% נכות. אביו טוען, כי באופן תמוה הורה קצין בריאות הנפש בבסיס הטירונות לבנו להפסיק לקחת את שלוש התרופות האנטי-פסיכוטיות שהוא נוטל מגיל 14 - למרות שאינו פסיכיאטר. "צה"ל לא היה צריך לגייס אותו, הצבא לא יודע להתמודד עם הדברים האלה", אמר אביו. חיילת אחרת נכלאה בשל השתמטות, אך השופטת קבעה כי כלל לא היה צריך לגייס אותה בשל מצבה הנפשי.
צעירה אחרת, שמוכרת לרשויות הרווחה כאלכוהוליסטית שנטלה בעבר סמים וסובלת בעיות נפשיות, הוחזקה במעצר במשך 11 יום לאחר שהוגדרה כעריקה. קב"ן קבע כי אין מניעה לכלוא אותה, אך פסיכיאטרית צבאית הורתה לשחררה מחשש להחמרה במצבה. השופטת, סא"ל יפעת תומר-ירושלמי, כיבדה את ההסדר בין הפרקליטות לבאת כוחה של החיילת. זה, כך נראה, ממחיש חלק מהבעיה.
בצה"ל טוענים כי המטרה היא לממש את הפוטנציאל של כל מועמד לשירות. "אנחנו צבא העם ויש לנו תפקיד גם לעזור לאותם חיילים שיש להם קשיים נפשיים, כי רבים מהם יכולים לשרת בתפקידים שמתאימים להם", אומרת קצינה בכירה בחיל הרופאה. "אסור שכל מי שראה בעברו פסיכיאטר לא יתגייס. זו סטיגמציה לא הגיונית".
מחסור בפסיכיאטרים
למעט הנושא של אי-העברת מידע, אחת הסיבות העיקריות לבעיה המערכתית בצה"ל היא המחסור בכוח האדם - גם אם זה לא נאמר בפה מלא: פחות מ-30 פסיכיאטרים וכ-300 קב"נים בסך הכל עומדים לרשות כלל החיילים בצבא. רק באחרונה הודיעו כמה מהם למפקדיהם על עזיבתם את מערך בריאות הנפש תמורת מענקים נדיבים באזרחות.
הצבא מנסה בכל הכוח לגייס עוד פסיכיאטרים ובשל המצוקה החמורה, חלק מקציני בריאות הנפש קיבלו סמכויות של פסיכיאטרים. "מפתים את האנשים שלנו", מסבירה קצינה בכירה בחיל הרפואה, "ואני לא אופטימית. אנחנו המקום הכי טוב לגדול ולהיות בו - גם מבחינת תרומה וערכים, אבל הכסף קורץ להרבה".
גורם במערכת הבריאות האזרחית מציין כי הפניות לאותם פסיכיאטרים צבאיים נמשכות. "יש מחסור כללי בפסיכיאטרים והצבא צריך להיערך לזה, בינתיים האנשים שם לא שוללים בכלל לעזוב, כי התנאים כחלק מהרפורמה טובים יותר".
גורם ששירת בעבר במערך בריאות הנפשי הצבאי אומר כי בשל הרפורמה, שצפויה דווקא להגביר את העברת המידע על החיילים מהאזרחות, הצבא יסבול ממחסור גדול יותר בכוח אדם. "בסוף אנשים צריכים לפרנס את המשפחות שלהם והמשכורות בצבא לא גבוהות".
לפניות לכתב: MatanH@Ch2news.tv