במבצע "צוק איתן" בקיץ התוודענו עד כמה עזה הפכה להיות תת קרקעית - יש שקראו למערכת המנהרות התת-קרקעיות המושקעות שם "עזה תחתית". בצבא טענו כי הכירו חלק מתוואי המנהרות, אבל כבר בשנה האחרונה הוחלט להעמיק - תרתי משמע - את העיסוק בנושא, כבר בזמן הכשרת הלוחמים. על פי נתוני צה"ל, במבצע הושמדו 32 מנהרות טרור ברצועה. לאחר המבצע, העמיקו בצבא את האימונים בתווך התת-קרקעי.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
כבר בעבר תרגלו בצבא רבות במתווה זה, כך למשל בבסיס האימונים הצפוני "אליקים". בשנה האחרונה הוחלט שבכל בסיסי האימון החטיבתיים יוקמו מתקנים שידמו מנהרות תת קרקעיות - אך ייבנו מעל הקרקע, על מנת שניתן יהיה לבצע בהם אש חיה.
המתקן הראשון, שאורכו 80 מטרים על 25 מטרים רוחב, הוקם בבסיס האימונים החטיבתי של הנח"ל בנגב. מדובר במודל אמריקני, וניתן לתרגל בו יעדים תת קרקעיים - הוא מורכב מיריעות מלאות בחול ויש בו חדרי לחימה ותעלות משניות.
"אף מתקן לא יכול באמת לדמות את התחושה של המצב בשטח - תחושת מתח וחוסר ודאות", הדגיש סגן נדב דעי, סגן מפקד פלוגה בנח"ל. "הלחימה ב'צוק איתן' לימדה אותנו שלחימה בתנאים האלה היא מאתגרת במיוחד, כשאתה נכנס למנהרה אתה אף פעם לא יודע מה מחכה לך, אם מחכה לך מטען שעומד להתפוצץ או מחבל שינסה לחטוף חייל".
עם זאת, הוא ציין כי "המתקן עוזר מאוד להבין את ההשלכות הפיזיות של מה שנפגוש בשטח, מכשיר האימונים הזה נותן בסיס - אחד הדברים שאפשר לתרגל שם למשל זה נפילת קשר שנפוצה מאד בלחימת תת קרקע. התמודדות עם מצב כזה כשהקשר נופל היא שונה לחלוטין בשטח פתוח מאשר בין שני קירות, ולכן חשוב שהחיילים יוכלו לתרגל את זה".
"הבנו שהאתגר שלנו היא מלחמה בשטחים סגורים והתחלנו להתאים את מתקני האימונים שלנו לזה", הסביר לחדשות 2 Online מג"ד בא"ח נח"ל, סגן-אלוף רועי שטרית. "שינינו את כל תמהיל האימונים שלנו".
לדבריו, לאחר המבצע הושם דגש רב יותר על לחימה בלילה והגנה בשטח הבנוי. "למעט הגג, המתקן דומה מאוד למה שראינו בעזה", הוא ציין - לאחר שנלחם במבצע האחרון. "זה המתקן הראשון בצה"ל בו ניתן לירות אש חיה במתווה תת-קרקעי".
לפניות לכתב: Matanh@ch2news.tv