מכתב החיילים העניים הגיע לכנסת: ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון דנו היום (שני) במשותף בדמי הקיום הנמוכים המוענקים לחיילים בצה"ל, בעקבות המכתב שנחשף לראשונה בחדשות 2 Online לפני כחודשיים. במהלך הדיון חשף נציג צה"ל כי כעשרת אלפים חיילים מקבלים סיוע בסך 120 שקלים לרכישת מזון. העברנו את הדיון בשידור חי באתרי חדשות 2 Online.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
לאחר הסערה שעורר המכתב, דרשו מספר חברי כנסת לכנס באופן דחוף את הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון וועדת המשנה למשאבי אנוש והכשרות בצבא. הוועדה התכנסה כבר בחודש ספטמבר, אך טרם הושגה פריצת דרך בנסיונות להעלאת שכרם של החיילים, ועל כן התכנסה בשנית הישיבה. ראש ועדת החוץ והביטחון ח"כ יריב לוין וראש ועדת הכשרות ומשאבי אנוש בצה"ל, ח"כ עמר בר-לב דרשו לכנס נציגים מצה"ל, משרד הביטחון ומשרד האוצר על מנת לדון ב"היקף השחיקה בדמי הקיום ביחס למדד ולשכר המינימום במשק".
נציגת משרד האוצר אמרה בדיון כי המשרד "בוחן את נושא שירות החיילים כמכלול, גם את ההטבות לאחר השירות. בין היתר יש את נושא אורך השירות שמשפיע בצורה מהותית". לוין מחה על דבריה: "אתם מסכימים שיש בעיה וצריך לפתור אותה? זו שאלה ערכית, יש גבול למשחקים - האם חייל צריך לממן את הצבא ולהוציא מכיסו? זו בושה וחרפה שהאוצר לא עונים על השאלה".
אל"מ גיל בן שאול, רמ"ח פרט באכ"א, אמר בדיון כי "יש לגבש סל מוצרים בסיסי" והצהיר כי "יש כוונה לשדרג את דמי הקיום לחיילי החובה". לדבריו, "צריך לאפשר לחיילים לשרת בצבא בלי לפגוע במשפחה - יש מערכת ענפה שמטפלת בסוגייה, יחד עם מועדון 'לתת' וגופים פילנטרופיים, ואנחנו מפעילים גם מערכת של תווי מזון".
"אנחנו נותנים 120 שקל לחודש לאוכל, יש אופציה לתת לחייל מענק בזק של עד 600 שקל באופן מיידי", הוסיף בן שאול, שהעריך כי עלות הוספת 100 השקלים למזון בחודש לכעשרת אלפים חיילים ביחידות שדה היא כ-15 מיליון שקלים. "אני מניח שהשנה נשקיע 36-37 מיליון שקלים כדי לאפשר לחיילים שירות תקין", הדגיש.
"סלולרי הוא כבר לא ההוצאה הגדולה"
לוין טען לעומתו כי הטיפול הקיים אינו מספיק: "הסל צריך להיות מותאם למציאות של ימינו - חייל צריך לקבל את מה שמגיע לו". בהמשך הסביר בן שאול כי בצה"ל גיבשו "סל מוצרים" לחייל. "טלפון סלולרי הוא כבר לא ההוצאה הגדולה - זה סיבך בעבר הרבה חיילים בהוצאות גדולות, אבל היום החברות מציעות מסלולים בעשרות שקלים", הדגיש רמ"ח פרט, שציין כי הסל כולל את סך הרכישות והעסקאות של החיילים כגון הלבשה תחתונה, מוצרי היגיינה, בילויים וקניות בקנטינה.
לוין ניסה להבין מהנציגים מדוע הטיפול בנושא מתעכב: "יש שלוש אפשרויות - או שהתעלמתם מזה, או שהרמטכ"ל עוד שוקל את הנושא או שהוא קיבל את הפנייה והחליט שזה פחות חשוב. הרי אמרו לנו שהרמטכ"ל אישר את הסל ורק צריך לתקצב את זה, אז מה הבעיה?" נציגי הצבא הסבירו כי משרד הביטחון עדיין דן בתקצוב ההחלטה: "יש חלופות מסוימות שנשקלות".
ח"כ ישראל חסון (קדימה) טען כי הוספת 105 השקלים לשכר החיילים היא "מזעזעת - נתון כזה צריך להיות בראש סדר העדיפויות. לא ייתכן שנותנים לאדם שצריך לעזור לו לאכול רק 100 שקל בחודש - זה רק שווארמה וקולה". גם ח"כ בר-לב הצטרף לדברים: "הם צריכים לקבל 1,100 שקלים בחודש, זה לא מספיק". גם רמ"ח פרט הביע הסכמה עקרונית עם הדברים: "אנחנו רוצים שיהיה לכל החיילים 1,100 שקלים לדמי הקיום. אני לא רוצה שהמשפחה תשלם על גופיה ומשחת שיניים".
"הייתי גונב טונה ממנות קרב"
בנוסף לדיון המקצועי, נשמעו בדיון קולותיהם של חיילים עניים בעבר: ליאור רז, חייל משוחרר, טען כי העזרה בתווי הקנייה מגיעה רק פעם בשנה: "השתחררתי עם 14 אלף שקל חובות, ואני עדיין חייב כסף. למה בשק"ם סכין גילוח עולה כפול מהאזרחות? יש לי חבר שהתאבד בצבא בצנחנים כי היה בחובות. אנשים התאשפזו באברבאנל בגלל מצב כלכלי - זו שפיכות דמים".
ישראל קלוסקה, חייל לשעבר שחזר בשאלה, סיפר כי התגייס לנח"ל החרדי בניגוד לדעת משפחתו: "כשהתגייסתי לא היו לי בעיות כלכליות - נקלעתי לחובות ענק מהשירות. נדהמתי לגלות שלא הוכרתי כחייל בודד ולא הייתה לי הלנה. בשלב מסוים גם המעט שחסכתי נגמר - כל המשכורת, 500 שקלים, הלכה לשכר הדירה". קלוסקה סיפר כי בשל מצוקתו "הייתי גונב שאריות של טונה ממנות קרב וזה היה האוכל שלי בסוף השבוע. ואז קיבלתי חוב של 18 אלף שקלים להוצאה לפועל". קלוסקה סיפרה כי רק שפרה שחר, מנכ"לית "בית חם לכל חייל" שסייעה בחשיפת מצוקת החיילים העניים, הושיטה לו עזרה.
שחר אמרה בדיון כי "שמענו תשובות מביכות מצה"ל. מה שקורה היום זה סקנדל ועוול - גזלו את הציבור, את החיילים והוריהם. חיילים התגלגלו לחובות, ויש לוחמים שעזבו את המערך הלוחם. חיילים נכנסו לצה"ל בלי חובות ויצאו עם חובות. יש כאן קשר של שתיקה". שחר מחתה על היעדרות שר הביטחון וראש אכ"א מהדיון, למרות שנכחו בדיון על העסקת אנשי הקבע: "איפה הם כשמדברים על שכר החיילים עצמם? למה הם לא פה?"
"מתביישים לומר שאין לנו מה לאכול"
בחומר הרקע לקראת הדיון נכתב כי הסכומים לא עודכנו משנת 2002 עד לשנת 2013, אז החליט שר הביטחון יעלון להעלות את דמי הקיום ב-21% (שמהווים תוספת של 170 מיליוני שקלים לתקציב הביטחון). לאחר העדכון, שכרו של לוחם עומד על 863 שקלים, שכרו של תומך לחימה הוא 628 שקלים וחייל עורפי משתכר 433 שקלים.
כשלושה שבועות לאחר תום מבצע "צוק איתן", שלחו עשרות לוחמים מכתב לראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון יעלון והרמטכ"ל גנץ והתריעו: "הפכנו למקבצי נדבות, אין לנו מה לאכול בערב החג". במכתב תיארו החיילים את מצבם הכלכלי הקשה, שלדבריהם החמיר במהלך הקיץ, מכיוון שלא שבו לבתיהם ולא יכלו לעבוד כדי לכסות חובות או לסייע להוריהם.
"מעולם לא חשבנו שנגיע למצב שאנו מתקשרים לכל מיני ארגוני סיוע להתחנן לעזרה. הגיע ראש השנה ואנו מתביישים לומר שממש אין לנו מה לאכול", הם כתבו. "ישנם רבים שפשוט לא עמדו בלחץ וערקו כדי להביא לחם ולהם מצפה עונש בכלא. כשאנו חוזרים הביתה גם המפקדים מנסים לעזור, וחלקם אפילו מוציאים מכיסם, אבל כל מה שהם עושים לא יעזור כי בצבא אין באמת מענה לצרכים שלנו".
"רובנו לחמנו בצוק איתן, ומשנגמרה המלחמה, התחילה מלחמת הקיום שלנו", הם חתמו את המכתב. "רבים מאיתנו גילו כי בזמן שהם סיכנו את חייהם, חשבון הבנק שלהם עוקל ועכשיו הם לא יכולים למשוך אפילו 50 שקלים. אנו דורשים את עזרתכם המיידית למצוקותינו הכלכליות". בעקבות המכתב נאספו מאות אלפי שקלים עבור החיילים.