תושבי הדרום מתורגלים כבר שנים בהתמודדות עם ירי הרקטות מרצועת עזה, ובהתנהלות במקומות הבילוי: מרכזי הקניות דלילים היום (ה') וכך גם חופי הים, שבימים כתיקונם מלאים עד אפס מקום בימות הקיץ. בעקבות התגברות הירי בימים האחרונים, רוב החופים היו ריקים מאדם ורק המצילים לא מוותרים ונשארים בעמדות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
חוף זיקים, אשר סמוך למקום ממנו חדרו לפני יומיים מחבלים מהים שחוסלו, היה הבוקר שומם לחלוטין. כשהגענו לחוף לא ראינו נפש חיה, סוכת המצילים לא הייתה מאוכלסת וגם החנות לממכר מזון במקום נסגרה לקהל. במרחק לא רב מן החוף ניתן היה לראות סירות וספינות של חיל הים, שסיירו באזור על מנת למנוע חדירה נוספת דרך החוף.
בחוף דלילה, אחד החופים המרכזיים של אשקלון, הגיעו מעט מאוד אנשים בשעות הצהריים, שרצו להתרענן מהאווירה המלחיצה בימים האחרונים - רובם ככולם לא נכנסו בעצמם למים אך הגיעו על מנת להירגע. אך גם בחוף האשקלוני שמעו היום היטב את האזעקות וקולות היירוטים בסביבה. "באתי לחוף לראות מה קורה, אבל אין פה אף אחד - כולם נמצאים במקלטים ובבתים", סיפר אחד המתרחצים, ונער בחוף שהגיע למקום אמר: "אין מה לעשות בבית - אם אני יושב בממ"ד, אני משתגע".
"אחרי האזעקות בבוקר אנשים הלכו הביתה"
מבקר נוסף, שהגיע לחוף על מנת למכור לחנויות שוחח איתנו בזמן אזעקה ויירוט שנראה בבירור מעליו. למרות קולות הירי הוא שמר על רוגע ואף הזהיר אחרים מהנפילות האפשריות. לאחר מכן הביע תקווה שתיגמר המתקפה בקרוב: "זה מפחיד, אבל אין מה לעשות. כל העסקים כמעט סגורים - חילקתי מעט מאוד סחורה, ואנחנו מחכים לימים טובים יותר".
גם באזור המרכז נרשמה דלילות של המבקרים לאחר האזעקות באזור: גבי אלבז בן ה-47, מציל בחוף הסלע בבת ים כמעט 30 שנה, סיפר כי "יש מעט אנשים אבל עדיין יש אנשים ובאים אנשים. אין כאן מרחבים מוגנים קלאסיים אבל יש את חומות הבטון בשל הסערה וזה מגן עלינו. הבוקר דווקא היו הרבה אנשים בחוף, ואז היו את אזעקות הבוקר ואנשים הלכו אבל יש אנשים קבועים שבאים תמיד וגם תיירים - יש בערך 50% פחות אנשים".
אלבז סיפר כי לאחר ששמע את האזעקה בבוקר "הודענו להם ברמקול שיש אזעקה. ביקשנו מהמתרחצים לצאת מהמים ולתפוס מחסה. את הילדים הקטנים אנו שמים במחסה ממש תחת קורת גג. לא הייתה ממש בהלה ולחץ - ברגע שנגמרה האזעקה הם ירדו וחזרו לשחות במים, ואפילו הצלתי בחור צעיר שטבע. כולם הלכו למרחב המוגן בלי יוצא דופן. לפי דעתי צריך להמשיך בשגרה. בזמן האזעקה הראשונה הילדים שלי היו איתי, הילדה בת 6 אמרה שהיא יודעת שיש כיפת ברזל והצבא שומר עלינו".
"לא זז מהסוכה גם כשיש אזעקה"
יעקב שמש בן ה-66 משמש כמציל בחוף אכדיה צפון ("דבוש") בהרצליה. כבר 43 שנה שהוא מציל, ואת המראות של הים הריק הוא לא זוכר מחודשי יולי העמוסים: "יש הרבה פחות אנשים מבדרך כלל, אולי 70% לא הגיעו. כשיש אזעקה אמורים לרוץ מהחוף למבנים שעל הטיילת. יש כאלה שתופסים מחסה אבל אחרים הולכים ברגל בסתלבט שלהם ואני מציע להם לא להתגרות בגואל. למרות שיש אזעקה אני לא זז מהסוכה - בגילי המופלג, אני יוצא צנחנים ובוגר קורס מ"כים ואני יושב פה עם הבריזה. החוף הריק מזכיר את התקופה שיש מדוזות".
גם באזור צפוני עוד יותר - חדרה, שספגה אתמול לראשונה מטח ירי מהרצועה - נרשמה דריכות בחופים. יוסי תורג'מן, מציל ראשי בחדרה, סיפר: "אנחנו לא חשים כל כך בהבדל כי הצעירים לא כל כך שמים על זה. אתמול הייתי בחוף והיו קצת פחות אנשים והיום בשעות הבוקר פחות באים וגם בערב. יש קצת פחות אנשים אבל הכל כרגיל, לא דרסטי כמו בתל אביב או ערים אחרות".
אבי עפייה, יו"ר ועד המצילים, הגיב לדריכות ולצורך באכיפת ההנחיות: "אנחנו מפחדים מעצם הנושא שאנשים במים עלולים להיפגע מטילים שנופלים בתוך המים. ביקשנו הנחיות מפיקוד העורף גם לגבי תפקוד המצילים".