בחודשים האחרונים השקל מתחזק עוד ועוד מול הדולר וביום שישי האחרון הדבר הגיע לשיא עם שער שחצה את הרף התחתון של 3.4 שקלים לדולר. לרוב התחזקות מטבע מעידה על חוזקה של הכלכלה, אך רק אתמול (ראשון), בשיאו של משבר כלכלי ופוליטי, פרסמו בגולדמן סאקס תחזית שאומרת שסופה של המגמה לא נראה באופק. אז מדוע השקל מתחזק דווקא עכשיו, איך אנחנו כצרכנים יכולים לנצל את ההזדמנויות שזה פותח בפנינו, ולמה כל זה קשור למכתב ההתפטרות החריף של הממונה על התקציבים?
מעמד השקל בעולם
"אנחנו עדים בשנים האחרונות לעוצמה של השקל הישראלי", מסביר ערן פסטרנק, מנכ"ל בית ההשקעות פסטרנק שהם. "הסיבה המרכזית להתחזקות בעת האחרונה מתחלקת לשלוש: 1. ישראל כלכלה חזקה באופן יחסי, או לפחות הייתה עד הקורונה; 2. אנחנו מעצמת הייטק והייטק הוא המרוויח העיקרי ממשבר הקורונה; 3. אנחנו מעצמת אנרגיה: כל הגז שאנחנו מוכרים זה דולרים שנכנסים וביקוש לשקל. שלושת הגורמים האלה מחזקים מאוד את השקל בשנים האחרונות".
פרופ' רפי מלניק, כלכלן בכיר והמשנה לנשיא המרכז הבינתחומי, מסביר: "עליית ערכו של השקל זה תהליך ארוך טווח של התכנסות לערך האמיתי של השקל. לפני יותר מ-15 שנה עברה כלכלת ישראל להיות כלכלה שכמות הדולרים שנכנסים אליה כתוצאה מהייצוא, גדולה יותר מכמות הדולרים שיוצאים ממנה כתוצאה מייבוא - הייצוא יותר גדול מהייבוא. כשיש היצע דולרים גדול זה מוריד את המחיר של הדולר ומחזק את השקל.
"גם בצד הפיננסי אנחנו רואים שכלכלת ישראל נתפסה, לפחות עד המשבר הנוכחי, ככלכלה יציבה, מנוהלת היטב, עם תקציב מאוזן פחות או יותר, גירעון נמוך מאוד, חוב ציבורי נמוך בהשוואה לשאר העולם, עם רקורד של ניהול משברים טוב מהמשבר של 2008-2009. העולם התרשם והזרים לנו כספים. במשבר הנוכחי החשב הכללי של האוצר היה יכול לגייס חוב של מאה שנה, שישראל הנפיקה בשווקים והחוב נחטף, כי אנשים חשבו שאנחנו מקום טוב להשקיע בו.
"ומעל לכל זה, אנחנו גם גילינו את הגז, ששינה באופן יסודי את נטל אספקת האנרגיה במשק. לפני זה היינו צריכים לייבא מזוט ופחם בסדר גודל של 3-4 מיליארד דולר בשנה, עכשיו יש לנו עתודות ענקיות שהופכות את ישראל למדינה עצמאית אנרגטית".
עם זאת, פרופ' מלניק לא אופטימי במיוחד: "כל הניתוח ההיסטורי הזה, לא בטוח שהוא עומד. אם הייתי צריך לתת תחזית היום לעתיד - לא בטוח שהמגמות האלה יחזיקו, בעיקר החלק הפיננסי, לאור העובדה שאנחנו בלי תקציב ויש חששות לניהול לא תקין בתקציב הנוכחי. מרידור (הממונה על התקציבים, נ"ר) כתב בפירוש במכתב ההתפטרות שלו שיש איזה ניסיון לשחק עם המספרים, כלומר ליצור מצג שווא של גירעון קטן ממה שהוא - זה דבר שהשווקים מאוד לא אוהבים".
מה קרה בימים האחרונים?
בשבוע האחרון השקל התחזק יותר מתמיד, ביום שישי הוא הגיע לרמתו הגבוהה ביותר בשנים האחרונות - 3.368 שקלים לדולר בלבד. כלומר, הייסוף בשקל מתרחש למרות חוסר היציבות הפוליטית, הקשיים בהעברת התקציב והמדיניות הכלכלית המבולבלת. הסיבה לזה נמצאת דווקא מחוץ לגבולות הארץ.
"בימים האחרונים הבנק הפדרלי (הבנק המרכזי בארה"ב, נ"ר) יצא בהכרזה דרמטית, שהוא לא מתכוון להעלות את הריבית בטווח הנראה לעין, מה שאומר שהריבית תישאר אפסית. בנק ישראל שמע את ההכרזה ויצא עם הכרזה דומה, שגם הוא לא מתכוון להעלות את הריבית בטווח הנראה לעין", מסביר פסטרנק.
"ברגע שהבנק הפדרלי אומר שהוא לא יעלה את הריבית הוא למעשה אומר שכל מי שישקיע בדולר לא יקבל כלום, לא תהיה ריבית על הדולר, מי שישקיע בדולר לא יקבל תשואה, ולכן לא כדאי להשקיע בדולר. הפדרל ריזרב למעשה מאותת שמבחינתו שהדולר יישאר חלש. במקביל, הבנק הפדרלי ממשיך במדיניות של הדפסת כסף. אבל ככל שאתה מדפיס עוד ועוד דולרים הערך שלהם נשחק, וכשאתה מאותת למשקיעים שגם לא תהיה ריבית אז אנשים מושכים את ההשקעות שלהם מהדולר.
"זה מה שקורה בעולם, הדולר נחלש, וברגע שזה קורה בעולם זה קורה גם מול השקל. כלומר, הקפיצה בשער השקל שקרתה בימים האחרונים מגיעה מעבר לים ולא מבוססת על החוזק של המטבע הישראלי, אלא על החולשה של הדולר מול כל המטבעות בעולם".
איך זה משפיע עלינו?
"בתור צרכנים זה מאוד טוב לנו כי כל הייבוא מוזל", אומר פרופ' מלניק. "עכשיו זה קצת פחות אקטואלי, אבל כשאת משווה חופשה בחו"ל אל מול חופשה בארץ, ככל שהשקל חזק יותר כך החופשה בחו"ל זולה יותר. אבל לא רק - גם המכוניות מוזלות, מכשירי החשמל, חומרי הגלם שאנחנו מייבאים, זה בסך הכול לטובת הצרכן".
פסטרנק מוסיף: "רוב המוצרים שאנחנו צורכים הם מיובאים. כשאת קונה מוצר באמזון או בעלי אקספרס את קונה מוצר בדולרים, שעולים לך פחות ופחות. שם הצרכן הישראלי רואה את עלויות הייבוא - אם את קונה לצורך העניין מכשיר חשמלי שעולה 50 דולר באמזון, והדולר נחלש מתחילת השנה ב-4%-5%, קיבלת הנחה של 4%-5% כי את משלמת בשקלים. אז הצרכן הישראלי מרוויח".
מי נפגע?
הנפגעים המרכזיים הם היצואנים שמרוויחים בדיוק בכיוון ההפוך מהצרכנים: הם מוכרים לחו"ל ומקבלים תמורה בדולרים, ששווים פחות ופחות שקלים. מכיוון שהיצואנים חיים בישראל וצריכים להמיר את הרווחים שלהם לשקלים, הם נפגעים מההתחזקות של השקל.
ועד כמה הפגיעה בייצוא יכולה להשפיע על המשק הישראלי? "ייצוא זו אחת הפעילויות החזקות במשק הישראלי, אבל כן קיימת הטענה שחלק גדול מהייצוא שלנו הוא בהייטק ושם הרגישות לדולר פחות חזקה כי שולי הרווח מאוד גדולים", טוען פרופ' מלניק.
ומה לגבי המשקיעים?
"פה יש למטבע שני צדדים", מסביר פסטרנק. "מי שהשקיע בארה"ב, באג"חים ובמניות, הרוויח השנה הרבה מאוד כסף, כי מדד ה-S&P (שעוקב אחרי 500 תאגידי ענק בארה"ב ונחשב אינדיקטור מרכזי למצב הכלכלה האמריקנית, נ"ר) עלה השנה ב-8%, אבל הוא הפסיד 4%-5% בגלל הירידה בדולר. כלומר המשקיעים הרוויחו מהעלייה של ה- S&P ושל הנאסד"ק (שעוקב אחר חברות הטכנולוגיה הגדולות), אבל הם הפסידו מהירידה של הדולר. עדיין הרוויחו יותר ממה שעשתה הבורסה בת"א שירדה ב-10% מתחילת השנה".
למה בנק ישראל מתערב, ואיך?
על פי פרופ' מלניק, אם המגמה של התחזקות השקל מאוד חריגה זה יוכל לפגוע בתפקוד של היצואנים, ולכן בנק ישראל מנסה להחליק את התנודות האלה, לא לשנות את המגמה אלא למנוע תנודות קיצוניות.
איך הוא עושה את זה? בנק ישראל קונה דולרים בשוק הישראלי, מיליארדי דולרים – כרגע כבר יש לו 160 מיליארד ברזרבות של הבנק. כך בנק ישראל מנסה סלק את עודפי הדולרים שיש בשוק, הוא מקטין את היצע הדולר בארץ ומגדיל את היצע השקל, דבר שיכול לפחות להאט את קצב השינוי בשערים, להתאים את הביקוש להיצע כך ש"המחירים" של המטבעות לא ישתנו.
אך פסטרנק מציין שבתחזית שפרסם גולדמן סאקס נכתב גם שיכולת ההשפעה של בנק ישראל הולכת וקטנה: "מה שאמר גולדמן סאקס למעשה זה שיתרות המט"ח של בנק ישראל (הדולרים שהוא מחזיק, נ"ר) הן כבר מאוד מאוד גדולות, והיכולת שלו להשפיע על הדולר, כלומר לקנות עוד דולרים על מנת לנסות להרים את הדולר החבוט, היא מאוד מוגבלת.
"עכשיו מתחיל כעס ותרעומת מצד היצואנים שהם הנפגעים העיקריים, אבל זה צרות של עשירים. מה שגולדמן סאקס אומר בסופו של דבר זה הבעת אמון בכלכלה הישראלית. צריך לזכור שעד כה דירוג האשראי של ישראל לא ירד, לעומת הרבה מאוד מדינות אחרות, וזה אומר הרבה על האיתנות של הכלכלה הישראלית למרות המשברים הפוליטיים. מה שמשתקף בשקל מאוד חזק".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות