"זאת הייתה הפעם הראשונה שלא הפעלנו מתנדבים בשטח", "אנחנו מתמודדים עם גידול של 1,800% בבקשות לסיוע" - אלו רק חלק מהדברים שמספרים ראשי העמותות בישראל בימים אלה. המציאות הקשה שהם מתארים מעוררת תהיות: האם גם בתקופה לא קלה, כמו זו שעוברת על החברה הישראלית בימים אלו, אנחנו מוודאים שיש מי ששומר על החלשים ביותר? התשובה שעולה מנתוני התרומות, כמו גם מסיפוריהם של המתנדבים וראשי הארגונים, אינה מעודדת. יום כיפור הוא זמן טוב מאין כמוהו לחשבון נפש ציבורי, ועלינו לשאול: האם אנחנו מצליחים לשמור על סולידריות גם בתקופת משבר?
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הסקר המקיף והמשמעותי ביותר שנערך בישראל בנושא זה פורסם בשנת 2017 על ידי המכון למשפט ופילנתרופיה, בשיתוף עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והציג ממצאים מהשנים 2012 עד 2015. במכון מבהירים כי היקף התרומה של משקי הבית לא עברו שינוי משמעותי והמגמות שנצפו בשנים אלו נותרו דומות גם היום, דבר שמשתקף בסקרים שונים, מקיפים פחות, שהתפרסמו בשנים האחרונות.
אז כמה בדיוק הישראלים תורמים?
סך התרומות של ישראלים לעמותות וארגונים ללא מטרות רווח בשנת 2015 הגיע ל-5.9 מיליארד שקלים. עם זאת, מסקר של Jgive, פלטפורמת התרומות לעמותות הגדולה בישראל, שנערך ב-2019, עלה כי הישראלים תרמו כ-4 מיליארד שקלים בלבד. כמעט רבע מסך התרומות הגיע מתורמים שנתנו יותר מ-100 אלף שקלים.
בין אם זה 5 או 4 מיליארד, לא מדובר בסכומים גדולים ביחס למדינות אחרות בעולם. המכון למשפט ופילנתרופיה ציין שסך הפילנתרופיה לנפש בישראל (179 דולר) אומנם דומה לזה שנהוג באירופה, אך נמוך משמעותית מבריטניה (491 דולר) ומארה"ב (894 דולר). מסקנה דומה עולה גם מהשוואת אחוז הפילנתרופיה מהתוצר: בעוד שבישראל התרומות מהוות 0.52% מהתמ"ג, בארה"ב התרומות שוות ל-1.67% ובבריטניה ל-1.08%.
מי הישראלים שתורמים?
לפי נתוני הלמ"ס, שיעור התורמים בקרב החברה החרדית הוא הגבוה ביותר בישראל ועומד על 88.3%, ויותר מחצי מהתרומות שמגיעות ממגזר זה הן בסכום הגבוה מ-1,000 שקלים. עוד מצביעים הנתונים על כך שככל שמידת הדתיות יורדת, גם כך שיעור התרומות בקרב המגזר, ובאוכלוסייה החילונית המספר יורד ל-51.6% בלבד - כאשר רק 12.7% מהתורמים העניקו סכום הגבוה מ-1,000 שקלים.
עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי שיעור התרומה בקרב גברים ונשים הוא זהה, ו-55.7% מתושבי ישראל מגיל 20 ומעלה תרמו כסף בשנת 2019.
התרומה בעת משבר הקורונה, או: מה קרה בחג הפסח?
על פי המכון למשפט ופילנתרופיה, דווקא בזמני משבר, כמו מלחמה, רואים עלייה משמעותית בכמות התרומות וברוח ההתנדבות הכללית. עם זאת, הקורונה אינה דומה למשברים "רגילים": התפשטות הנגיף מתמשכת עוד ועוד, הסוף אינו נראה באופק וחוסר הוודאות מציב אנשים רבים בעלטה בנוגע למצבם הכלכלי בעתיד. סקר רבעוני של המכון למשפט ופילנתרופיה, "תרומות והתנדבות בישראל בימי מגפת נגיף הקורונה", מציג את השלכות המשבר בתקופה קצרה אך משמעותית – בסביבות חג הפסח.
האופי המיוחד של משבר הקורונה כנראה הקשה על הישראלים לשמור על רוח ההתנדבות שלהם, כך עולה מנתוני הדוח. המכון השווה בין נתוני התרומה (שיעור התורמים, התרומה השבועית הממוצעת ושיעור המתנדבים) בשבועות שסביב חג הפסח בשנת 2019 ובשנת 2020. ואכן, בשבוע שלאחר פורים תש"פ, 18-12 במרץ 2020, כחודש לפני ליל הסדר - החלה ירידה מובהקת בשיעור התורמים. ירידה של 12.5% אם רוצים לדייק.
שיעור התרומה נותר נמוך והגיע לשיא שלילי שבועיים לפני ליל הסדר. למעשה, אומרים במכון למשפט ופילנתרופיה, שיעור התורמים באותו שבוע הוא הנמוך שהם מדדו עד כה מאז החלו בפרסום דוחות התרומה הרבעוניים. בשלושת השבועות האחרונים של אפריל ציינו 6%-8% מהמשתתפים במחקר כי נאלצו להפחית או להפסיק את התרומות שלהם עקב מגפת הקורונה.
חג הפסח הפך לנקודת זמן מעניינת במיוחד עבור החוקרים: זהו אחד משלושת המועדים שבו מגיעות התרומות לשיא מידי שנה, אך בשנת תש"פ הוא דווקא סימן את תחילת הסגר הראשון ואת נקודת השפל החמורה ביותר מבחינת כמות התרומות. בנתוני המכון ניתן גם לראות שהגידול בסך התרומה, שהתרחש לפני ערב פסח בשנת 2019 לא בא לידי ביטוי בעת משבר הקורונה, אלא הצטמצם ונדחה בשבוע.
פחות סולידריות - פחות התנדבות
גם שיעור ההתנדבות הכללי צנח באופן דרמטי החל מהשבוע שבין 18-12 במרץ, כפי שמתאר הדוח. בהשוואה לארבעת השבועות שקדמו לכך, ירד מספר המתנדבים הממוצע כמעט ב-20%. בשיעור ההתנדבות בארגונים הירידה החלה מוקדם מכך והיא כמעט כפולה - 35% פחות מתנדבים מאז מהשבוע שבין 18-12 במרץ ביחס לארבעת השבועות שלפניו.
יתר על כן, על פי הדוח, ההתאוששות הזמנית שחלה בשיעורי ההתנדבות הכלליים במהלך חול המועד פסח פסחה על ההתנדבות בארגונים. נראה כי חג הפסח החזיר את העזרה ההדדית בין אדם לחברו, אך ההגבלות והחשש מהידבקות השאירו את המתנדבים בסביבתם הקרובה, ובנוסף ייתכן שגם הארגונים עצמם צמצמו את מאמצי גיוס המתנדבים.
המשמעויות
הדוח מבהיר כי מבחינת ארגוני המגזר השלישי, לירידה בהתנהגות הפילנתרופית ייתכנו השלכות דרמטיות. צמצום של כ-18% בתרומות משקי הבית לארגונים משמעותו ירידה של מאות מיליוני שקלים בהכנסות הכוללות של ארגוני המגזר השלישי. ההתנדבות בארגונים מהווה בשגרה כמעט מחצית מכלל התעסוקה במגזר השלישי, וירידה בת 35% בהיקף ההתנדבות משמעה אובדן של 166 אלף משרות.
"אי אפשר שלא להרגיש את זה", סיפר ל-N12 ניסים רם רחמים, ראש עמותת "חג שמח". "עיקר הפעילות שלנו היא לקראת ראש השנה וחג הפסח, ומקור התרומות הכי גדול שלנו במהלך השנה הוא ערב התרמה שאנחנו מפיקים לקראת החגים ,מוכרים כרטיסים ו-100% מהמכירה זה התרומות. אין לנו משכורות ושום שקל לא יוצא למשהו אחר. בעקבות אירוע כזה יש גם חשיפה - פתאום עושים עלינו כתבה או מישהו משתף ברשתות, וזה מביא עוד אנשים ועוד תרומות".
"השנה לא יכולנו לעשות את זה", הוסיף רחמים. "זאת הייתה תקופה מאוד לא קלה לנו כארגון, לא הבנו מה קורה ,לא ידענו מה אנחנו יכולים לחלק. בפסח עצמו היינו צריכים להשתמש בתרומות מלפני, לרוקן את הקופה. הייתה לנו תרומה אחת שהיא חריגה, ממייקרוסופט ישראל, שקצת איזנה את התרומות, לא הכול, אבל לפחות לא נשארנו על אפס".
גם את המחסור במתנדבים הרגישו בעמותה: "אנחנו עובדים עם חברת השקעות נדל"ן גדולה בארץ והעובדים שלה הם שעושים את החלוקה באזור תל אביב. השנה הם אמרו שבגלל הקורונה, וזה מובן לגמרי, הם מעדיפים שלא לעשות את זה כי החברה בעצמה שחררה את העובדים הביתה. מדובר בכ-30-20 מתנדבים שלא חילקו השנה בדרום העיר ונאלצנו להתמודד עם זה בעצמנו. אין ספק שזה היה מטלטל. בפסח זו הייתה הפעם הראשונה שלא הפעלנו מתנדבים בשטח, אלא נתנו את כרטיסי המזון לשירותי הרווחה ולעיריות".
דווקא עכשיו
"דווקא בעת משבר, כשהסיוע שמעניקים ארגוני המגזר השלישי נחוץ יותר מתמיד, הארגונים הללו חווים מחסור חמור במשאבים", נכתב בסיכום הדוח של המכון למשפט ופילנתרופיה. "המחיר החברתי שהחברה הישראלית משלמת על הירידה בתרומה, בהתנדבות, בסולידריות, בלכידות חברתית, במחויבות חברתית ואזרחית ובעזרה הדדית הוא בוודאי חמור אף מכך, ועלול לארוך זמן רב עד לתיקונו".
בעמותת "פתחון לב" הרגישו את הצורך העז בתרומות בימים אלו. בעמותה מחלקים סלי מזון לאורך כל השנה אך בתקופת החגים ישנן פניות נוספות. בבדיקה שערכו שם זיהו גידול אסטרונומי בפניות החדשות לקראת החגים, של לא פחות מ-1,800%.
נוסף על כך, עד הקורונה נהגו ב"פתחון לב" לחלק את הסלים במרכזי הסיוע, אך כעת החלוקה נעשתה הרבה יותר מורכבת. "לקראת ארוחת החג יכולים להיות במרכז הסיוע שלנו גם 1,300 נציגים של משפחות בו זמנית", סיפר מנכ"ל העמותה, אלי כהן. "מן הסתם חוקי ההתקהלות אוסרים על זה. עכשיו במקום שהם יגיעו אלינו אנחנו צריכים להגיע אליהם הביתה".
עוד הסביר כהן: "אם אני מחלק 14.5 אלף סלים ל-14.5 אלף משפחות, אני צריך כמעט 14.5 אלף מתנדבים. פעם הייתי מנהל ארוחת חג במרכז סיוע אחד עם 100 מתנדבים, ועכשיו אני צריך לפחות 800. אז הצלחנו לגדול, אבל בכל פעם חסרים לנו כמה מאות מתנדבים - אנחנו מעריכים שהפער הוא כ-40%".
קצת אופטימיות
בעוד המכון למשפט ופילנתרופיה מציג נתונים עגומים, הוא מתאר רק תקופה קצרה מאוד בשנה החולפת. מנתוני אפליקציית התרומות JGive, שמהווה את פלטפורמת הנתינה הגדולה ביותר בישראל, עולה תמונה אחרת לשנת תש"פ. אולם יש לציין שתמונה זו גם היא חלקית, משום שהיא מייצגת רק את התרומות שניתנות באפליקציה.
ב-JGive מציגים עלייה מתמשכת בכמות התרומות שניתנו דרך האפליקציה שלהם בשלוש השנים האחרונות: בתשע"ח הועברו באפליקציה כמעט 45.6 מיליון שקלים לתרומה, בתשע"ט סכום התרומות הגיע כמעט ל-92.5 מיליון שקלים ובתש"פ נתרמו באפליקציה כמעט 100 מיליון שקלים. גם מספר התרומות עולה משנה לשנה: 121,877 תרומות בתשע"ח, 261,705 תרומות בתשע"ט ו-315,659 תרומות בתש"פ.
בנוסף, ב-JGive מחלקים את התרומות לפי תחומים, וניתן לראות שהקורונה השפיעה על התורמים באפליקציה: התחום השלישי הנתרם ביותר השנה באפליקציה היה נפגעי הקורונה, שזכה לכ-7.13 מיליון שקלים וכ-29.3 אלף תרומות. התחום השני הנתרם ביותר היה בריאות וחולים ולמקום הראשון הגיע תחום הרווחה והנזקקים.
"עם פרוץ הקורונה היה חשש גדול מאוד סביב הרגלי התרומות וכל מה שנוגע להם", מסר ל-N12 אורי בן שלמה, מנכ"ל JGive. "אך גילינו שוב כי ערך הערבות ההדדית מושרש חזק בישראלים ועל אף הקושי הכלכלי, הישראלים פותחים את הלב והכיס ותורמים בין אם לפרויקטים ספציפיים ובין אם לעמותות בהוראות קבע ובאופן שמחזק את המגזר השלישי. כמו כן, אנו רואים התחזקות מאוד משמעותית של תרומות בדיגיטל בתקופה הזו. בדיוק כמו המגמה העולמית בעקבות הקורונה שהכול הופך דיגיטלי, כך גם התרומות והפילנתרופיה העממית".
מה עכשיו?
הישראלים אומנם הושפעו לרעה ממשבר הקורונה, והדבר משפיע על היכולת שלהם לתרום ולסייע לאחר, אך היכולת הזו עדיין קיימת. בתקופת החגים הזו אנו יכולים לזכור את אלו שמזלם שפר עליהם פחות, אלו שהקורונה הכתה בהם קשה יותר ושמתקשים להחזיק את הראש מעל המים. זמן של משבר, בידוד וסגר הוא בדיוק הזמן שבו הנתינה, הערבות ההדדית והאמפתיה צריכות להרים את ראשן. בקרוב יפרסמו במכון למשפט ופילנתרופיה את הדוח הנוגע לתרומות ברבעון השני - אפשר רק לקוות שהתמונה שתעלה ממנו תהיה חיובית יותר.
אם תרצו לתרום במסגרת פדיון הכפרות הדיגיטלי של JGive - לחצו כאן