את הוואקום שהותירה המדינה בהזנחתה ארוכת השנים של שירותי הרווחה ממלאים האנשים הטובים בעמותות ובארגונים החברתיים. אלא שכ-20 אלף עמותות עלולות להיסגר בעתיד הקרוב בשל קשיים כלכליים שהביאה עליהם מגיפת הקורונה. תרחיש שכזה עלול להמיט אסון על מאות אלפי ישראלים הנזקקים לשירותי ארגונים אלה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
נכון ליוני 2020, היו רשומות בישראל יותר מ-37,000 עמותות וכמעט 1,500 חברות לתועלת הציבור. מחצית מהן יקרסו עד תום משבר קורונה - כך עולה מהערכה מדאיגה שמציג מנכ"ל ארגון פתחון לב, אלי כהן בשיחה עם N12.
25% מהעמותות בישראל כבר הפסיקו לפעול באופן גורף מעריכים ב-"מנהיגות אזרחית, ארגון הגג של העמותות בישראל". אבל כהן רואה בזה רק התחלה, לדעתו המספר צפוי להכפיל את עצמו לפני שהמשבר יסתיים.
סך ההכנסות של העמותות עמד בשנת 2018 על 93.4 מיליארד שקלים, על פי נתוני רשם העמותות. מהסכום הזה שולמו כמובן גם משכורותיהם של עובדי העמותות, אבל בעיקר ניתנו שירותים רבים מאוד בתחום החינוך והמחקר, תרבות ספורט ופנאי, בריאות, שירותי רווחה, דת, פילנתרופיה והתנדבות ועוד.
"מדינת ישראל לא מחלקת כריך אחד"
"אני חושש ממה שיקרה לעמותות בישראל אבל יותר ממה שיקרה לנזקקים", הצהיר כהן, "המדינה למעשה הפריטה כבר לפני שנים רבות את כל שירותי הרווחה שלה וחלק גדול מהשירותים לאזרח. אם אני חלילה נזקק לשירותי רפואת חירום, למשל, אני לא אוכל לקבל אותם בלי העמותות מד"א ואיחוד הצלה. אם אוציא ממערכת השעות בבית הספר את העמותות היא תצטמצם ב-40% לפחות".
"מדינת ישראל לא מחלקת כריך אחד", מוסיף כהן, שארגונו פועל לשבירת מעגל העוני הבין דורי בישראל ועוסק בין היתר גם בחלוקת סלי מזון. "היא תומכת בשנה רגילה בעמותות חלוקת מזון ב-50 מיליון, אנחנו מביאים עוד שני מיליארד. פגוע נפש פונה לעמותה בשביל מוקד שיעזור לו, כפרי נוער מוחזקים על ידי עמותות. בלי העמותות ישראל היא מדינה שכמעט לא מספקת רווחה לאזרחיה.
בתקופת חגי תשרי זיהו בארגון פתחון לב זינוק של 1,800% בבקשות לקבלת סלי מזון. ממאות או אלפי בקשות בתקופת החגים הקודמת המספרים עלו לעשרות אלפים שהגיעו בבקשה כזאת לארגון פתחון לב לבדו.
כהן תולה את חששותיו מעלייה בשיעור הנזקקים לסיוע בשיעורי האבטלה הגואים. "היה לנו משבר דומה בתעסוקה ב-2008, למשק לקח חמש שנים לחזור לאותו שיעור תעסוקה", הוא אמר, "אין סיבה שזה יהיה שונה עכשיו".
"מי שיצא לחל"ת זה החלשים", מתאר כהן, "עם שכר ממוצע של מעט יותר מ-6,000 שקל לעומת שכר ממוצע של יותר מ-10,000 שקל לפני המשבר בכלל המשק. ככל שהאדם משתכר פחות הוא גם חוסך פחות ליום שחור".
"המשמעות היא שהוא לא יוכל להחזיר הלוואות שהוא לוקח כדי לשרוד", הסביר כהן, "ושהוא לא יצליח לחזור לעבודה במהרה. לעובדים בשכר נמוך בדרך כלל אין את מארג הקשרים שיעזור להם לחזור למעגל העבודה, הם התקשו במציאת עבודה טובה גם קודם. מאות אלפי ישראלים, אולי אפילו חצי מיליון, לא יחזרו לעבודה שנה מהיום", הוא מעריך, "אנחנו לפני קטסטרופה".
התרומות הפסיקו להגיע
אם העוני אכן יעמיק כפי שכהן חוזה ביום שאחרי המשבר, העניים החדשים לא יפגשו מספיק עמותות שיסיעו להם. "מרבית התרומות מגיעות מחו"ל", אמר, "כרגע בחו"ל יש שילוב של משבר כלכלי שמפחית את הכסף הפנוי של התורמים ומגמה של מיקוד הכסף בסביבה הקרובה מאוד, כיוון שהמשבר מחלחל גם אליה. אני מעריך שבין 20 ל-40 אחוזים מהתרומות לתקציבי העמותות לשנת 2021 לא יגיעו".
חלק גדול מהתרומות מגיע גם מתוך ישראל, בין היתר מחברות. "מנכ"לים בחברות, גם כאלו שעברו טוב יחסית את המשבר, מסתכלים על שורת רווח שקטנה השנה", הסביר כהן, "ירידה ברווחיות היא קטסטרופה ואתה כמנכ"ל מקצץ איפה שצריך, אז אתה לא תורם, חוץ ממסים אתה מצמצם הכל. כבר רואים ניצנים וב-2021 האפקט יתעצם".
"חצי מהעמותות להערכתי יפסיקו את פעולתן בעקבות המשבר", העריך כהן, "כלומר הכפלה של המספר של אלו שכבר קרסו בישראל. תהיה לקריסה כזו, לצד עלייה משמעותית באבטלה ובעוני, משמעות הרסנית בישראל. שירותי הרווחה והשירותים לאזרח בישראל תלויים כרגע על בלימה".