האם אתם יודעים מהו הציון שקיבלתם מהבנק? לכל אדם יש דירוג אשראי אישי, שמשקף בעיני הבנקים והגופים הפיננסיים מה הסיכוי שתחזירו הלוואה והאם אתם לקוחות אמינים. לפי דירוג זה ייקבעו תנאי ההלוואות והמשכנתאות שתקבלו. ישנו הדירוג הרשמי שמספקות לשכות האשראי בהתאם לחוק נתוני האשראי, שנכנס לתוקף בשנה שעברה ומשמש את המוסדות הפיננסים המפוקחים. ואולם הבנקים מסתמכים עדיין במידה רבה על דירוג פנימי שהם מבצעים בהתאם להיסטוריה של הלקוח.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
דירוג האשראי שלכם כמובן יכול להיפגע מקשיים בעקבות משבר קורונה, אך מסתבר שהוא יכול להיפגע גם ממהלכים שכביכול נועדו לסייע לכם. כך למשל, בעוד שהקפאת המשכנתא לא תשנה את דירוג האשראי הרשמי שלכם, היא עשויה בהחלט להשפיע על הדירוג הפנימי של הבנק.
אורי שוקר היה בעברו סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת אשראי ומימון בישראכרט, וכיום הוא דירקטור בחברת הפינטק CreditShop, המעניקה הלוואות צרכניות במעמד התשלום לעסקאות גדולות בבתי עסק ומגלגלת מחזור עסקאות של כ-100 מיליון שקל בשנה. כעת, בעקבות משבר הקורונה, הוא נותן לנו הצצה לכל מה שאנחנו עושים בחשבונות הבנק שלנו ויכול לפגוע בדירוג האשראי האישי שלכם.
"לבקש את דירוג האשראי אחת לשנה"
החל מאפריל 2019, שלוש חברות המוגדרות לשכות אשראי ונהנות מגישה למאגר נתוני אשראי ארצי, מגבשות דירוג אשראי רשמי לכל אזרח בישראל. המאגר הזה מסייע לגופים פיננסיים מפוקחים כמו חברות אשראי. יש להם גישה למאגר הזה וכך הם יכולים להתחרות בבנקים שבידיהם מידע רב על הלקוחות.
"הדירוג הרשמי יוצר מהפכה שקטה", סבור שוקר, "והיא משפיעה כל משקי הבית. כנראה שרוב משקי הבית לא מודעים למהפכה ולדירוג האשראי שלהם. זה כמו ללמוד בתיכון או באוניברסיטה ולהעביר שנים מבלי לדעת אף ציון, רק כדי לגלות אותו בסוף התואר. לכן אני ממליץ אחת לשנה באופן יזום ובאמצעות אחת הלשכות להזמין דוח של דירוג האשראי. עלולות להיות בו טעויות וחשוב לגלות אותן".
שוקר מגלה את חמש הנקודות שאליהן צריך לשים לב כדי לשפר את דירוג האשראי:
1. היסטוריית התשלומים - "דירוג האשראי מבוסס על ריבוי נתונים – האם שילמתי תשלומי הלוואות וריבית לבנק בזמן, והאם לצ'קים שלי יש כיסוי. אם התשובה חיובית זה ישפר את הנתונים ואם שלילית זה יפגע בהם. חשוב לדעת כי אי תשלום ארנונה, תשלומי מים, חשמל וכלל התשלומים לרשויות דווקא לא מדווחים ישירות למאגר נתוני האשראי ולא משפיעים באופן ישיר על הדירוג".
2. ניצול מסגרת אשראי - "בשונה מארצות הברית, הישראלים התרגלו למונח אוברדראפט, ועד היום לא חשבנו שלנצל את המסגרת זה דבר שלילי. פעם ברבעון מחייבים אותי בריבית נמוכה יחסית וזה הכול. למעשה, בעולם דירוג האשראי זה לא עובד ככה. ניצול גבוה מתוך המסגרת בסדר גודל של מעל 50% לאורך זמן יכול לפגוע בצורה דרמטית בדירוג".
3. ותק - "לוותק של חשבון הבנק שלכם ולוותק שלכם כלווים יש משמעות. הבעיה היא שבשנים האחרונות מערכת הבנקאות מתייעלת וסוגרת סניפים. לא פעם, מספר החשבון של הלקוחות שמועברים משתנה והם עלולים להיראות במאגר נתוני האשראי כלקוחות חדשים".
4. סוגי האשראי - "ככל שיש לי יותר סוגי אשראי כך הציון שלי עולה, גם אם זה לא נשמע אינטואיטיבי. אם אני פורע בהצלחה גם משכנתא, גם הלוואה לרכב, הלוואה כללית לכל מטרה, מסגרות אשראי ולא חורג מהמסגרת הבנקאית שלי, זה סימן שאני לווה שיודע להתנהל בסביבה פיננסית".
5. חיפוש אשראי - "כבר היום יש מודלים של דירוג אשראי שעושים שימוש ברשתות החברתיות. כך למשל, צעיר בן 25 שמעלה תמונה במלדיביים או בחופשה יוקרתית בדובאי עשוי להיפגע בדירוג האשראי שלו. המודלים האלו עדיין אינם משמשים את הגופים הפיננסיים המפוקחים אבל הם משמשים בשוק הפרטי ואת חברות הפינטק, ואני סבור שבעתיד יגיעו גם לגופים המוסדיים.
"כבר היום, הקלות הבלתי נסבלת של לקיחת אשראי באונליין משמשת להורדת דירוג האשראי. כשאתם מסיימים קניות אינטרנטיות, מגיעים לצ'ק אאוט ומחליטים להסיר פרטים מסוימים או בכלל לנטוש – אין בעיה. אבל בעולם האשראי זה לא ככה. בכל פעם שאתם בודקים אפשרות להלוואה או מאשרים לגוף הפיננסי להגיש בקשה לקבלת הנתונים שלכם למאגר נתוני האשראי, זה נרשם. חיפושים רבים בטווח זמן קצר פוגעים בדירוג. זכור לי מקרה באחת מחברות האשראי בהן עבדתי, שמערכות הניטור התריעו על אדם שחיפש הלוואה 50 פעמים בלילה אחד, זה מדאיג".
"לדאוג למימון לפני העסקה"
דירוג האשראי למשקי בית מחייב את המשפחות, לדבריו של שוקר, להתנהל כמעין עסק קטן, וקודם כול להבדיל בין הוצאות שוטפות להוצאות גדולות וחד-פעמיות. העצות ששוקר חלק איתנו מיועדות כמובן לציבור שצורך אשראי ולא מדובר בכלל הציבור הישראלי. אם אין צורך באשראי, עדיף לא לקחת אותו.
"את ההוצאות השוטפות צריך לעשות מחשבון העו"ש באמצעות צ'קים וכרטיסי אשראי לפירעון מיידי או בסוף החודש", הסביר שוקר, "אם אני מבקר בסופרמרקט פעם בשבועיים, והקנייה הממוצעת היא פחות מ-500 שקל, אין סיבה לחלק לתשלומים. בסופר יש מי שמחלק גם ל-12 תשלומים וזו טעות. כמו כן, צריך לדאוג כמובן שההוצאות השוטפות שלי יהיו כנגד ההכנסות השוטפות שיש לי".
"הוצאות חד-פעמיות הן כמו טיפול שיניים, חופשה יקרה, רכישת רכב". הוסיף שוקר, "ככלל אצבע, מדובר ברכישות מעל 10,000 שקלים. רובנו קודם כול מוציאים את הכסף דרך המסגרת בבנק ומנצלים את כולה, מה שכפי שאמרנו פוגע בדירוג. רק אחר כך, לפעמים אחרי חודשים רבים אנחנו מגיעים למסקנה שאנחנו צריכים מימון, ואז אנחנו בעמדה הגרועה ביותר - הדירוג שלנו ירד וההלוואה תהיה פחות אטרקטיבית".
"אני מציע להקדים ולקחת את המימון לפני העסקה", אמר המומחה, "כמו שאנחנו יודעים לעשות את זה במעמד העסקה במימון לרכב, צריך לדאוג לזה גם בחופשה יקרה. אתה מקבל תנאים טובים יותר, ודירוג האשראי לא נפגע מניצול יתר של המסגרת. לבעלי חשבון משותף אני מציע לשים לב ששני בני הזוג מתנהלים בחוכמה באשראי. אם כבר לוקחים כמה סוגי אשראי, מומלץ ככל שהתנאים טובים, לחלק אותו בין גופים שונים. ככל שיותר גופים מדווחים על עמידה בהתחייבויות דירוג הלקוח עולה".
תקופת הקורונה טרפה את הקלפים בעולם וגם בדירוג האשראי אצלנו כאן בארץ, היא הגיעה בעיתוי רע למאגר נתוני האשראי החדש. "ייקח הרבה שנים לתקן אותו, שלא יהיה מוטה מדי לנתונים שליליים", משוכנע שוקר. "בלחץ בנק ישראל נמצאה פשרה שנתונים שליליים לא ידווחו במתכונת הרגילה אלא יהיו כוכביות של כוח עליון, אבל ברור שגופי האשראי מתייחסים אליהם. כשתסתיים בינואר ההקפאה הקבוצתית של המשכנתא, מי שיבקש להמשיך בהקפאה גם כן ייפגע כנראה", מסכם שוקר.